"אני מכיר את כריסטיאנו רונאלדו היטב, אבל זו תהיה הפעם הראשונה בה אשחק נגדו", אמר פפה לפני הקרבות בין פורטו ליובנטוס בשמינית גמר ליגת האלופות. הוא לא ממש דייק, כי בעונת 2002/03 הם כן התמודדו כיריבים. כריסטיאנו היה אז קיצוני בעונת הבכורה בספורטינג ליסבון, האלופה הטריה. פפה שיחק בשורות מאריטימו, בעונת הבכורה שלו בליגה הפורטוגלית הבכירה - והפסיד לאריות פעמיים. עם זאת, רונאלדו הצעיר לא כבש אז מולו, ואפילו לא היה על הדשא כאשר השערים הובקעו. הוא הוחלף על ידי פדרו בארבוסה שבישל פעמיים ב-0:2 הביתי בסיבוב הראשון, ונכנס כמחליף בדקות הסיום ב-0:3 בפונשל בסיבוב השני.
פונשל, עיר הולדתו של רונאלדו... אם אתם לא בקיאים בגיאוגרפיה, זוהי הבירה של איי מדיירה, ויש בה שני מועדונים מובילים - מאריטימו ונסיונל. כריסטיאנו החל את דרכו בנסיונל, לפני שהצטרף לנוער של ספורטינג בגיל 12. פפה הוחתם על ידי מאריטימו כאשר היה בן 18, וגם בקורות חייו יש לפונשל מקום חיוני ביותר. שם הוא עשה את צעדיו הראשונים בכדורגל המקצועני, שם הוא התאהב בעם הפורטוגלי עד כדי כך שהחליט לייצג את מדינתו, שם הוא גם הכיר את המשפחה של רונאלדו.
כן, פפה פגש את אביו המנוח של כריסטיאנו, לאחר מכן את אימו את אחיותיו, ושמע מהן על הנער הכישרוני. רק לאחר מכן, בסוף, הוא התייד גם עם כריסטיאנו עצמו, כאשר ספורטינג זימנה אותו למבדקים בקיץ 2002. כוכב העל לעתיד רק הועלה אז לבוגרים, וגם פפה הגיע אחרי עונה במילואים של מאריטימו. הם חלקו ביחד חדר למשך שבועיים, וצוות המאמנים של האריות התרשם לטובה מיכולותיו של הבלם. הם רצו להחתימו, אבל לא הצליחו להגיע לסיכום כספי עם המועדון ממדיירה - אז הבחור שהוגדר אז עדיין כברזילאי שב למאריטימו. שיתוף הפעולה עם כריסטיאנו נקטע, אבל החברות נשארה - והיא פרחה ביתר שאת כאשר השניים התאחדו בריאל מדריד בחלוף שבע שנים.
באו לבחון חלוץ, יצאו עם בלם
פפה הגיע לסנטיאגו ברנבאו ראשון, בקיץ 2007, שנתיים לפני כריסטיאנו. אמרו לו שלא כדאי להמר על ריאל, שזו משימה בלתי אפשרית, שמדובר בבית קברות לבלמים שלא מתאוששים מהחוויה. הזכירו את ג'ונתן וודגייט חסר המזל, אותו היה אמור פפה לרשת בסגל. הוא לא רצה לשמוע. כי פפה מאמין שעם המון רצון, התמדה ועבודה קשה, אפשר לעמוד בכל אתגר. הוא הלך עם הלב, ולא בפעם הראשונה בחייו. הוא תמיד מקשיב לעצמו ומאמין בעצמו.
כך היה, למשל, כאשר הגיעו הנציגים של מאריטימו ב-2001 למתקן האימונים של קורינתיאנס אלאגואנו הקטנטנה, בה שיחק פפה. הם רצו להחתים חלוץ, ונשיא המועדון ביקש מבלמו הצעיר: "אנחנו זקוקים לכסף הזה ורוצים למכור, אז אל תגנוב לו כדורים. תן לו להרשים אותם". פפה העשיר את קופת המועדון בדרך שלו - הוא כן חטף לחלוץ המדובר את כל הכדורים באימון. אחרי חצי שעה בלבד, אנשי מאריטימו כבר היו מוכנים לשלוף את הפנקס כדי לקחת אותו איתם. "אתה רוצה לשחק בפורטוגל?" הם שאלו. "כן, ברור. רק צריך להודיע להורים", הוא השיב. וכך השתנו חייו לתמיד, אבל במשחק הפרידה במדי אלאגואנו הוא שבר עצם בכף רגלו אחרי שנכנס לתיקול חריף במאבק על כדור קרן. כי זהו פפה - הוא לא יוותר אף פעם, בשום סיטואציה. לא לעצמו ולא ליריב.
שרד בבית קברות לבלמים
הוא לא חושש להיכשל. לפורטו הוא הצטרף ב-2004 אחרי שהדרקונים זכו בטרבל, כולל ליגת האלופות, והיה אמור להחליף את ריקארדיו קרבאליו שעבר לצ'לסי ביחד עם המנטור ז'וזה מוריניו. ההתאקלמות לא היתה פשוטה, ופרשנים קרעו אותו לעתים לגזרים אחרי משחקים בעייתיים בעונתו הראשונה אותה בילה בעיקר על הספסל, אבל הוא הוכיח את עצמו, ונמכר לריאל תמורת 30 מיליון יורו.
גם הקדנציה בספרד החלה ברגל שמאל, עם מופע אימים נגד סביליה בסופרקופה, אך פפה הכריח את המלעיזים לאכול את הכובע גם שם, ונשאר למשך עשור. הצטרפותו של כריסטיאנו היתה משמחת מאוד עבורו, והברית ביניהם היתה איתנה וחזקה. זה עזר לו לשרוד את מגוון הסכסוכים עם מוריניו, וגם כאשר מעמדו התערער בעקבות נסיקה של בלם צרפתי צעיר. "לבעיה של פפה יש שם, וקוראים לה רפאל וראן", נהג לומר המיוחד, אבל הפורטוגלי שמר בדרך כלל על המקום בהרכב - ועזב את מדריד רק בגיל 34, אחרי שחוזהו לא חודש. הדרך בה הועזב, אגב, קירבה בהחלט את בחירתו של רונאלדו לנטוש את הקבוצה בחלוף שנה.
שילם לטבחים של בשיקטאש
בשלב זה, היו שקבעו כי הוא כבר הרחק מעבר לשיא, אבל כל מי שצפה בביצועיו ביורו 2016, בו היה השחקן החשוב ביותר של פורטוגל בדרך לזכיה ההיסטורית במדליות הזהב, ידע שיש לו עוד המון מה למכור. הוא הצטרף לבשיקטאש כדי ללמוד ולהכיר תרבות חדשה, ולחוות כדורגל מסוג קצת אחר - והחוויה באיסטנבול החלה בעליה הפנטסטית לשמינית גמר ליגת האלופות. לאחר מכן הגיע המשבר הכלכלי של הנשרים, וחוזהו ארוך הטווח בוטל בהסכמה הדדית בסוף 2018. פפה עזב, לא לפני ששילם מכיסו את השכר של הטבחים ועובדי האיצטדיון, שלא קיבלו את המגיע להם בזמן מהמועדון. כמי שמכיר עוני מילדות, הוא לא נוטה להתקמצן עכשיו, אחרי שהתעשר.
ואז הוא חזר לפורטו בינואר 2019. היו לו הצעות מסין, מארצות הברית, וגם מהמפרץ הפרסי, אבל הוא ראה ביעדים אלה סוג של פרישה. והבלם הנדיר הזה ממש לא רצה לפרוש בגיל 36. בדיוק להיפך - היה לו תיאבון להמשיך לשחק באופן תחרותי בליגת האלופות, וגם להיות שוב אלוף פורטוגל, כמו ב-2006 וב-2007. אז הוא שוחח עם המאמן סרג'יו קונסיסאו, שהיה בעצמו כוכב עבר בפורטו וחזר אליה כשחקן אחרי קריירה מפארת באיטליה - והשניים מצאו בקלות שפה משותפת.
מאוהב בגישה של קונסיסאו
"מיסטר אמר לי שהוא רוצה להגביר את התחרותיות בסגל, ואמרתי לו שאתן את הכל, גם אם לא תמיד אהיה בהרכב. הוא דורש המון, ואני מת על הגישה שלו. יש לו דם כחול-לבן, הוא מכיר את פורטו מבפנים. אני מאושר לעבוד איתו וללמוד ממנו", הכריז הבלם. "יש לפפה רצון עז לתרום ומוטיבציה מטורפת. זה פנומנלי בגילו. הוא אמר לי שיבוא כדי להילחם, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים", העיד קונסיסאו. גם בלם העבר ז'ורז'ה אנדראדה התלהב: "פפה יעזור המון לשחקנים הצעירים, וקולו יישמע בחדר ההלבשה. הוא יהיה המנהיג".
גם הפעם, אגב, ההתחלה לא היתה טריוויאלית. אדר מיליטאו הוסט לעמדת המגן הימני כדי לפנות מקום לכוכב הוותיק במרכז ההגנה, האיזון העדין נפגע באמצע העונה, ופורטו איבדה את היתרון בפסגה ואת האליפות לטובת בנפיקה. לאחר מכן, באוגוסט, היא גם הודחה באופן סנסציוני במוקדמות ליגת האלופות בידי קרסנודר הרוסית, ועונה אירופית שלמה הלכה לעזאזל. פפה לא הרים ידיים. הקפטן החדש של הדרקונים הצעיד אותם לאליפות, והעונה קיבל הזדמנות לעשות חיים משוגעים גם בצ'מפיונס-ליג, למרות הפציעה שהשביתה אותו בנובמבר ובדצמבר.
120 דקות של מנהיגות
ואולי זה אפילו לטובה, כי הוא הגיע טרי ורענן למפגשים הגדולים מול החבר הטוב כריסטיאנו בשמינית הגמר. כדי להבין את הקשר בין השניים, כדאי להזכיר כי רונאלדו קרא לחתול האהוב שלו פפה. בתחילת השנה, ברח החתול מהבית בטורינו, נדרס והועבר בינתיים לטיפול רפואי בספרד, כך שכריסטיאנו נותר ללא פפה בבית. אז הוא פגש את פפה המקורי על הדשא באמצע דצמבר, שלא הצליח לעשות הרבה מול הבלם שחגג שבוע לאחר מכן את יום הולדתו ה-38. "תפקידי הוא לתסכל חלוצים, והפעם עשיתי זאת לידידי כריסטיאנו. הוא לא הפסיק להתלונן לשופט, אבל התיקולים שלי היו הוגנים", אמר פפה אחרי הניצחון 1:2.
אתמול הוא הגיע לטורינו, ושוב הפגין יכולת עילאית כדי לעצור את רונאלדו ואלברו מוראטה. אז נכון, פדריקו קייזה מצא פעמיים את הרשת, ופפה אחראי במידה רבה לשער הנגיחה של אדריאן ראביו בהארכה, אבל בשורה התחתונה הוא שיתק את כריסטיאנו והנהיג באופן מעורר התפעלות את העורף בתנאים קשים, גם כאשר פורטו נותרה בנחיתות מספרית בתחילת המחצית השניה, והיתה לכאורה על סף קריסה פיזית ומנטלית. הבלם שלא מתעייף שרד 120 דקות במשחק שהתנהל לפרקים בקצב רצחני, בדיוק כמו שעשה בגמר במדי ריאל מול אתלטיקו ב-2016.
אז עכשיו, אחרי שהפסד 3:2 דרמטי במיוחד העלה את הבלם הזקן לרבע הגמר על חשבון הגברת הזקנה, הוא יכול להתחיל לחלום בזהירות גם על תואר אירופי רביעי בקריירה. ואולי זה לא נראה סביר, אבל כל סיפור חייו של הנער ממחוז אלאגואס לא היה סביר. הוא התאפשר בזכות יכולת יוצאת דופן להציב יעדים ולעמוד בהם, גם כאשר כל הסיכויים היו נגדו. כיום, אחרי שכבר הספידו אותו, הוא עדיין אחד הבלמים המצטיינים בתבל, וגם השתתפות באליפות אירופה מחכה לו בקיץ.
שם הוא יפגוש שוב את רונאלדו בחדר ההלבשה, והשניים יוכלו להחליף חוויות גם על צמד המפגשים המרתקים שהיו להם כיריבים. בשני המשחקים האלה בין החברים, היה מנצח אחד ברור מאוד. כריסטיאנו לא מצליח בליגת האלופות מאז עזב את ריאל מדריד, אבל פפה דווקא כן.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק