לימינו של זיזו: סיפורו הייחודי של פרלאן מנדי, הגיבור החדש של ריאל מדריד

פלורנטינו פרס היה עסוק מאוד בקיץ 2019. אדן הזאר הגשים חלום כאשר הגיע סוף סוף מצ'לסי תמורת 100 מיליון יורו. לוקה יוביץ', השם הלוהט בשוק החלוצים אחרי עונה פנטסטית במדי איינטרכט פרנקפורט, נחת תמורת 60 מיליון יורו. רודריגו, אשר רכישתו סוכמה מסנטוס סוכמה עוד שנה קודם לכן, הצטרף רשמית לריאל מדריד. והיה גם אדר מיליטאו, הבלם הברזילאי המבטיח של פורטו, שנרכש תמורת 50 מיליון יורו והתעלף במסיבת העיתונאים הראשונה. בתוך כל ההמולה הזו, צירופו של פרלאן מנדי עבר קצת מתחת לרדאר. נתנו לו את הכבוד הראוי, כמובן, אבל המגן השמאלי מליון היה אמור לשמש יורש עתידי למרסלו, בעוד 48 מיליון יורו היוו, באופן קצת ביזארי, סכום לא נוצץ במיוחד במונחי המועדון בתקופה המדוברת.

מה קרה מאז? החלום של הזאר הפך לסוג של סיוט בצל רצף הפציעות, והיהלום הבלגי עדיין מתקשה להיכנס לעניינים באופן מסודר. מאז הגעתו, רשומים לזכותו ארבעה שערים בלבד. יוביץ' מעולם לא התאים לרמה הנדרשת, לא הצדיק את ההמולה סביבו, כבש רק פעמיים, הושאל בינתיים חזרה לפרנקפורט - וגם שם יושב בעיקר על הספסל. רודריגו עדיין לא לגמרי בשל בגיל 20, וחובת ההוכחה עליו, על אף שגילה לפרקים ניצוצות של כשרון יוצא דופן באגף. וגם מיליטאו הוא פלופ, עם מספר לא מבוטל של טעויות במרכז ההגנה. הרכש המצטיין של קיץ 2019, ובפער עצום, הוא מנדי שהתעלה על מרסלו, תקע יתד בהרכב, מפגין יציבות - ותורם המון גם בחלק ההתקפי.

משחקו החשוב ביותר הגיע אתמול - הצרפתי היה הגיבור האולטימטיבי במשחק הראשון הקשה מול אטאלנטה בשמינית גמר ליגת האלופות. לשם התחלה, הוא סחט עבירה מרמו פרוילר, השחקן החשוב ביותר במערך היריבה, וגרם להרחקתו השנויה מאוד במחלוקת. החבורה מברגמו נותרה בנחיתות מספרית ללא הנווט שלה בקישור, וריאל שלטה במתרחש, אך היתה אנמית וחסרת השראה. בהיעדרו של קארים בנזמה היא נותרה ללא חלוץ אמיתי, ומיעטה לסכן את השער - עד שמנדי הפציץ את שער הניצחון הדרמטי, ועוד ברגלו הימנית "החלשה" לכאורה. הוא כבר כבש מזווית קשה מאוד מול גרנאדה בעונה שעברה, והרשית גם נגד חטאפה בתחילת החודש, כך שהיה זה שערו השלישי במדים הלבנים. כמעט כמו הזאר, יותר מיוביץ'. מי יודע, אולי הוא יהפוך כעת גם לסקורר על בסיס קבוע, ומי שמכיר אותו יודע - הפוטנציאל בהחלט קיים.

כי בתחילת דרכו בפריז סן ז'רמן תופקד מנדי כחלוץ, לפני שהוחלט שמהירותו וכוח הפריצה שלו יבואו טוב יותר לידי ביטוי לאורך האגף. גם אחרי שהוסט למגן, המשיך הנער לטפח בעיקר כישורים התקפיים. רונאלדיניו היה תמיד אלילו הגדול, והוא התעקש לנסות לעבור שחקני יריב גם בחלק המגרש שלו, ולא מוכן לוותר על יצר ההרפתקנות. כאשר שיחק בליון הצהיר: "אכדרר בכל מקום, גם בהגנה. אמרו לי שאני עלול לשלם מחיר על כך, אבל לא אכפת לי". איך שלא תסתכלו על זה, מדובר על ממשיך דרכם הראוי של רוברטו קרלוס ומרסלו, ואפילו החיבה לכוכב ברצלונה לשעבר לא צריכה להדאיג את אוהדי ריאל. את רונאלדיניו אוהב מנדי עוד מהקדנציה הקצרה של הברזילאי בעיר האורות.

כיליד פרברי פריז, הוא אהד את סן ז'רמן, היה גאה מאוד להתקבל לאקדמיה שלה, וגדל לצד פרסנל קימפמבה. ואולם, כאשר הבין שנדחק הצידה בגיל 17, הוא לא היסס ולא המתין לניפוי. מנדי בחר לעזוב בעצמו, ואפילו השאיר למאמניו מכתב זועם בו פירט את הסיבות לכך. המטרה היתה לפלס לעצמו את הדרך מלמטה, כנגד כל הסיכויים, כי מנדי תמיד האמין בעצמו. האמונה הזו סייעה לו להתגבר בנעוריו על מכשולים וטרגדיות שאיימו לחסל לחלוטין את עתידו ככדורגלן.

אביו, שליווה אותו בכל המשחקים והאימונים, הלך לעולמו כאשר פרלאן היה בן 11. מנדי מעולם לא דיבר על כך עם אף עיתונאי, ונסיבות המקרה לא ידועות, אבל הוא אוהב מאוד להרחיב על הבעיה הרפואית איתה התמודד בחלוף שלוש שנים. פציעה בירך השמאלי שנראתה בהתחלה שגרתית יחסית התפתחה לארתריטיס קשה במיוחד. הנער עבר ניתוח מורכב, בילה מספר חודשים בגבס, ואז חצי שנה נוספת בכיסא גלגלים. אנשי מקצוע הסבירו לו שסיכוייו לחזור לדשא אפסיים, והוא יהיה בר מזל אם יוכל ללכת שוב ללא קביים. רופא אחד אפילו הניח שהעסק עלול להתדרדר לכריתת רגל. "לא האמנתי לנבואות השחורות. רציתי להוכיח שהם טועים", נזכר מנדי - וכוח הרצון אכן סלל את דרכו להחלמה מוחלטת.

הוא שב לדשא, והתקבל בזרועות פתוחות על ידי מאמניו בסן ז'רמן, אולם במהרה התברר שהרכבת הזו כבר חלפה. בפריז לא סמכו עליו יותר, וגם הפרות המשמעת לא עברו בשקט. מנדי היה תמיד בדרן שצוחק על כולם ומעורב באינספור מעשי קונדס. במעבר לקבוצות הבגורות, התכונות האלה פגעו מאוד בתדמיתו, וכך גם הספקות לגבי כשירותו אחרי השהות הממושכת בבית החולים. אז הוא עזב בטריקת דלת, והלך הישר לקבוצת חובבים זעירה. בסביבתו העריכו שבכך תמה השאיפה שלו להפוך את הכדורגל למקצוע, אך בדיעבד התברר שמנדי צדק לגמרי, וגם המזל היה לשם שינוי לצידו.

הסקאוטים של לה האבר איתרו אותו, וזו תמיד בשורה טובה. האקדמיה של המועדון ידועה באיכותה. פול פוגבה וריאד מחרז גדלו שם והמשיכו הלאה - כל אחד בדרכו. גם בנז'מן מנדי עשה שם את צעדיו הראשונים לפני שעזב למארסיי ב-2013. פרלאן הגיע בדיוק בעיתוי הזה, ונדרש להסביר לכולם שאין לו קשר כלשהו למגן השמאלי הקודם. גם שם ליוו אותו בעיות משמעת, והוא כמעט נזרק מהמועדון ביחד עם חברו הטוב דילן לואסר, אבל האיום הזה עזר לו להתאפס על עצמו. ב-2017 הוא היה המגן השמאלי הטוב ביותר בליגה השניה ועבר לליון. ב-2018 וב-2019 הוא היה המצטיין בתפקידו בליגה הצרפתית הבכירה. ואז גם ריאל היתה מוכנה לשלם המון כדי לקחת אותו עוד צעד ענק קדימה.

זינדין זידאן ביקש להחתים אותו באופן אישי, והקשר ביניהם פרח מהרגע הראשון. "למרסלו יש עוד זמן בטופ, אבל אני כאן כדי למלא את מקומו, ואם ריאל הביאה אותי - סימן שהיא מאמינה בי", הצהיר מנדי בבטחון אופייני אחרי הגעתו. מהר למדי התברר שהוא יציב יותר בהשוואה לברזילאי, והוא משחק הרבה יותר ממנו. כיום, אחרי שהתגבר על הפציעה האיומה בנעוריו, הוא דווקא לא מרבה להיפגע, לעומת בנז'מן מנדי במנצ'סטר סיטי - ורבים רואים בו מגן שמאלי צרפתי מוביל, על אף תחרות קשה מצד האחים תיאו ולוקאס הרננדז, וגם לוקא דין מאברטון. המאמן הלאומי דידייה דשאן מקפיד לזמנו, ובליגת האומות בשלהי 2020 הוא כבר היה שחקן הרכב.

באחד המשחקים, נגד קרואטיה בזאגרב, פתח מנדי דווקא בעמדת המגן הימני, וזה לא לגמרי חדש לו. "אין לי שום בעיה לשחק באגף השני. פעמים רבות אמרו לי שיש לי רגל ימין טובה, כי עבדתי על כך המון, עוד בתקופה בסן ז'רמן. התמדתי בנושא גם בהמשך, ובגיל 19 כאשר מתחתי שריר ברגל שמאל היתה תקופה בה השתמשתי אך ורק בימין באימונים", הוא מספר. ואולי באטאלנטה לא הכירו את הסוגיה לעומק, כי הם דאגו אתמול למנוע ממנדי בעיטה בשמאל כאשר התנהל עם הכדור מחוץ לרחבה. אז הוא שלח טיל מסובב דווקא בימין, וחגג את הרגע הנוצץ בקריירה עד כה. עכשיו אור הזרקורים מופנה אליו.

גם מרסלו צריך להיות מאושר מכך. המגן הוותיק ממש לא מקנא בשחקן שהגיע כדי לקחת לו את המקום, התלהב לבשל לו את השער מול חטאפה, והם חברים גם מחוץ למגרש. יש באופיו של מנדי משהו קליל וברזילאי, ולא לחינם הוא רואה את רונאלדיניו כמודל לחיקוי. אפילו החיוך הרחב שלו אתמול קצת הזכיר את הגיבור שלו. ויש יסוד סביר להניח שנראה עוד הרבה מאוד חיוכים כאלה. הבחור רק בן 25, והנסיקה שלו רק תופסת תאוצה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק