"אני חייב להודות שהפרויקט של וירטוס בולוניה הפך כבר לאובססיה אישית שלי", אמר סשה ג'ורג'ביץ' בריאיון לוואלה! ספורט לפני שנה. "באתי לכאן עם הרבה התלהבות, ואני רוצה להחזיר את המועדון הזה למקום שבו הוא אמור להיות. אני מכבד את ההיסטוריה ורוצה לאתגר אותה. אנחנו נמצאים בדרך הנכונה, וזה מרגש. אנחנו בונים משהו מיוחד ממש, וברור מה היעד הסופי שלנו. לא סתם בולוניה זוכה לכינוי 'באסקט סיטי'. הפעלתי לחץ על כל המגרש, כפי שמעולם לא הפעלתי, כדי לשכנע את מילוש תאודוסיץ' לבוא, ואני שמח שגם הוא לקח את הפרויקט הזה כאתגר אישי שלו".
לפני 20 שנים בדיוק דהרה וירטוס בולוניה, שהתפרסמה אז יותר בזכות הספונסר קינדר, לזכייתה האחרונה ביורוליג; זה קרה בעונת הפיצול בכדורסל האירופי, כשמכבי תל אביב הוכתרה לאלופת הסופרוליג. ודווקא כעת, כשהיא בדרכה חזרה לצמרת אחרי תקופות ממושכות של פשיטות רגל, ירידות ליגה ושאר הסתבכויות, נקלעה הקבוצה לסקנדל ניהולי שעורר לא מעט הדים ברחבי היבשת: בתוך 21 שעות הספיקו האיטלקים לפטר את ג'ורג'ביץ' מאימון הקבוצה ולהחזירו לתפקיד, והערב (רביעי) הוא אמור לעמוד על הקווים במשחק היורוקאפ נגד מונאקו, כאילו הכול רגיל.
בולוניה היא אחת המפסידות הגדולות ממגיפת הקורונה. ג'ורג'ביץ', הרכז האגדי שהניף ארבעה גביעים אירופיים במהלך הקריירה, הגיע אליה ב-2019 ומיד הצעיד אותה כמאמן לזכייה מרשימה בליגת האלופות. אשתקד וירטוס נראתה מוכנה לקפיצת המדרגה הבאה - ועד השבתת הפעילות הספיקה להבטיח את מקומה ברבע גמר היורוקאפ ולתפוס את המקום הראשון בליגה האיטלקית עם מאזן 2:18, הרבה מעל אולימפיה מילאנו והיריבות האחרות. אלמלא החלטת היורוליג "להקפיא" את רשימת הקבוצות לעונה נוספת, לא מן הנמנע שהקאמבק היה מושלם כבר בימים אלה.
אלא שהעונה החדשה הביאה איתה צרות חדשות. בולוניה, שהספונסר הראשי שלה כיום הוא חברת הקפה סגפרדו, הפסידה למילאנזים בגמר הסופרקאפ ומקרטעת באופן יחסי בליגה עם מאזן 4:5. אף שביורוקאפ היא שולטת ביד רמה - ונותרה הקבוצה המושלמת היחידה במפעל (0:7) - הרגשות החלו לבעבע מתחת לפני השטח.
ג'ורג'ביץ' (53), האיש שהפך לפנים של המועדון, ציפה לקבל אמון מחודש מההנהלה בדמות הארכת חוזה. אחרי ששיכנע את תאודוסיץ' להגיע, ובנה קבוצה סרבו-אמריקנית בצלמו ובדמותו, הוא הצליח לסמן בשבוע שעבר "וי" נוסף, עם החתמתו של אחד מגדולי הכוכבים בכדורסל האיטלקי בדור הזה, מרקו בלינלי. בגיל 34, אחרי סיבוב של 13 עונות, 8,370 נקודות (9.7 למשחק) ואליפות אחת ב-NBA, חתם הגארד על חוזה לשנתיים וחצי בגובה חמישה מיליון יורו בקבוצה שבה החל את הקריירה.
הכול היה מוכן לחגיגה הגדולה, במשחק הביתי נגד דינמו ססארי בתחילת השבוע, שהועבר בשידור חי ברשת טלוויזיה ארצית. בהיעדר אפשרות להכניס קהל ליציעים, הזמינה הנהלת המועדון את נציגי הספונסרים לחג הקאמבק הגדול של בלינלי. רק איש אחד לא עודכן בתוכנית, או שלא עידכן בתוכנית משלו: לאור העובדה ששחקנו החדש לא הופיע על מגרש כדורסל במשך תשעה חודשים, ג'ורג'ביץ' החליט להותיר את הסטאר החדש-ישן מחוץ לסגל.
בלינלי, מתברר, סובל מפציעה קלה בשריר, שלא הייתה מונעת ממנו להופיע במשחק חשוב, אבל דרשה התייחסות זהירה. בהנהלה לא אהבו את הצעד, לאור ההתלהבות המוקדמת (והמוגזמת?) שהביעו בפני בעלי המאה, וכאילו כדי להוסיף שמן לתבערה, ג'ורג'ביץ' הורחק במהלך המחצית הראשונה אחרי עימות עם השופטים. זה נגמר בהפסד ביתי רביעי העונה, 83:78.
ביום שני נרשם הפיצוץ הגדול. נציג הבעלים בהנהלה, לוקה בראלדי, ניהל ויכוח קולני עם ג'ורג'ביץ' בתום אימון הקבוצה, וההחלטה לפטרו נפלה במהירות; מהירה עוד יותר הייתה התגובה, שגרמה לראשי המועדון להבין איזו טעות ביצעו. שחקני הקבוצה התייצבו מאחורי מאמנם, הרכז סטפן מרקוביץ' תקף ברשתות החברתיות את ה"אנשים שמקבלים החלטות מבלי להבין בכדורסל", ועל פי פרסומים זרים הוא, תאודוסיץ' ואחרים איימו לעזוב בעקבות ג'ורג'ביץ'.
בולוניה, על אף ההיסטוריה המפוארת, זקוקה לשם גדול ולדמות כריזמטית שתעמוד בראשה, וג'ורג'ביץ' היה האיש. אין זה מקרי שהמועמד הראשון להחליפו, לפחות בהתאם לדיווחים, היה לא אחר מז'ליקו אוברדוביץ'; אלא שהוא לא ממש שש להגיע, וגם סרג'יו סקאריולו לא התכוון לעזוב את טורונטו ראפטורס; לוקה באנקי, מאמן מוערך באיטליה (שזכור לקהל הישראלי בעיקר בשל הניהול הכושל של סדרת הפלייאוף בין מילאנו למכבי תל אביב ב-2014), לא באמת נספר כמי שיוכל לקחת את המועדון הזה הלאה.
וכך, אתמול בשעה 17:22 (שעון איטליה), פחות מיממה לאחר הודעת הפיטורים, התקפלה בולוניה והוציאה הודעה רשמית על כך שמחליפו של ג'ורג'ביץ' יהיה, ובכן, ג'ורג'ביץ'. ב-17:30 הוא כבר עלה לפרקט בפאלאמלאגוטי המיתולוגי - הקרוי כיום סגפרדו ארנה - והעביר את האימון המסכם לקראת מונאקו. האם הקדנציה השנייה, כביכול, תהיה קצרה, או שהפרויקט האישי של המאמן הסרבי יוביל אותו לבמה המרכזית של הכדורסל האירופי בעונה הבאה?