ה-4 בנובמבר הפרטי שלו: חזרה להופעת הבכורה של ניר דוידוביץ'

במוצאי שבת לפני 25 שנה הוא נערך למשחק הבכורה בהרכב מכבי חיפה. ההודעה שקיבל כמה שעות לפני, היחסים עם רפי כהן וגינצבורג ורצח רבין, שאירע בזמן ששודר תקציר המשחק: "זה היה לילה כבד מאוד". ניר דוידוביץ' חוזר ליום ההוא ב-1995, שבו ההתרגשות הפכה לאבל

06/11/2020
בווידאו: הנשיא מתייחס למדיניותו הכלכלית של רבין בטקס לציון 25 שנה לרצח (צילום: לע"מ)

לאורך השבוע החולף ציינה מדינת ישראל 25 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. לכל הבני 35 פלוס יש את ה-4 לנובמבר שלהם - היכן הם היו בזמן שזה קרה.

חובבי הכדורגל הוותיקים בוודאי זוכרים את המחזור המרתק שהתקיים אז בליגה הלאומית (היום ליגת העל). עונת 1995/6 הייתה מהאיכותיות שידעה הליגה. ארבע קבוצות - מכבי תל אביב, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל חיפה - רצו ראש בראש על האליפות במרבית שלבי העונה. באותה שבת, במחזור השמיני, האלופה מכבי תל אביב ניצחה בבאר שבע 1:3, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים סיימו ב-2:2 דרמטי. במשחק הזה ערך שוער צעיר את הופעת הבכורה שלו - ניר דוידוביץ'.

עוד בוואלה!

השבת האחרונה של רבין: "הפודיום", 4 בנובמבר, הגרסה הספורטיבית

לכתבה המלאה
"רפי כהן מספר שתמיד אמרו לו 'אנחנו מחתימים אותך לשלוש שנים, אחרי זה יש לנו שוער, לא נצטרך אותך'". ניר דוידוביץ' הצעיר(צילום: מכבי חיפה)

"היו הרבה דיבורים כבר מתחילת העונה שצריך לתת לי לשחק", נזכר דוידוביץ', היום מאמן השוערים של בוגרי הפועל רעננה ומחלקת הנוער של מכבי חיפה, "רפי כהן היה השוער הראשון, הוא היה בכושר קצת פחות טוב והיו הרבה דיבורים באוויר, אבל לא חשבתי שגיורא שפיגל ייתן לי לפתוח דווקא במשחק הזה. זאת הייתה הפתעה גדולה, רק כמה שעות לפני המשחק ידעתי שאני פותח. לא יודע אם זה היה טוב או שהיה נכון יותר אם היו מודעים כמה ימים לפני. אולי צריך לשאול פסיכולוגים מה עדיף, הרי גם לחשוב יותר מדי זמן במצב כזה זה לא תמיד טוב.

"רפי ואני היינו ביחסים טובים אז ועד היום. אני זוכר שהוא בא ואמר לי בהצלחה, חיבק אותי ונתן לי את ההרגשה הכי טובה שיש. הוא בחור משכמו ומעלה, תמיד כשאנחנו מתראים אנחנו צוחקים על זה שהוא הגיע בערך בגיל 20 למכבי חיפה. הוא מספר שתמיד אמרו לו 'אנחנו מחתימים אותך לשלוש שנים, אחרי זה יש לנו שוער, לא נצטרך אותך'".

דוידוביץ נזכר ברגע במנהרה: "היה לחץ אדיר. היו שם שתי קבוצות עם כוכבים לליגה שלמה, מפוצצות בכישרון, היה ברור שזה לפני קרב טיטאנים. הייתי עם הרבה יותר אמונה מאשר חשש, האמנתי ביכולות שלי. אני לא זוכר אם התקשרתי למשפחה לעדכן אותם, האמת שאני לא זוכר אם היה ניידים בכלל , אולי הם שמעו ברדיו, אני רק זוכר שיש לי חבר שזוכר שזוהר בהלול אמר ברדיו שיש סנסציה בהרכב של מכבי חיפה".

על המשחק עצמו הוא מספר: "אני זוכר שהתחלתי טוב, היה לי כדור או שניים שעצרתי והכניסו אותי למשחק, קיבלתי ביטחון. היה שער שאוחנה בעט לי משמאל לחיבור הרחוק, אולי עם קצת יותר ניסיון הייתי לוקח את הגול הזה, הוא היה בזווית, ובעט לחיבור הרחוק, בוא נגיד שזה כדור שניתן לעצירה. אני זוכר שהיה איזה כדור גובה שאלי אוחנה נכנס בי והיה פאול, הוא אמר לי 'ילד, קום קום, לא נגעתי בך'".

מכבי חיפה פיגרה 1:0, הפכה ל-1:2 ושבע דקות לסיום רונן חרזי השווה. בדקות האחרונות דוידוביץ' רשם הצלה גדולה שהשאירה נקודה בקרית אליעזר - 2:2 בסיום. "אחרי המשחק עדיין לא קרה כלום, המשחק הסתיים לפני", הוא מספר, "אני לא זוכר אפילו את התגובות שקיבלתי, רק זוכר שחיכיתי לתכנית של הספורט. כשהגענו הביתה היה איזה סרט בטלוויזיה, ואני לא זוכר אם הייתה תכנית ספורט שהתחילה והפסיקה באמצע או בוטלה, אבל חיכיתי לשמוע. אני זוכר שהביקורת מהמשפחה הייתה חיובית וגם מסביב, בוא נגיד שזה ששיחקתי במשחק כזה זה נתן לי הכרה ארצית ונכנסתי לתודעה והתחילו לדבר עליי".

האמת שהתכנית אכן שודרה והופסקה במהלכה. "הדקה ה-91" היה שמה באותם הימים, עם יורם ארבל כמגיש. בריאיון לאורן יוסיפוביץ' ב"וואלה! ספורט" ב-2015 סיפר ארבל כי הוא הגיש את המשדר, השידור עבר חלק, ובמסך החל להתנגן הסרט השני בסדרת אסקימו לימון, "יוצאים קבוע". ארבל החל לקפל את עצמו. הוציא את האזנייה, השיל את הז'קט. ואז נכנס העורך: "ירו ברבין". הוא הגיש לארבל דף נייר שהכיל כמה משפטים שלכולם היה קשה לעכל. ארבל לא היה צריך לעכל דבר - הוא רק היה צריך להישיר מבט למצלמה ולבשר למדינה שלמה שמישהו ירה בראש הממשלה שלה. "חזרתי והתיישבתי", ארבל שחזר, "לקח לי זמן, איזו דקה, להתעשת. מהדורת החדשות בנווה אילן הסתיימה מזמן וכולם פשוט הלכו הביתה, איש-איש לדרכו. ארהל'ה ברנע נשלח לכסות את העצרת. באולפן, במערכת, לא היה אף אחד".

המשימה לבשר לאומה הוטלה על ארבל. "לא חשבתי על שום דבר", הוא אומר. "חשבתי שיש ידיעה ואין מי שיודיע ואני צריך לקפוץ. עבורי, במובן מסוים, זה היה דז'ה-וו". ב-1967, רגע לפני מלחמת ששת הימים, ארבל עמד במצב די דומה. הוא ישב במערכת קול ישראל כשהעורכת דחפה לו נייר ליד. "רוץ למעלה, ותקריא את זה".


ומה קרה עם דוידוביץ' מאותו הערב?

"לא היה לי קל, קיבלתי אולי עשרה משחקים בעונה הזאת. בסיום העונה רפי עזב וגיורא שפיגל הביא את בוני גינצבורג לשנתיים. אני רציתי ללכת, אבל אז רפי כהן אמר 'עזוב, תישאר, אני הולך'. נשארנו בוני ואני, הוא התחיל את העונה, אחרי זה מכרו את ברקוביץ' ורביבו, לא הלך טוב, ואז יענקל'ה נכנס לעניינים ואמר שזאת הזדמנות להכניס אותי לעניינים, זאת הייתה החלטה של יענקל'ה. עם בוני היה קצת יותר קשה מרפי, הם טיפוסים שונים, אבל בפרספקטיבה היום, כשאנחנו נפגשים אנחנו גם צוחקים על העקיצות שהיו בינינו בתקופה ההיא. בוני תמיד מספר ש'הייתי בכל הקבוצות תחתית, אמרתי אני מגיע סופסוף למנוחה ולנחלה בגיל 36, פתאום בא איזה פישר בן 18 לוקח לי את המקום'. ז מובן שזה לא הכי נוח במעמד שלו, זה הכדורגל ובסך הכול היה לי גם הרבה מה ללמוד ממנו וגם מרפי כהן, זה חישל אותי ונתן לי הרבה להמשך הקריירה".

אינסטינקטיבית, כשאומרים לך 4 בנובמבר 1995, מה קופץ לך קודם בראש?

"האמת, רצח רבין, ואז אני נזכר שזאת הייתה הופעת בכורה. עד היום אני מתקשה לעכל את זה, זה בלתי נתפס, האירוע הזה. נקווה שנלמד מזה משהו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully