"לא שמעתי כלום. הייתי כאילו מנותק. אבישי ז'אנו טוען שהוא צעק לי למסור לו, בצרחות. לא שמעתי אותו. מבחינתי היה שקט מוחלט. רק ברגע שהכדור נכנס לרשת - הכול התפרץ. פתאום היה רעש".
יוסי בניון צחקק ותהה "למה אתם מתעסקים עכשיו בשער מלפני 20 שנה", ובכל זאת היטיב לתאר בפני וואלה! ספורט את אחד הרגעים המפורסמים בהם נחה עליו הרוח. מהלך בו מגע הקסם של היהלום סיפק שער שנכנס לדברי הימים של ליגת העל ושל מכבי חיפה בפרט. ב-12 במרץ 2001, בדיוק היום לפני 20 שנה.
זה היה המשחק המרכזי של המחזור ה-29, בעיצומו של הסיבוב השלישי. מכבי חיפה הובילה את ליגת העל ונראתה כמי שתעשה סוף לשבע השנים הרעות, אבל לבלומפילד הגיעה בחשש מסוים וללא חלוצה סרגיי קלשצ'נקו. מחזור לפני כן, מירוסלב פיליפקו והקורות הותירו את שחקניו של אברהם גרנט מתוסכלים אחרי 0:0 ביתי מול עירוני ראשון לציון מהתחתית, והיתרון בפסגה צומצם לשש נקודות. המתחרות הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים שמו מבטחן במכבי תל אביב, שהייתה אז בתנופה עם ניר לוין, מאמנה השלישי באותה עונה, והגיעה מהמקום החמישי ואחרי שישה משחקים ללא הפסד.
גם אם לא ענה להגדרה המדויקת של משחק עונה (הרי במקרה הזה רק אחת מבין השתיים נאבקה על התואר) זה היה קרב צמרת לעיני יותר מ-15 אלף צופים שהזכיר את עימותי הקבוצות מאמצע שנות ה-90'. היה בו הכול: אמוציות, יוקרה, להט, דרמה אדירה בדקות הסיום וגיבור-על אחד.
בהרכב המארחת היה בין היתר גיא צרפתי, היום עוזר מאמן מכבי חיפה, ועל הספסל הירוק ישב יואב זיו הצעיר, היום מנהל מכבי תל אביב. הקצב היה מצוין מדקת הפתיחה. שני השוערים עמדו במבחן, בניון רקד עם הכדור והאווירה הייתה מחשמלת. לאחר ההפסקה, כולם העלו הילוך. בדקה ה-63, לירן שטראובר הדף לא מספיק טוב את הבעיטה של בניון, ועל הריבאונד עט ריימונדס ז'וטאוטאס שחגג שער בכורה בישראל. 18 דקות לאחר מכן, הצהובים הגיבו. דדי בן דיין הרים מצד שמאל ומי אם לא אבי נמני המשיך מהאוויר בנגיעה אלגנטית אל הרשת. עוד שתי דקות חלפו, ונראה היה שהמשחק בורח למוליכה מבין הידיים. נמני עשה עבירה על אנדריי אוסטרובסקי, שהגיב בהצמדת ראש לקפטן הצהוב. נמני נפל, השופט דני קורן שלף כרטיס אדום ומכבי חיפה מצאה עצמה לראשונה בנחיתות מספרית במשחק ליגה. אלא שכאן נכנסנו ל"זמן בניון".
דקה 88: בניון ברח לברוך דגו שהכשיל אותו מאחור וראה צהוב שני. 10 מול 10 על כר הדשא, אבל כאמור אחד מעל כולם. בתחילת תוספת הזמן, כאילו הייתה זו הדקה הראשונה, בניון יצא לספרינט נדיר בצד שמאל, השתלט על הכדור ומצא במסירת עומק חכמה את הזר השישי אייגבני יעקובו, שעבר את שטראובר ומזווית קשה בעט לקורה. ז'וטאוטאס הזדרז לכדור החוזר במטרה לשחזר את השער שלו, אבל הפעם פספס את הכדור וגלש אל הקורה. בניון הסתובב ותפס את הראש כלא מאמין. איך זה לא הפך לשער ניצחון?
אז הוא החליט לעשות את זה בעצמו ולגרום לכל האחרים לתפוס את הראש. או כפי ששידר אז רמי ויץ: "הנה בא בניון".
דקה 94: רגע לפני שמכבי חיפה רושמת משחק שני ללא ניצחון ומפלס הלחץ עולה עוד יותר, מספר 15 בירוק לקח את הכדור בצד שמאל והחל בחיתוך "בינלאומי" למרכז. הוא נע על קו ה-16 וחלף על פני שחקני הנבחרת טל בנין, אמיר שלח שרותק על ידי יעקובו, גדי ברומר ובן דיין, לפני שחיפש את השער בימין. "רוב השחקנים בועטים ממצב כזה לפינה הרחוקה, ואני הלכתי נגד כיוון התנועה", מסביר בניון. "קל לדבר על השוער כי הבעיטה לא הייתה חזקה, אבל בעטתי מדויק ונגד כיוון התנועה. גם המזל היה איתי. זה רגע שבו הכול נתפס. שער כזה שזוכרים להרבה שנים".
ופתאום, כפי שתיאר בניון, השקט הופר והכול התפרץ. הקשר נכנס לאקסטזה, הוריד את החולצה ונופף בה ביד שמאל, עד שנתפס על ידי שוער המשנה אבי פרץ. "הורדתי את החולצה במעט מאוד מקרים, פה ושם", הוא מדגיש. "בשער הזה היה טירוף מיוחד. זה היה רגע אדיר, אחד המיוחדים בקריירה. כל ילד חולם על שער ניצחון בדקה כזו, בבמה כזו. זה היה לגמרי שער אליפות".
במחזור הראשון של 2000/01 הוא ניצח את צפרירים חולון בתוספת הזמן, לאחר מכן עשה את זה עם מספרת לרשת בני יהודה בזמן הפציעות ועכשיו הגיע תורה של מכבי תל אביב, בביצוע שהדליק את בלומפילד ומיצב את בניון ככוכב הבלתי מעורער של ליגת העל. זה קרה בעונה בה גזר על עצמו תענית דיבור (כאשר התבקש על ידי כתב חדשות הספורט לשבור את השתיקה ולהגיד מילה לאחר המשחק, השיב אז: "מילה") ונהנה מהדרכתו הצמודה של גרנט וגם מראובן עטר שחזר לקבוצה בתור "התוסף לדלק" ושימש כמנטור. כל הדרך לתואר ראשון בקריירה ולפרס שחקן העונה, עם 13 שערים ו-12 בישולים.
יתרונה של מכבי חיפה בפסגה צמח בחזרה לתשע נקודות, וכולם הבינו שהגול הזה גם מחזיר את הצלחת לצד הירוק של הכרמל אחרי שבע שנים. ננאד פראליה, רק חצי שנה בישראל, כבר שלט ברפרטואר הקהל והחל בקריאות קצובות "יש אליפות". ז'אנו ורפי כהן הניפו את חתן השמחה אל מול היציע הצוהל, והקשר הקרואטי עבר לנצח על שירת "יוסי, יוסי, יוסי, יוסי - יוסי בניון".
ובזמן שהאוהדים השתחוו כמנהגם, ז'אנו חזר אל בניון ושאל: "איך לא שמעת אותי?... מזל שלא מסרת".
הרכבי הקבוצות
מכבי תל אביב: לירן שטראובר, גז'גוז' ודז'ינסקי, אמיר שלח, גדי ברומר, דדי בן דיין, טל בנין, גיא צרפתי, ברוך דגו, אבי נמני, רודריגו גולדברג, פרנץ הורבאט. כן שותפו: אלי ביטון, אייל שן.
מכבי חיפה: ניר דוידוביץ', אלון חרזי, אריק בנאדו, אנדריי אוסטרובסקי, אדורם קייסי, רדוסלב מיכאלסקי, ריימונדס ז'וטאוטאס, ננאד פראליה, יוסי בניון, יניב קטן, רפי כהן. כן שותפו: אייגבני יעקובו, אבישי ז'אנו.