כדורגלן ומאמן העבר, גלן רודר, הלך לעולמו אמש (ראשון) אחרי מאבק ארוך שנים בגידול במוח. הוא היה בן 65 במותו.
רודר היה שחקן הגנה שלבש בין היתר את מדי ק.פ.ר, ניוקאסל ו-ווטפורד ובשתי הראשונות אף ענד את סרט הקפטן. הוא פרש בתום קריירת משחק שארכה 20 שנה, ואימן את ג'ילינגהאם ו-ווטפורד. בהמשך הצטרף לצוות של גלן הודל בנבחרת אנגליה ולאחר מכן מונה למאמן ווסטהאם.
באפריל 2003 התגלה במוחו גידול והוא לקח פסק זמן מכדורגל. ווסטהאם ירדה לליגת המשנה ובאוגוסט הוא פוטר מתפקידו. בפברואר 2006 רודר מונה למאמן ניוקאסל, תפקיד אותו מילא עד סוף עונת 2006/07. בהמשך גם עמד על הקווים של נוריץ', עד ינואר 2009.
לאורך השנים רודר עבר אינספור טיפולים ומאז 2009 למעשה לא עבד בכדורגל באופן יומיומי. הוא שימש כיועץ במשך תקופה קצרה בשפילד וונסדיי ומאוחר יותר בסטיבנייג' הצנועה.
לרודר היה קשר מאוד מיוחד עם פול גאסקוין ששיחק איתו בניוקאסל בשנות ה-80 והיה צעיר ממנו ב-12 שנה. קשר כל כך מיוחד, עד שכשגאזה עבר ללאציו ורודר בדיוק תלה את הנעליים, הקבוצה מרומא הציעה לו להצטרף לצוות המקצועי מתוך מטרה אחת: לשמור שהקשר יישאר בתלם.
"כשרק התחלתי לשחק בניוקאסל, גלן היה הקפטן והוא תמיד תמך בי", אמר אתמול גאסקוין, "היינו משחקים ביחד סנוקר והוא היה מסיע אותי הביתה אחרי אימונים. הייתי צעיר והוא תמיד עודד אותי על המגרש. כשחתמתי בטוטנהאם, הוא נסע איתי ביחד ללונדון ועצר לי ליד בית ענק של כדורגלן. הוא אמר לי: 'אתה רואה את זה? בשביל זה אתה משחק'. הוא היה הקפטן הכי טוב שלי, האדם הכי כנה, והוא תמיד שם את טובתם של כולם לפני טובתו האישית. ג'נטלמן אמיתי".
כריס וודל, ששיחק עם רודר בניוקאסל, אמר: "גלן היה בחור נפלא שאהב כדורגל ואת המשפחה שלו. כל עולמו היה כדורגל והמשפחה. הוא היה מאוד מקצוען, אבל גם בעל חוש הומור".
קשר נבחרת סקוטלנד לשעבר, דון האצ'ינסון, ששיחק תחת רודר בווסטהאם, צייץ: "לעולם לא אשכח איך כשאבי הלך לעולמו, המאמן אמר לי להתניע את הרכב ולנסוע מהר מלונדון לניוקאסל כדי לראות את פניו בפעם האחרונה. גלן דיבר איתי לכל אורך הנסיעה, במשך חמש שעות!".