המשחק הערב (שלישי) בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב (20:00, ספורט 1) משמעותי מאוד עבור שתי הקבוצות. בית"ר כבר מתחילה להריח פלייאוף עליון ורוצה לייצר מומנטום עם ניצחון שלישי ברציפות, ואילו האדומים מסובכים כל כך קשה בתחתית שהם חייבים להתחיל ולצבור ניצחונות על מנת להתחיל ולחשוב על בריחה מהמקום האחרון ובהמשך לעלות מעל לקו האדום. כשמוסיפים את היריבות ההיסטורית, הפן הנוסטלגי והעובדה שעבור האוהדים זה יותר מעוד משחק, מקבלים הרבה מאוד עניין, לכאורה.
אך אם מסתכלים על הדברים בצורה יותר רחבה, אמנם מדובר על שני מועדונים גדולים, אך כאלה שכבר שנים שלא בסביבה של מאבק על האליפות, ובמבנה הבעלות הנוכחי גם לא יתקרבו לכך בשנים הבאות. אם להיות ריאליים, סביר להניח שבכל שנה המטרות של כל אחת מהשתיים תהיה לברוח מהתחתית או מקסימום להתברג בפלייאוף העליון. כל דבר מעבר יהווה לבונוס לא צפוי.
בסופו של יום, הדרך להתמודדות על תארים היא שילוב של כסף וניהול מקצועי נכון. נכון להיום בשני המועדונים הללו אין יותר מדי כסף והניהול המקצועי הוא בעיקר בידי הבעלים. גם אם בעלים חושבים שהם מבינים כדורגל, אי אפשר לנהל מקצועית ולקבל החלטות מרחוק, מבלי להיות נוכחים באופן קבוע באימונים, לעבור הכשרה, לדעת לנהל תכנית עבודה, להבין איך לבחור את אנשי המקצוע שיקבלו החלטות, בבוגרים ובנוער. כלומר פשוט לדעת לנהל מקצועית את העסק ולא לעשות את זה אמוציונלית ברמת האוהד מהיציע.
השינויים שהפועל תל אביב ביצעה בחלון ההעברות הנוכחי הם בסופו של דבר הסיכוי שלה להישאר בליגה. לאחר ההפסד באשדוד (2:1) הייתה תחושה שזה נגמר, שהסיכוי להישאר בליגה הוא אפסי. אך העובדה שהצטרפו חמישה שחקנים חדשים, כאלה שעדיין לא נמצאים בתוך הלחץ והשליליות שליוותה את האדומים, הפיחה רוח חדשה. בסופו של דבר מדובר בשחקנים מנוסים שעמדו ברמות הלחץ הכי גבוהות - דן איינבינדר, בן ביטון, שלומי אזולאי ולידור כהן כבר עברו מספיק בכדורגל כדי להתמודד עם האתגר.
המצב של הקבוצה בטבלה רע ואולי ייקח עוד 2-3 משחקים עד שהעסק יתחבר, אך שהדברים יגיעו למאני טיים ולמשחקים תחת לחץ אטומי כפי שצפוי לאדומים בפלייאוף התחתון, הניסיון והשקט של השחקנים הללו יהיו העוגן הכי גדול שלהם ואפשר היה לראות את זה כבר במחצית הראשונה נגד הפועל חיפה. הבעיה כרגע היא שכל השחקנים הללו לא שיחקו סדיר בתקופה האחרונה והם עדיין לא בכושר משחק מלא, מה שמחייב את קלינגר לתמרן בחילופים כבר בשלב מוקדם.
מבחינת בית"ר ירושלים, היא מגיעה למשחק בסגל דליל. אמנם רק שני שחקני הרכב מהמשחק בקרית שמונה ייעדרו בשל הקורונה, עידן ורד ותמיר עדי, אך ברמת הספסל בית"ר תרשום היום 19 שחקנים למשחק, כאשר לדראפיץ' וברדה לא יהיו יותר מדי אופציות מהספסל.
בנוסף, ההחלטה באם אלירן עטר יפתח תתקבל רק לפני המשחק בהתאם לכשירותו של החלוץ, שחש רגישות כבר במשחק בקרית שמונה ויצא מוקדם וגם עלי מוחמד אינו כשיר במאת האחוזים כך שככל שהמשחק יתקדם, ייתכן והאופציות על הספסל יהוו יתרון עבור ניר קלינגר. עדיין, בבית"ר מאמינים שהם יכולים וצריכים לנצח, גם בשל חשיבות המשחק וגם כדי להמשיך ולשאוף לפלייאוף העליון.
בשורה התחתונה האוהדים של שתי הקבוצות מסתכלים בחשש אל העתיד ולא רואים שום דבר ורוד באופק. אוהדי בית"ר, או לפחות רובם, בנו על שיח' מסתורי שכרגע לא מסוגל לספק מסמכים בסיסיים ואוטוטו הופך להיסטוריה, ואילו הניסנובים התאהבו בעסק ולא משדרים רצון עז למכור או להעביר הלאה כפי שהיו רוצים שותפים אחרים כמו זאב גרינברג ובועז תושב.
בשורה התחתונה כולם יחפשו הערב ניצחון על היריבה המושבת ושמחה רגעית בלב, אך בהסתכלות קדימה ישנו מקום רב לדאגה עבור שני מועדונים גדולים, כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם עוד יותר מדי שנים מחוץ לבמה המרכזית אחרת כבר לא יהיה באמת גדולים.