כיאה ליליד בואנוס איירס, אפילו האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס לקח ללב את מותו של דייגו מראדונה. "פגשתי אותו במשחק השלום ב-2014", סיפר בריאיון ל"גאזטה דלו ספורט". "אני זוכר בחיבה רבה את כל מה שהוא עשה עבור אחת הקרנות שלנו, שדואגת לאנשים נזקקים ברחבי העולם. יש לי חיבור אישי למונדיאל 1986, זה בו ארגנטינה זכתה הודות לדייגו. הייתי בפרנקפורט, זו היתה תקופה קשה עבורי, ניסיתי ללמוד את השפה ולסיים את התזה שלי. לא יכולתי לראות את הגמר, ולמדתי רק למחרת על הניצחון של ארגנטינה על מערב גרמניה, כשילד יפני כתב "ויוה ארגנטינה" על הלוח במהלך שיעור גרמנית. אני זוכר את זה, באופן אישי, כניצחון של הבדידות, כי לא היה לי עם מי לחלוק את האוש הספורטיבי הזה".
האפיפיור הוסיף ואמר: "על כר הדשא דייגו היה משורר, אלוף ענק שגרם אושר למיליונים של אנשים בארגנטינה ובנאפולי. הוא גם היה אדם עדין מאוד. כשהתבשרתי על המוות שלו, התפללתי עבורו ושלחתי למשפחתו שרשרת תפילה עם כמה מילות נחמה אישיות".
על אהבתו האישית לכדורגל סיפר פרנציסקוס: "אני זוכר כדור כדורגל מסמרטוטים. כדור מעור היה יקר והיינו עניים, אבל זה היה מספיק לנו. עשינו חיים, עשינו ניסים בכיכר שליד הבית. לא הייתי מהילדים הטובים ביותר. תמיד שמו אותי בשער, אבל להיות שוער היה בית ספר נהדר עבורי. השוער תמיד צריך להיות מוכן לסכנות שמגיעות אליו מכל כיוון".