"זה נפלא שאנדראה פירלו מונה למאמן יובנטוס. הוא היה שחקן מדהים, אז אפשר רק לדמיין איזה מאמן מדהים הוא יהיה. למעטים מאוד הייתה ראיית משחק כמו שלו, והוא גם אדם נהדר. בילינו ארבע שנים ביחד, וזכינו בארבע אליפויות. אם הוא יתקשר אלי ויקרא לי, אהיה מאושר", כה אמר ארתורו וידאל ב-30 באוגוסט. באופן משעשע למדי, עיתון צ'יליאני מוביל דיווח כבר ב-21 באוגוסט כי פירלו הרים טלפון לחברו הטוב. ולא רק פירלו היה על הקו לפי הידיעה, אלא גם ג'אנלואיג'י בופון. שניהם ניסו לכאורה לשכנע את וידאל לסגור מעגל ולשוב לטורינו.
היה או לא היה? כל עוד אין אישור מהמעורבים עצמם אי אפשר לדעת, אבל ברור שההערכה בין וידאל לפירלו הדדית. הם היו הלב הפועם במרכז המגרש של הגברת הזקנה והשלימו זה את זה נהדר, תחילה עם קלאודיו מרקיזיו ולאחר מכן עם פול פוגבה. פירלו היה האמן והאדריכל, וידאל היה המנוע שגם חילץ את הכדורים עבורו, וגם היווה כתובת מיידית למסירותיו. השילוב הזה הפך את הקישור של יובנטוס לאחד הטובים בתבל, וסייע להתחיל את השושלת אשר נמשכת עד היום. כאשר הגיעו וידאל ופירלו לאיצטדיונה החדש של יובה, היא סיימה פעמיים ברציפות במקום השביעי ועדיין ליקקה את פצעי קאלצ'ופולי. איתם נגמרה הבצורת, ורצף האליפויות ממשיך עד היום, על אף שהם עזבו בצוותא עוד ב-2015.
הנפש התאומה של קונטה
אז כן, היה מפתה מבחינת וידאל לחזור "הביתה" וליצור שיתוף פעולה חדש לגמרי עם פירלו כדי להצעיד את יובנטוס לתואר עשירי רצוף, אבל הייתה אלטרנטיבה אטרקטיבית אפילו יותר. היא אף עמדה על הפרק כבר מזמן, מאז בחר אנטוניו קונטה לחצות את הקווים ולחתום באינטר בקיץ 2019. כי עם כל הכבוד לנוסטלגיה ולזיכרונות הנהדרים מטורינו, דבר לא מתקרב ליחסים ההדוקים שנוצרו עם המאמן. "אם צריך לבחור שחקן אחד כדי לצאת איתו למלחמה, זהו וידאל", אמר פעם קונטה. "אם צריך ללכת למלחמה, אני רוצה את קונטה לצדי", אמר פעם וידאל. הם מתואמים. הם גם די דומים.
כאשר הגיע קונטה ליובנטוס באותו קיץ 2011 גורלי, היו ספקות גדולים מאוד לגבי יכולתו להכניס את פירלו למסגרת הטקטית שלו. המאסטרו שצורף בהעברה חופשית אחרי שנזרק ממילאן ממש לא היה שם לבקשתו. לעומת זאת, את וידאל שם קונטה במקום הראשון ברשימת הקניות. הוא גם השקיע אישית שעות ארוכות בניסיונות לשכנע את הצ'יליאני לשבור את המילה שכבר נתן לבאיירן מינכן. אולי הנס וקרל-היינץ רומניגה הגדירו אותו כרמאי ובוגד, אבל וידאל לא הצטער לרגע. תמורת 10 מיליון יורו בלבד קיבלה הגברת הזקנה כוכב רב-גוני אדיר, והקשר עצמו קיבל את המנטור המושלם. למען החיבור עם קונטה, הוא ויתר אפילו על האיחוד עם יופ היינקס שהשפיע עליו עמוקות בלברקוזן.
קונטה ראה בוידאל את עצמו, רק מוכשר יותר. כמי שהיה לוחם שרץ מרחבה לרחבה, הוא נתן אינספור טיפים מועילים לחניכו. "הוא עזר לי להשתדרג", אמר וידאל, ושלוש שנים עם הבוס האיטלקי היו הטובות והפוריות ביותר בקריירה שלו. התפטרותו של קונטה הובילה אותו לזרועותיה של באיירן בחלוף שנה, והוא מעולם לא פסל את האפשרות לאיחוד. כאשר קונטה הגיע לצ'לסי, נפוצו מיד הדיווחים על רצונו להביא את הצ'יליאני, וארתורו הביע עניין רב. זה לא הסתדר אז, אבל הפרויקט באינטר סקרן אותו מאוד, בעודו סופג לא מעט ביקורות בתקשורת הקטלונית בקדנציה השנויה במחלוקת בברצלונה.
האיחוד המיוחל עם אלכסיס
ארנסטו ואלוורדה דווקא היה מרוצה ממנו, אבל פיטוריו של המאמן לפני שנה פתחו מיד את הדרך לספקולציות. אינטר רצתה אותו בחלון ההעברות של ינואר 2020, אבל תג המחיר שהציבה הנהלת בארסה היה גבוה מדי. מדהים לחשוב כי בחלוף קצת יותר מחצי שנה הגיע וידאל לסן סירו כמעט חינם, תמורת מיליון יורו, במסגרת ניקוי האורוות שיזם הנשיא ג'וספ ברתומאו זמן קצר לפני הדחתו. אבל גם בלי לדעת את המחיר חזה איבן סמוראנו, כוכב אינטר לשעבר, כי בן ארצו ילבש שחור-כחול. "אני מאמין שיהיו שם עוד מעט שני צ'יליאנים", הוא הצהיר בפברואר.
והרי גם לכך יש משמעות עצומה בבחירה, כי אלכסיס סאנצ'ס הוא אחד החברים הקרובים ביותר של וידאל בנבחרת. יש לארתורו אופי לא פשוט, והוא ידע סכסוכים רבים, אבל עם אלכסיס תמיד הייתה לו שפה משותפת, עוד מימיהם המשותפים בקולו קולו. פעם, אי שם ב-2006 הוחתם סאנצ'ס על ידי אודינזה והושאל מיד לקולו קולו, שם כבר שיחק וידאל. הם מצאו שפה משותפת, זכו בשתי אליפויות תוך שנה, ולקינוח הצטיינו בצוותא במונדיאל עד גיל 20. הקיצוני המשיך משם לריבר פלייט ואז לאיטליה, הקשר החל את הקריירה האירופית בגרמניה, אבל הקשר ביניהם רק הלך והתחזק במדי הנבחרת. במדים הלאומיים הם הפכו למנהיגים של דור אדיר, הובילו את צ'ילה לשתי הזכיות הבודדות בקופה אמריקה ב-2015 וב-2016, וקיימו ביחד יותר מ-100 משחקים. לכן הם התלהבו גם לראות זה את זה כיריבים במפעלים האירופיים כאשר הגרלה זימנה מפגשים מסוג זה.
באפריל 2019, למשל, לפני ההתמודדות בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד, כתב וידאל: "אנחנו ביחד כבר 15 שנה. במשך עשור אנחנו מתחרים ומייצגים את הקבוצות הטובות בעולם. אח שלי, אני שמח לראות שהכל טוב אצלך". ואולם, לא הכל היה טוב אצל אלכסיס באותה תקופה. המעבר שלו לשדים האדומים התברר כפיאסקו מהדהד, וגם את המפגשים מול בלאוגרנה הוא ראה בעיקר מהספסל. חודשים ספורים לאחר מכן, הוא כבר היה במילאנו, בנסיון להשתקם אחרי ההתרסקות. זה לא הולך פשוט, אבל לפחות בקיץ ההעברה החופשית הושלמה, ונחתם חוזה לשלוש שנים. קונטה מאמין בו, וגם צירוף החבר הקרוב היה אמור להוות סוג של תמריץ.
הבצורת נשברה בעיתוי הנכון
הכמיהה לשחק ביחד בקבוצה היה שם תמיד. בהיותו שחקן באיירן, למשל, ניסה וידאל לארגן את המעבר של סאנצ'ס למינכן, וזה לא היה מופרך כי פפ גווארדיולה מכיר אותו היטב. כעת, כאשר שניהם בשלהי הקריירה, בצד הלא נכון של גיל 30, זה קורה - והבחירה של וידאל הייתה קלה יותר בשל כך. כאשר הודיע לו רונאלד קומאן, כמו ללואיס סוארס, שאינו בתוכניות בקאמפ נואו, הצ'יליאני לא נפגע כמו האורוגוואי. "נהניתי לשחק שנתיים בברצלונה, אבל הדברים השתנו, וזה הזמן לצאת לדרך חדשה", הוא אמר אחרי שנקטע רצף הזכייה בשמונה אליפויות בשלוש ליגות שונות.
עכשיו המטרה שלו ברורה - להחזיר את הכתר לראשו ולהיות שוב אלוף. על הדרך, הוא צריך לקטוע את הרצף של יובה אותו החל בעצמו. הוא הגיע עם לא מעט ספקות, כאשר ברור כי ימיו הגדולים ביותר כבר הרחק מאחוריו, אבל קונטה נחוש לבנות את הקישור סביבו. וידאל נמצא בדרך כלל בהרכב, גם אם הופעותיו לא תמיד עונות על הציפיות. במשחק מול קרוטונה, בו גרם הצ'יליאני לפנדל בעבירה מגושמת, איבד גם המאמן את הסבלנות והחליף אותו בהפסקה, תוך שהוא מצהיר: "ארתורו צריך לעבוד קשה יותר, כדי להוכיח שהוא צריך לשחק. כרגע הוא לא יציב, ואנחנו לא יכולים להרשות זאת באינטר". אז וידאל סופסל מול סמפדוריה, אבל הקבוצה הפסידה בלעדיו, ונגד רומא בשבוע שעבר הוא כבר חזר לתמונה.
לאוהדים שציינו כי הוא עדיין מחפש שער או בישול במדים החדשים, השיב הכוכב באינסטגרם: "חכו שיגיע השער הראשון אחד, ואחריו יבואו עוד 10". אז הראשון הגיע ביום רביעי, גם אם בפנדל - אבל העובדה כי המאמן הורה לו לבצע את הבעיטה מדגישה עד כמה זה היה חיוני. וידאל היה אחד הטובים על המגרש בעוד אינטר הדיחה את פיורנטינה בהארכה, והוא מגיע למפגש המסקרן מול האקסית במצב רוח מרומם יותר.
במדי יובנטוס, המאזן שלו בדרבי של איטליה היה מצוין. בשבעה משחקים הוא תרם שלושה כיבושים ושני בישולים, ניצח ארבע פעמים וטעם רק הפסד בודד. ואולם, בכל המפגשים האלה היה פירלו לצדו. עכשיו הוא נגדו, גם אם כוונותיו באוגוסט היו אחרות. זו תפנית יוצאת דופן, והיא הופכת את הקרב הטעון למיוחד עוד יותר. מי מהם יהיה אלוף בסוף העונה הזו? ויש גם אופציה שלישית - אף אחד.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
ליגה איטלקית 2020/21
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 אינטר38 28 7 3 35-89 91 2 מילאן38 24 7 7 41-74 79 3 אטאלנטה38 23 9 6 47-90 78 4 יובנטוס38 23 9 6 38-77 78 5 נאפולי38 24 5 9 41-86 77 6 לאציו38 21 5 12 55-61 68 7 רומא38 18 8 12 58-68 62 8 ססואולו38 17 11 10 56-64 62 9 סמפדוריה38 15 7 16 54-52 52 10 ורונה38 11 12 15 48-46 45 11 גנואה38 10 12 16 58-47 42 12 בולוניה38 10 11 17 65-51 41 13 פיורנטינה38 9 13 16 59-47 40 14 אודינזה38 10 10 18 58-42 40 15 ספציה38 9 12 17 72-52 39 16 קליארי38 9 10 19 59-43 37 17 טורינו38 7 16 15 69-50 37 18 בנבנטו38 7 12 19 75-40 33 19 קרוטונה38 6 5 27 92-45 23 20 פארמה38 3 11 24 83-39 20