זו הייתה קבוצת ההתקפה הגדולה בהיסטוריה, שחיכתה רק לחותמת הרשמית של "הכי גדולה אי פעם". הסופרבול נראה כמו משחק לפרוטוקול בלבד, כזה שיציב אותה בלי בעיות על מאזן מדהים של 0:19, עונה מושלמת. השנה הייתה 2007, הקבוצה הייתה ניו אינגלנד פטריוטס, הקוורטרבק היה טום בריידי. ואז הגיעו איליי מאנינג, דיוויד טיירי והקסדה המפורסמת, ניו יורק ג'איינטס ניצחה ורמסה את החלום.
הסיפור של המשחק ההוא היה ההגנה של הג'איינטס, או יותר נכון האיש שאחראי עליה, סטיב ספגנולו, שלא הפסיק לשלוח את השחקנים שלו כאחוזי אמוק אל הקוורטרבק. בריידי שותק אז לחלוטין על המגרש וירד מנוצח. הלילה הוא שיחק בטמפה ביי באקנירס. בצד השני הייתה קנזס סיטי צ'יפס. מתאם ההגנה שלה הוא אותו ספגנולו, רק שהפעם הוא לא מצא שום תשובה ל-TB12. בריידי חתך, חרך ורמס את הגנת הצ'יפס. ההגנה של הבאקנירס עשתה כל מה שהמתאם שלה טוד בולס דרש, ויותר - היא פשוט לא נתנה לפטריק מהומס לנשום. את מה שעשו אז הג'איינטס לבריידי עשו הפעם הבאקנירס למהומס.
גיים, סט אנד מץ'. לפחות עבור בריידי, החשבון בן 13 השנים נסגר.
אוהדי ניו אינגלנד פטריוטס צפו במשחק הזה בחוסר נוחות, אפילו משפשפים עיניהם בתדהמה. לא שיש להם אי אלו טענות כנגד בריידי, כמובן, אבל מעבר לעובדה שלבם נחמץ למראה שיתוף הפעולה הפורה בינו לרוב גרונקובסקי, סופרבול כמו זה הם עצמם מעולם לא חוו. בכל תשעת הסופרבולים הקודמים של בריידי, הפטריוטס שמו על הלוח ברבע הראשון שלוש נקודות. בכל התשעה. ביחד. הפעם הוא לא התמהמה. כן, הפתיחה הייתה קצת מהוססת, אבל אז הגיע הדרייב הנהדר שהסתיים בטאצ'דאון לגרונקובסקי, ואחר כך עוד אחד, ואז גם המסירה לבראון והריצה של פורנט. והנה, בריידי, שכל הסופרבולים הקודמים שלו הסתיימו בקליף האנגר, פותח פער של יותר מ-20 הפרש באמצע הרבע השלישי וזורק את כל הספקולציות המוקדמות על ניצחון של הצ'יפס לפח. מדהים כיצד בגיל 43.5, דווקא בטמפה ביי, דווקא מול מהומס, בריידי רשם את הזכייה הקלה בהיסטוריה שלו.
מהרגע שזכה בפעם הראשונה, בפברואר 2002, הוא החל לכתוב את התסריט ההוליוודי שלו. הצעיר האלמוני, הקוורטרבק המחליף ממישיגן שנבחר במקום ה-199 בדראפט וכו'. התסריט הזה שוכתב עוד עשרות ואולי מאות פעמים. מה לא נכתב? מה לא סופר? ומי בכלל חשב שבגיל 43.5 הוא עוד יהיה שם, על המגרש, זוכה בגביע לומברדי בפעם השביעית, הישג שכפי הנראה אף שחקן אחר ב-NFL לא ישחזר בעשרות השנים הקרובות.
זה בטח לא נראה תרחיש הגיוני בשנה שעברה. בעונתו האחרונה בניו אינגלנד בריידי היה עייף, שבע, מיואש. גרונקובסקי פרש אחרי הזכייה בסופרבול בתחילת 2019. את הנשק הקטלני אנטוניו בראון הביאו לו, רק כדי לחתוך אותו פחות משבועיים לאחר מכן. לשניים הללו בריידי מסר אתמול לטאצ'דאון, פעמיים לגרונק ופעם אחת לבראון. רק לחשוב מה היה קורה לו היו לו את הנשקים האלה עד הסוף גם אשתקד.
אל תפספס
ואולי לא היה קורה יותר מדי אפילו איתם. זמנם של בריידי וביל בליצ'יק ביחד תם. חתונה ארוכת שנים שידעה עליות וירידות. בליצ'יק היה זה שדי דחף למהלך, בתמיכת הבעלים רוברט קראפט. בריידי הרגיש שהתפשר לא מעט לאורך השנים, ושהגיע הזמן להמשיך הלאה. מבליצ'יק, פרפקציוניסט חולה שליטה, הוא, שבעצמו מאמין בשלמות, הלך לברוס אריאנס, אחד המאמנים הכי אהודים ב-NFL.
בגיל 68 אריאנס הפך למאמן המבוגר ביותר שזוכה בסופרבול, אבל הדרך שלו לפסגה לא הייתה קלה. את תפקיד המאמן הראשי בליגה הוא קיבל די במקרה, כשמאמן אינדיאנפוליס צ'אק פגאנו אובחן כחולה בלוקמיה, וכמחליפו הוא הצעיד את הקולטס למאזן 3:9 ב-12 המשחקים שהדריך. זה קרה ב-2012, הוא זכה בתואר מאמן העונה וחתם באריזונה. אחר כך פרש, עבד כפרשן, וחזר שוב.
אריאנס פחות מאמין בשליטה. מבחינתו, כשיש לך שחקן כמו בריידי, יש לך מאמן על המגרש. אבל זה לא התחיל קל בין השניים. החשש הגדול היה שבריידי לא יצליח להתאים את עצמו לשיטה של אריאנס, חשש שקיבל הצדקה מסוימת לאחר הפתיחה הלא יציבה של הבאקנירס וחודש נובמבר הבינוני שיצר את הרושם שאולי הרומן הזה עתיד להתפוגג כלעומת שבא. למרות זאת, המאמן ידע שיש על מי לסמוך ופשוט שחרר. "הדבר הכי מרשים בו הוא היחס שלו לצעירים", אמר אריאנס. בריידי, למרות הגלאם שסביבו, תמיד נתן יחס טוב לכולם. זה שוב השתלם.
כנראה שזה מה שהוא היה צריך. יותר מבראון, יותר מגרונקובסקי, הוא היה זקוק לברוס אריאנס.
אף אחד לא חשב שהמשחק הזה יתפתח כפי שהתפתח. התקפה טובה ובריידי זה אחלה, אבל גם זה, כמו שהוכח לפני שלוש שנים בסופרבול בין ניו אינגלנד לפילדלפיה, לא תמיד מספיק. ההגנה של טמפה ביי הייתה לא פחות מעצומה. ראינו את זה בלמבו פילד נגד גרין ביי, וראינו את זה גם הפעם. זו הייתה פשוט התעללות. ג'ייסון פייר פול ושאר החבר'ה של בולס לא נתנו למהומס לנשום. מי היה מאמין שהקוורטרבק, שלמרות בריידי וארון רוג'רס נחשב בעיני רבים לטוב ביותר ב-NFL, לא יצליח לשים טאצ'דאון כמעט משחק שלם ויהיה 0 מ-7 בניסיונות בדאון שלישי (הוא סיים עם 3 מ-13, שניים מהם עמוק בגארבג' טיים)? מי היה מאמין שטייריק היל, שחיסל כמעט לבדו את הבאקנירס באותו מגרש בעונה הרגילה, יסיים עם 34 יארדים באוויר בשלושת הרבעים הראשונים?
על פניו, זה היה אמור להיות משחק של הצהרת כוונות מצד מהומס כלפי בריידי. האריה הצעיר מתעמת עם האריה הזקן ומגרש אותו מהשבט. אבל לאריה הוותיק הזה אין שום כוונות להתפנות. בגיל 43.5 הוא המשיך להוסיף למורשת שלו כשחקן הפוטבול הגדול ביותר אי פעם. לא איש כמו פטריק מהומס, טוב ככל שיהיה, יפריע לו לעשות את זה.
מיד אחרי המשחק בריידי הודיע שהוא חוזר. הוא מאמין שיש לו כוח לעוד טבעת. קשה למצוא בכל ארצות הברית מישהו שיחלוק על האמונה הזאת.