יותר גדול מהדרבי: על הניצחון של מכבי תל אביב בפתח תקוה

הניצחון הראשון של מכבי תל אביב אמש נרשם קצת לפני בעיטת הפתיחה באצטדיון המושבה, עם הידיעה על הקאמבק הצפוי של אנדרה ז'ראלדש. מאז עזיבתו של הפורטוגלי מכבי תל אביב לא ידעה איך להתמודד עם החור שהשאיר בעמדת המגן הימני, והחזרה שלו תפתור הרבה כאבי ראש ותיצור יותר אפשרויות לפטריק ואן לוון בהגנה. העובדה שז'ראלדש חתם לשנה וחצי מעידה על כך שהצהובים לא רוצים לקחת סיכונים. לעונה הבאה עדיף להם להגיע עם מגן ימני במקום להסתבך בהרפתקאות מיותרות.

אבל לא בחזרה בלבד טמונה הבשורה, אלא בכך שז'ראלדש העדיף את מכבי תל אביב על פני מכבי חיפה. הירוקים הוזכרו כמועמדים חזקים לצרף את הפורטוגלי, והוא בחר לבסוף בארגון שאותו עזב רק לפני פחות מחצי שנה. בעונה כזאת, שבה מכבי חיפה מגלה עליונות מקצועית, זה היה וי קטן ומעודד בקרית שלום. וי קטן שהצטרף לניצחונות קטנים אחרים מהתקופה האחרונה ויצר מומנטום מעניין בשבועיים האחרונים.

כדורגל הוא משחק שבשנים האחרונות הפך למדע מדויק יותר מאי פעם. כמו כל ספורט אחר, קבוצתי או אישי, גם הוא נשען על טכנולוגיות מדידות. שחקן לא יכול לבלף בכמות הקילומטרים שגמא במשחק, במספר חילוצי הכדור או בכמות האיומים על השער. זה כבר לא אותו "שפיץ של הנעל" של שלמה שרף מתחילת הניינטיז. זאת אומרת, זה כן - המזל עדיין משחק תפקיד גדול, אבל היום אפילו למזל מוצמדים חיישנים, נתונים וסטטיסטיקות מתקדמות.

רק דבר אחד לא ניתן למדוד עדיין: אנרגיה על הדשא. זאת אומרת, אפשר להרגיש מתי שחקן נמרץ יותר או פחות, מתי הוא עצבני ומתי רגוע, אבל אין מספרים שמבטאים את זה בדיוק. אנרגיה עדיין נשענת על תחושות, ועם תחושות לא מזינים נתונים לטרנספרמרקט.

נדמה שבשבוע האחרון אפשר למדוד את מפלס האנרגיה של מכבי תל אביב. אולי לא בדיוק, אבל אם נכמת במספרים, אצל גאורגיוס דוניס הוא היה מתחת לחמש. אצל פטריק ואן לוון הוא עומד מאז שריקת הפתיחה לדרבי על 8 לכל הפחות. גם אם זה לא בא לידי ביטוי בהבקעות - זה שם. האמפרמטר הדמיוני שלי מדד אמש לא פחות מ-8.5, לפעמים אפילו הגיע ל-9.

קחו את טל בן חיים. הוא איבד לא מעט מהצעד הראשון שלו, זה שאפשר לו לחרוך מגנים על הקו. ואן לוון הציב אותו במחצית הראשונה במושבה בצד ימין, האגף שהוא פחות אוהב. בשנייה העביר אותו לשמאל, כשכבר היה שחוק, עד שהוחלף. בן חיים לא היה טוב גם הפעם, סיפק בעיטה אחת שאיימה על אריק ינקו, הרבה לאבד ובסך הכול היה בינוני. ועדיין, המאמץ, ההשתדלות, התקשורת עם הקבוצה - הכול היה שם והכול נראה אחרת. מוזר איך ממרחק של כמה עשרות מטרים אתה יכול לראות שחקן שעושה את אותן פעולות שעשה קודם, לטוב ולרע, אבל עם מוטיבציה כל כך שונה.

מכבי תל אביב הפגינה אתמול בפתח תקוה במשך 60 דקות את משחקה הטוב ביותר העונה. הטענה הזאת עלתה כאן גם לאחר הדרבי, אבל בדרבי, וכבודו של ה-0:4 במקומו מונח, האלופה לא שיחקה מול קבוצה בליגה שלה. אתמול היא פגשה קבוצת צמרת שבסיבוב הראשון מיררה לה את החיים וגם הכניעה אותה. המבחן הגדול שלה הגיע והפעם היא לא הכזיבה. עד אתמול מכבי תל אביב לא ניצחה אף יריבה, כולל מכבי פתח תקוה, שנמנית עם החמישייה הראשונה בטבלה.

עכשיו, כשזה קרה, אולי היא יכולה להכריז על יציאה לדרך חדשה.

אלה היו 60 דקות איביצ'יות, יחסית. מכבי תל אביב הניעה כדור, שלטה, סיכנה, יצאה למתפרצות חלקות. את השער היא עדיין לא מסוגלת למצוא במחצית הראשונה, אבל גם זה יגיע. זו הייתה מכבי תל אביב נחושה, סבלנית, ממוקדת. ההגנה היא לא מה שהייתה, ולמרות כל המוטיבציה והשיפור ביכולת, עם קצת ריכוז ליאל עבדה היה מחטיף חזק פעם ואולי פעמיים ואולי אפילו שלוש וארבע עוד לפני הירידה להפסקה. ואן לוון עדיין לא מצא פיתרון לכיסוי בשטחים הרחבים בחלק המגרש שלו, כשהבלמים האיטיים לא סומכים על המהירות שלהם, מעדיפים לסגת במקום לצאת לכדור ומזמינים התקפות. דן גלזר הוא לא מה שהיה והחילוף שלו, שנבע בכלל מפציעה, היה נכון גם בלי קשר אליה. ובכל זאת, זו הייתה מכבי תל אביב אחרת מזו שראינו רק לפני קצת יותר משבועיים, בלי קצרים בתקשורת. עם האיטיות הם כבר יתמודדו.

בסביבות הדקה ה-60 מכבי פתח תקוה השתלטה על המשחק. השוויון היה באוויר. דניאל טננבאום הוכיח בדקות הללו שוב ששאלת הביצה והתרנגולת שליוותה אותו בשנה שעברה לא קיימת עוד. זה כבר לא "לא ברור אם הוא טוב או שההגנה עושה אותו כזה", הוא פשוט תחנה אחרונה ואולי השוער הטוב בישראל היום. הוא לא רשם הצלה גדולה במיוחד, אבל סיפק את ההצלות הקטנות, את הנוכחות המרגיעה ואת הניואנסים שעשו את ההבדל ושימרו את הניצחון. מהצד השני, ינקו נתן משחק מושלם שכלל הצלה חלומית, עד שבאמת חלם מאחורי שלושה שחקנים שהסתירו לו ואסף את הכדור מהרשת.

אז אולי מכבי תל אביב שלטה רק בשני שלישים מהמשחק, אבל שעה יפה של כדורגל טקטי שהזכיר נשכחות הייתה גם הייתה, ואפילו חילוף של ואן לוון שהתברר, עם לא מעט מזל, כבינגו. עכשיו עולה השאלה כמה זמן תצליח האלופה לשמר את רמת האנרגיה הזאת.

עם מידה לא מבוטלת של אירוניה, אפשר להגיד שהשיפור של מכבי תל אביב דווקא עוזר למכבי חיפה. לראשונה העונה, לאחר סיבוב שלם, רואה המוליכה את סגניתה בבירור במראה, בלי שזו מוקפת בבליל של יריבות סרק. אמנם 8 נקודות הן פער יפה, אבל ברק בכר זוכר היטב את הסרט מ-2016/17, אז הוביל על מכבי תל אביב בפער של 10 נקודות שצומק ל-3, לפני שחזר להפרש דו ספרתי. ההתעוררות הצהובה בהחלט יכולה לעזור לקבוצה שלו לעלות ממוקדת יותר למשחקים הקרובים, לאחר שסבלה מנפילת מתח בשבת מול חדרה. הערב, נגד הפועל באר שבע של יוסי אבוקסיס, היא תצטרך את כל הריכוז שבעולם.

אם מכבי תל אביב תעבור בשלום את בני יהודה ומכבי נתניה (ולמרות השיפור זה עדיין מאוד לא בטוח), היא תגיע למפגש עם מכבי חיפה בעוד שבועיים בדיוק עם תחושה שהפער סגיר. למשחק הזה צפוי ז'ראלדש לעלות. רוב הסיכויים שמנגד נראה את עומר אצילי. כל צד יבוא עם ניצחון ינואר הקטן שלו. אחד הצדדים יכול לצאת עם ניצחון של עונה שלמה.