לפני שנתיים, בינואר 2019, סירב ריקו ריסקי לנסוע לקטאר. נבחרת פינלנד בחרה לקיים מחנה אימונים ומשחק ידידות מול שבדיה על אדמת מארחת מונדיאל 2022, והקשר בחר להתנגד לכך באמצעים שעמדו לרשותו. "אני לא יכול להיות שם מסיבות אתיות, זה מנוגד לערכים שלי. שוחחתי על כך עם המנכ"ל ועם המאמן. הם הבינו אותי, אבל היתה להם דעה אחרת", אמר אז ריסקי. המאמן הלאומי מארקו קאנרבה אכן הביע הסתייגות מהצעד. "ריקו סירב לזימון, וצריך לכבד אותו, אבל חשוב להדגיש כי מדובר בימי הכנה חשובים מאוד. מי שלא משתתף בהם, עלול לחסום לעצמו את הדרך למוקדמות יורו 2020".
באופן לא מפתיע, ריסקי מעולם לא זומן עוד. המחאה הפרטית שלו פגעה רק בו. הוא זכה אמנם באזכורים במדורי הספורט בעיתונים המובילים בעולם, אך נשכח תוך ימים ספורים, ודבריו לא קיבלו את התהודה הרצויה. הוא אף לא קיבל גיבוי מחבריו לנבחרת פינלנד, ונותר לבדו במערכה. היותו שחקן זוטר יחסית בסגל, אשר מעולם לא נהנה ממקום קבוע בהרכב, הקלה על צוות האימון וההתאחדות להתעלם ממנו ולזרוק אותו הצידה. באותה תקופה, אף הודגש בתקשורת כי הקטארים עושים מאמצים מהותיים מול המדינות הסקנדינביות, וראשי ההתאחדויות של נורבגיה, שבדיה, דנמרק ואיסלנד הוזמנו לביקורים רשמיים במדינה.
זמן רב חלף מאז, והטורניר השנוי במחלוקת מתקרב. הוא אמור להתקיים בשלהי השנה הבאה, האיצטדיונים כבר כמעט מוכנים, ועבר כבר יותר מעשור מאז העניקה פיפ"א בהצבעה מושחתת ומשוחדת את האירוח למדינה בה זכויות אדם רבות מופרות באופן בוטה ומוצהר. אלה שחיכו למחאה התאכזבו, אלה שניסו - כמו ריסקי - ליצור דיון אמיתי בקהילת הכדורגל התבדו. ואולם, עכשיו משהו התחיל סוף סוף לזוז, והצרות של הקטארים עלולות להגיע בכל זאת מהכיוון הסקנדינבי. ימים ספורים אחרי שהעיתון גרדיאן פירסם כי כ-6,500 עובדים נטולי זכויות מתו במהלך עבודות בניית המתקנים בקטאר, יצאה טרומסו בהצהרה שעשויה אולי להשפיע באופן מהותי מאוד על השיח בחודשים הקרובים.
"לא נשב בשקט כאשר אנשים מתים"
העיר טרומסו ממוקמת צפונית לחוג הארקטי, והמועדון הצנוע שמעולם לא זכה באליפות חזר רק בסוף 2020 למקומו הטבעי בליגה הבכירה, אך דווקא הוא בחר להניף את הדגל ולהוביל את המאבק להחרמת המונדיאל בקטאר. בשלהי פברואר, הוא פירסם קריאה רשמית להתאחדות הנורבגית לא לשלוח את הנבחרת לטורניר.
"במשך שנים ארוכות יש ביקורת על קטאר ופיפ"א. זה התחיל בהצבעה מושחתת על האירוח, והמשיך בדיווחים על תנאי עבודה לא נאותים של עובדים זרים באתרי הבניה של המתקנים. מקרי מוות רבים מאוד דווחו, והשיטה הוגדרה כעבדות מודרנית. הגישה עד כה היתה לבקר את קטאר ולנהל איתה דיאלוג. כך בחרה לעשות גם ההתאחדות הנורבגית, ואנו בטרומסו מאמינים בכלים אלה. ואולם, ביקורת ודיאלוג לא הניבו דבר. המספרים שפורסמו לאחרונה בגרדיאן טרגיים", הסבירו אנשי טרומסו את המסקנות שבאו מיד לאחר מכן.
"אנו סבורים שהכדורגל צריך לעצור ולעשות מספר צעדים אחורה. אנחנו צריכים לחשוב מהו כדורגל, ומדוע אנשים כה רבים אוהבים את המשחק. העובדה כי שחיתות, עבדות ומקרי מוות רבים מלווים את הטורניר החשוב ביותר שלנו, המונדיאל, אינה מקובלת כלל. אנחנו לא יכולים עוד לשבת בשקט כאשר אנשים מתים בשם הכדורגל. אנחנו לא יכולים לשלוט בפוליטיקה ובמדיניות פנים של מדינות שונות, אבל כן יכולים להגדיר דרישות ברורות למארחות טורנירים. נקרא להתאחדות הנורבגית לתמוך בהרחמת מונדיאל 2022. אנו מאמינים שאם נורבגיה תעפיל, יש לסרב לנסוע לקטאר".
82 אחוזים מהאוהדים תומכים
הציוץ בטוויטר סחט תגובות נלהבות ברחבי נורבגיה. תוך שעות ספורות, צייצו שלושה מועדונים נוספים - גדולים יותר מטרומסו - כי הם מצטרפים לקריאה לחרם. סטרומסגודסט, ויקינג סטבאנגר ואוד הביעו תמיכה מוחלטת ברעיון. ימים אחדים חלפו, וגם רוזנבורג - המועדון הגדול והמפורסם ביותר במדינה - קיים אסיפה על מנת לקבל החלטה בסוגיה. ההנהלה ייעצה לחברי המועדון להימנע מתמיכה בחרם, אך דעתה לא התקבלה, וההצעה עברה ברוב מוחץ. כך הפכה רוזנבורג למועדון החמישי, ומיד אחריו באה גם נציגת הבירה אוסלו, וולרנגה.
ואמנם אין קונצנזוס בקרב המועדונים, והאלופה הטריה בודו גלימט בחרה בינתיים לדחות את קבלת ההחלטה למועד מאוחר יותר, אבל הלך הרוח בנורבגיה ברור לגמרי. כל ארגוני האוהדים הביעו הזדהות מוחלטת עם עמדתה של טרומסו. במשאל שערך אתר אינטרנט פופולרי, תמכו 82 אחוזים מהגולשים בחרם. מאמרי מערכת בעיתונים השונים הלכו עם הזרם, וכה כתב, למשל, אגון הולסטאד, פרשן המקומון בטרומסו ואוהד הקבוצה: "עברנו הרבה סבל כאוהדים בשנים האחרונות, אבל עכשיו המועדון שלנו גורם לנו גאווה גדולה. אנחנו מובילים את הקמפיין שיכול לשנות את העולם לטובה. הבעיה היחידה עם הקריאה להחרים את המונדיאל בקטאר היא שהדבר לא נעשה מוקדם יותר".
"איזה קריטריונים יהוו בסיס?"
ההתאחדות, שמנהלת קשרים עסקיים עם הקטארים וממש לא מתלהבת להוביל את המאבק הפוליטי והערכי, מצאה את עצמה בסיטואציה לא פשוטה. המועדונים שדורשים להחרים את המונדיאל ביקשו להעלות את הנושא להצבעה כבר באסיפה שתתקיים ביום ראשון הקרוב, ויו"ר ההתאחדות טרייה מנסה להפעיל את כל כובד משקלו על מנת לדחות את הדיון לסתיו. אם הדבר לא יעלה בידו, עשויה נורבגיה לפרוש מטורניר המוקדמות עוד לפני שיתחיל בסוף מרץ, אז משובצים המשחקים נגד גיברלטר, טורקיה ומונטנגרו.
הכוחות התומכים בחרם טוענים כי דווקא עזיבה בשלב זה תסייע ליצור הד חזק ככל הניתן, כי אם הנורבגים יאבדו סיכוי ממשי להעפיל עוד לפני סיום המוקדמות, תהיה לפרישתם חשיבות סמלית בלבד. לעומתם, גורסים מצדדי דחיית ההחלטה כי הפרישה היא צעד בלתי הפיך, בעוד האיום שילווה את הדיונים עשוי להניב סיקור תקשורתי נרחב יותר ולהציף את הבעיות של המארחת.
סבנדסן כלל לא בטוח כי בסמכותה של נורבגיה לקחת על עצמה את תפקיד המצפן המוסרי. "צריך לראות את הסוגיה בפרספקטיבה רחבה. כיצד יכולה ההתאחדות הנורבגית לשפוט הפרות זכויות אדם במדינות אחרות? זה משפיע לא רק על הכדורגל, אלא גם על הממשלה ועל העולם העסקי. איזה קריטריונים יהוו בסיס, ובאיזה כלים נשתמש? בשלב זה היינו מעדיפים לשקול את הנושא באופן מסודר על מנת להגיע להחלטה האופטימלית. המטרה היא להביא לשינוי, ולא סתם להכריז על חרם כאן ועכשיו. כמו כן, ביטול המונדיאל דווקא יהפוך עובדים רבים שמתפרנסים בקטאר למובטלים", הוא טוען.
"הכדורגל הנורבגי שולח איתות מהשטח"
ואולם, הוא מודע היטב לכך שהאופוזיציה עשויה לנצח ולהעלות את הנושא להצבעה. על מנת למנוע זאת, קיימו בכירי ההתאחדות שיחת זום עם ראשי כל המועדונים, בהשתתפות מזכ"ל פיפ"א פטמה סאמורה. המהירות בה הסכימה סאמורה להתערב בנעשה מעידה כי בפיפ"א מודאגים מאוד מההתפתחויות, ומכדור השלג שעשוי להיווצר. היא אף שוקלת כבר עכשיו את הצעדים שיינקטו נגד הנורבגים במידה ויוכרז החרם, למען יראו וייראו. בתגובה לשאילתה שהופנתה על ידי העיתון הנורבגי VG, השיב הארגון: "פיפ"א מאמינה כי חרם על המונדיאל אינו מהווה את הדרך הנכונה לטיפול בסוגיות הקשורות בזכויות אדם בקטאר. דיאלוג ומעורבות יאפשרו לקדם הבנה של ערכי זכויות אדם אוניברסליות". לדברי פיפ"א, חל שיפור ניכר בנושא מאז קיבלה קטאר את האירוח ב-2010, אך הדיווחים מהשטח גורסים אחרת.
בינתיים, ארגון זכויות אדם Rafto, אשר הוקם בנורבגיה בשנות ה-80' ופועל לקידום חופש ביטוי פוליטי ברחבי תבל, הצטרף ליוזמה של טרומסו והמועדונים הנוספים. "הכדורגל הנורבגי שולח איתות ברור מהשטח, וההתאחדות חייבת להקשיב לו. יש לחרם מחיר, כי השחקנים רוצים להשתתף בטורניר, והאוהדים רוצים לצפות בו, אבל זה דווקא מעלה את ערכו של החרם המדובר. הדיאלוג נכשל, ויש להציב קווים אדומים ברורים. הפרות זכויות האדום בקטאר נמשכות כבר זמן רב", אמר מנכ"ל הארגון יוסטיין קובלטבלט. כאשר נשאל אם גם החרם על אולימפיאדת החורף בסין ב-2022 בא בחשבון בהקשר זה, השיב קובלטבלט בחיוב: "כן, זה רלוונטי, וזה נהדר שאנשי הספורט ישתתפו בדיונים הערכיים האלה".
אז כעת נשואות העיניים לעבר אסיפת ההתאחדות ביום ראשון, אך לא פחות מכך לשחקנים הנורבגים המובילים שמשחקים בליגות הבכירות באירופה ושומרים בינתיים על שתיקה. אם ארלינג הולאנד, מרטין אודגור וחבריהם יביעו עמדה בסוגיה הבוערת, הם ישנו לחלוטין את כללי המשחק - כי דעתם נשמעת חזק פי מיליון מזו של ריקו ריסקי. תארו לעצמכם כי הכוכבים של דורטמונד וריאל מדריד יכריזו שהם תומכים נחרצות בחרם על גביע העולם בקטאר. זה לא יהיה טריוויאלי מבחינתם, ועלול להיות לכך מחיר אישי, אך גם הרווח עשוי להיות עצום.
אז האם היוזמה של טרומסו תתפוס כעת תאוצה, תפגע בטורניר הבעייתי, ואולי אף תוביל בסופו של דבר לביטולו? יהיה מעניין אחרי הנושא, כי סוף סוף מישהו התנדב להניף את הלפיד.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק