"כמה ימים לאחר שהגעתי לישראל, עוד הייתי בבידוד", מספר סי ג'יי האריס. "ישבתי בבית, שיחקתי במשחקי וידאו עם השכן שלי טיירוס מגי. פתאום שמעתי מבחוץ צעקות, 'סי ג'יי! סי ג'יי!'. חשבתי שאני מדמיין, שהשתגעתי. הצצתי החוצה, ואני רואה למטה אוהדים עם דגלים, שרים וצועקים. קראתי מהר לטיירוס, ואמרתי לו שהאנשים האלה באו בשבילנו".
הפועל חולון פותחת הערב (רביעי, 19:30) עונה אירופית חדשה, כשלנגד עיניה מטרה ברורה: אחרי שלוש שנים שבהן הודחה בשלב הבתים של ליגת האלופות, היא רוצה לנפץ את תקרת הזכוכית. אבל אם שואלים את כוכבה החדש מה השאיפה, הוא ממש לא מסתפק בכרטיס לשמינית הגמר. "אנחנו רוצים פיינל פור, ועל זה אנחנו הולכים", מבהיר האריס בריאיון לוואלה! ספורט. "יש לנו שחקנים ותיקים, שהיו כבר בכל המקומות, והם מכירים את העבודה. אנחנו מוכנים לעשות את הצעד הזה".
דווקא לאחר שנראה כי עתיד המועדון מעורפל, עם עזיבתו של הבעלים שלמה אייזיק והקיצוץ בתקציב שבא בעקבותיה, מציגה חולון קבוצה חדשה ושאפתנית, שתשחק בסגנון שונה ובלתי שגרתי: ללא סנטר קלאסי או מסיבי, אבל עם סטופרים הגנתיים ומלאי לחימה לצד כוח אש בלתי פוסק מחוץ לקשת; בשלושת משחקיה הראשונים העונה היא ירתה 42 שלשות ב-47.7 אחוזים, כשהאריס קולע 17.3 נקודות ופוגע במחצית מזריקותיו לשלוש.
"אבל מה שלימד אותי הכי הרבה", כך האריס, "הוא דווקא הניצחון על הפועל ירושלים בשבת. את זה שאנחנו אוהבים לזרוק מבחוץ כולם כבר יודעים ומבינים, ואני מניח שהיריבות גם יתכוננו לזה. אבל אנחנו טובים בהגנה כמעט כמו שאנחנו טובים בקליעה. ואם ניצחנו במשחק שבו פגענו ב-5 מ-25, זה מראה משהו על הקבוצה שיש לנו".
ישראל היא המדינה השביעית באירופה שבה משחק קלווין דורסי האריס ג'וניור, שיחגוג את יום הולדתו ה-30 בעוד שלושה חודשים. הוא עבר בגרמניה, לטביה, פולין, טורקיה וצרפת, לפני שקיבל בקיץ את שיחת הטלפון מסטפנוס דדאס. "הוא הסביר לי איך הקבוצה תיבנה ומה יהיה התפקיד שלי, ובאיזה סגנון הוא רוצה שנשחק. לא היו לי הרבה התלבטויות".
- בקיץ, כשחתמת, מצב התחלואה בישראל היה גרוע במיוחד. לא חששת?
"אולי ביחס לאירופה, אבל האמת היא שהוא לא היה גרוע יותר מהמצב בארה"ב... כך שבין הישארות בבית לבין מעבר לישראל, לא הייתה לי בעיה לעלות על מטוס ולבוא. יצאתי גם מנקודת הנחה שהקבוצות שומרות על בריאות השחקנים וידאגו לי לכל מה שאני צריך".
- מה ידעת על הכדורסל הישראלי?
"דונטה סמית', ששיחק איתי לפני שנתיים בפו אורטז, סיפר לי רבות על המדינה, על הליגה ועל התארים שבהם הוא זכה. שמעתי על חולון, על ירושלים ועל מכבי תל אביב, והבנתי שהסגנון שמשוחק בליגה מתאים מאוד לשחקנים אמריקנים".
- נערכת בצורה שונה לקראת ההגעה למדינה זרה, כשאתה יודע שאתה עלול לשהות תקופה ארוכה בבידוד או בסגר?
"הבאתי איתי את המחשב שלי ופלייסטיישן 4. זה פחות או יותר מה שאני עושה כל היום... שמע, אני טיפוס ביתי, אבל באיזשהו שלב אתה מתחיל להשתעמם. יש גבול. בינתיים הספקתי כבר ללכת לחוף הים. מעולם לא גרתי קרוב אליו כל כך. בשבילי, לשחק בישראל זה לצאת לחופשת כדורסל. הכול כאן נוח ורגוע".
- אתה עוד עשוי להתחרט על הקביעה שסגנון החיים בישראל רגוע, אבל דבר אחד בטוח: עם דדאס לא יהיה לך רגוע.
"אני עולה להתקפה, יורד להגנה, שומע אותו צועק ומנסה לא להקשיב יותר מדי", צוחק האריס. "האמת היא שעברתי כבר את כל סוגי המאמנים, ואני יודע שהוא רוצה בטובתנו. גם אם הוא צועק ממש בקול רם, או אומר גברים משוגעים, זה רק כדי להוציא מאיתנו את המקסימום".
- אז מי המנהיג שלכם? אתה, מגי ואייזיאה מיילס נחשבים לצוברי הנקודות העיקריים, ווילי וורקמן וכריס ג'ונסון מביאים איתם את הלחימה, גיא פניני, יוגב אוחיון וריצ'רד האוול את הניסיון.
"שאלה קשה... אני לא חושב שיש אחד שמוביל את כולם. כולנו באנו עם הרקע שלנו, ועשינו דברים בכדורסל. אנחנו לא צריכים שמישהו ידבר ויתפוס מנהיגות. פניני רואה דברים שאף אחד אחר לא רואה, והוא כמו עוד מאמן. כשאתה רואה את טיירוס משתגע בהגנה, אתה הולך בעקבותיו. כשכריס צולל לרצפה, כולם נדבקים ממנו. הדוגמה שכל אחד מביא איתו היא המנהיגות האמיתית".
- להגיע לחולון בעונה נטולת קהל זה כמו לבוא למסעדה אחרי סגירת המטבח...
"שמע, במשחק הקודם הגענו לאולם כדי לנסוע יחד באוטובוס, והאוהדים באו לשם, התאספו מסביב ועודדו. זה מראה כמה אהבה ותמיכה אנחנו מקבלים מהם, והאמת היא שזה גורם לי לקנא קצת בשחקנים שהיו כאן לפניי והיו יכולים ליהנות מהאנרגיות האלה במגרש. אני מקווה שעוד ייצא לי לשחק כשהם ביציע".