וויקסייד: מדור שבועי של אהרל'ה ויסברג

"שבר את הסטריאוטיפ": כך נראה עודד קטש בעיניים יווניות

הדרבי שקיבע את מעמדו. ההפתעה משיטת המשחק האיטית והמבוקרת. הזיכרונות מימיו כשחקן. האופי השקט והשונה (והלא מחייך). והתארים שנדרשים ממנו כדי לשרוד בתפקיד. חודשיים אחרי שנחת בפנאתינייקוס, כינסנו מאמן, עיתונאי ואוהד לספר על הישראלי מנקודת מבטם

תיעוד נדיר: הסל האחרון בקריירה של עודד קטש (צילום: באדיבות Novasports Greece עריכת וידאו: אורן דניאלי)

בסוף השבוע יסגור עודד קטש חודשיים כמאמן פנאתינייקוס. אף שהגיע אליה כשעונת היורוליג גמורה מבחינתה, ובזירה המקומית לא חווה משחקי הכרעה כלשהם, כבשו הירוקים את הכותרות בלא מעט מקרים במהלך התקופה - עם הניצחון היוקרתי על אולימפיאקוס, התפרצות הקורונה שהשביתה את הקבוצה והחתמתו המפתיעה של מריו הזוניה.

קטש מסקרן את קהילת הכדורסל ביוון. השבוע התפרסם בשער מגזין "אולסטאר" ריאיון נרחב איתו, תחת הכותרת "יש לי משימה". הוא דיבר שם על ימי התהילה שלו בפאו, ההווה האפרורי במועדון ותוכניותיו לעתיד. לקראת הדרבי הפרטי, הערב (חמישי, 21:00) באואקה נגד מכבי תל אביב, ניסינו להתחקות ולהבין כיצד קטש נראה מנקודת מבט יוונית, 56 ימים לאחר שנחת בבירה; כדי לעשות זאת, שלושה אנשים המתגוררים בעיר הביעו את דעתם וסיפקו את הזווית הייחודית שלהם - מאמן, עיתונאי ואוהד.

עוד בוואלה!

עודד קטש: "שמעתי צעקות והתעוררתי. יצאתי למרפסת, והאוהדים שרו לכבודי"

לכתבה המלאה
הפתעה: פחות שלשות, יותר ריבאונד התקפה וחטיפות. קטש עם שחקני פאו (צילום: אתר רשמי, פנאתינייקוס)

המאמן: "ציפינו לכדורסל של פיני גרשון"

כריסטוס מרמרינוס, מאמן נבחרת קוסובו. שימש במשך 14 שנים כעוזר מאמן אולימפיאקוס

כשקטש חתם בפאו, עסקו כולם בהיסטוריה שלו כשחקן, וזה לא היה רק בגלל הפיקנטריה. איש ביוון לא באמת הכיר אותו כמאמן. עכשיו, כמעט חודשיים אחרי, אפשר להגדיר את תקופת ההסתגלות שלו לתפקיד במילה אחת: הפתעה.

לאורך השנים התרגלנו לראות מהמאמנים הישראלים ומהקבוצות הישראליות שיטת משחק התקפית, שדוגלת בקצב גבוה, בדגש על משחק המעבר ובריצה בלתי פוסקת. ציפינו לסגנון משחק שמזכיר את זה שהיה לפיני גרשון באולימפיאקוס, ובמידה מסוימת גם לדיוויד בלאט ולצביקה שרף. כך ציפו כולם לראות גם מקטש בפנאתינייקוס, בעיקר על סמך הדיווחים על מאפייניו כמאמן, אבל הוא שבר את הסטריאוטיפים האלה.

מאז כניסתו לתפקיד, השינוי המרכזי בפאו הוא שהקבוצה נלחמת יותר ומשחקת כדורסל אגרסיבי. בהשוואה לתקופתו של המאמן הקודם, ג'ורג'יוס וובוראס, הקבוצה זורקת פחות לשלוש, הולכת לקו העונשין חמש פעמים יותר, העלתה את מספר הריבאונדים בהתקפה בארבעה, וחוטפת עוד שני כדורים וחצי.

הערב שבו קטש קיבל את החותמת, וזכה להכרה כמאמן, היה הדרבי שבו ניצח בהיכל השלום והאחווה. ואני אומר שהוא זה שניצח, כי הדרך שבה הכין את הקבוצה ובה ניהל את המשחק הייתה כולה שלו, והוא קיבל על כך קרדיט עצום מאנשי המקצוע ביוון.

פנאתינייקוס הופיעה ללא נמאניה נדוביץ', והוא הפתיע כשהעלה הרכב של חמישה גבוהים, עם יואניס פפאפטרו בעמדת הגארד, ושיבש לחלוטין את משחקה של אולימפיאקוס. מאז, גם בשל העובדה שנדוביץ' עדיין לא חזר, פאו ממשיכה לשחק בשיטה דומה. ההרכבים הגבוהים של פאו מאטים את קצב המשחק, מקשים על היריבות לקלוע ושולטים בריבאונד.

ההנהלה נתנה לקטש את הכלים לזכות בדאבל. מריו הזוניה (צילום: אתר רשמי, מתוך הטוויטר של ברצלונה)

שני דברים יכולים לפגוע בו, בהסתכלות קדימה לעבר המשך דרכו בעונה הבאה: האחד הוא איבוד השחקנים המרכזיים. עד עכשיו נראה שהכימיה ביניהם טובה, אבל השאלה היא כיצד יתמרן בין הזוניה, נדוביץ', פפאפטרו ודינוס מיטוגלו כשיהיה ברשותו הרכב מלא.

הדבר השני והמרכזי יותר הוא, כמובן, הפסד של תואר ביוון, בדגש על האליפות. היריבות בצמרת הליגה היוונית מרגישות לראשונה זה שנים שיש להן הזדמנות "לעקוץ". פרומיתאס פטראס וא.א.ק אתונה משקיעות כספים, מחתימות שחקנים תוך כדי תנועה ומאמינות ביכולתן ללכת עד הסוף, לאור העובדה שאולימפיאקוס אינה משחקת בליגה הראשונה ולאור העונה הקשה שפאו חווה ביורוליג.

מאז עזיבתו של ז'ליקו אוברדוביץ', לפני תשע שנים, פאו מחפשת את המאמן שיוביל אותה קדימה. למעט ימיו של צ'אבי פסקואל, היא לא מצאה את האיש הנכון. קטש כותב את ההיסטוריה שלו בימים אלה, ואין לדעת אם הגורל שלו יהיה שונה משל אחרים, אבל הוא כבר הוכיח שמדובר במאמן רציני ויצירתי.

"יש לי משימה". קטש בשער המגזין היווני "אולסטאר", השבוע (צילום: תמונות גולשים)

העיתונאי: "היינו סקפטיים בהתחלה"

אדוניס קלקאבוראס, ראש דסק כדורסל באתר "גאזטה"

תנאי הפתיחה לא היו לטובתו של קטש. ראשי פנאתינייקוס, פרנקי אלוורטיס ודימיטריס דיאמנטידיס, ספגו ביקורת רבה על כך שבמשבר הראשון מיהרו לפטר את וובוראס; גם אני הייתי בין המבקרים על כך שלא הייתה סבלנות כלפי המאמן, למרות שפאו יצאה במודע לתקופת מעבר ולעונה קשה. בשל העובדה שהישראלי מוכר כאן בעיקר מימיו כשחקן, ופחות בשל כישוריו כמאמן, קבלת הפנים שציפתה לו הייתה די סקפטית.

באופיו, קטש שונה מכל מה שמכירים ורגילים ביוון. הוא לא צורח על הקווים, לא נראה כמו אחד שיתקשר עם הקהל ביציעים בזמן משחק, ואינו ממהר להיפתח בפני התקשורת. הוא בא לעבוד, ומבצע את המשימות המוטלות עליו, אבל ברשתות החברתיות יש עיסוק די מתמשך בשאלה למה הוא לא מחייך...

אני לא חושב שקריירת המשחק שלו היא עדיין פקטור משמעותי בהתייחסות אליו. מדברים עליו יותר בשל שיטת המשחק שלו, שבמסגרתה הוא ביצע מהפכה טקטית, בעיקר מאז הדרבי. הוא מצא את הדרך להשתמש יחד בשלושת הגבוהים היוונים, פפאפטרו, מיטוגלו ויורגוס פפאיאניס, באותה חמישייה.

כיום, אני אופטימי יותר בנוגע לסיכוייו של קטש להצליח, מאשר הייתי לפני חודשיים. הנהלת המועדון הוכיחה שהיא עומדת מאחוריו, כשהחתימה את הזוניה ואת טי ג'יי בריי, ולמעשה נתנה לו את כל הכלים כדי להביא דאבל - וכדי להישאר בעונה הבאה, הוא צריך לזכות בתארים המקומיים ביוון. בלעדיהם, קטש יתקשה להמשיך. משחקי הגביע נדחו, כך שהמאני טיים בשני המפעלים יתנקז לאותו חודש.

איך זה ייראה ויישמע כשהקהל יחזור. האואקה בימים יפים (צילום: מערכת וואלה!, אהרל'ה ויסברג)

האוהד: "מחכים לחזור כבר לאואקה"

יורגוס קוצובוס, מראשי הגוש המעודד בשער 13 ב-30 השנים האחרונות

יחד עם אלוורטיס, דיאמנטידיס, קטש ויורגוס קלאיציס, פנאתינייקוס הציבה בחזית את השמות הגדולים, שהוכיחו את עצמם בעבר על הפרקט. זו תופעה די חדשה. הם מבינים את המשחק, הם מכירים את התרבות שלנו ואני מאמין שהם יעשו את המיטב למען התלתן הירוק.

האוהדים זוכרים היטב את הימים שבהם קטש לבש את הגופייה הירוקה והביא לה כבוד. הקהל אהב אותו ועודד אותו אז, ואוהב אותו גם היום, ותפקידנו הוא לעזור לו להצליח בקבוצה כמאמן. אנחנו לא מומחי כדורסל, ולא יודעים איזה מינוי נכון ואיזה לא; את זה נוכל לדעת רק בדיעבד. אנחנו מחכים כבר ליום שבו נוכל לחזור לאואקה ולהשמיע את קולנו כדי לעזור לפאו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully