חייכו, אכלתם אותה: סיכום קלאסיקו שהפך לסרט מתיחות עגום של ברצלונה

דקה 89, ברצלונה בפיגור בקלאסיקו, וזקוקה לחלוץ מרכזי שיושיע אותה. אז מספר 9 נכנס לכר הדשא. קוראים לו מרטין ברייטווייט, והוא אוהד שרוף של ריאל מדריד. בקלאסיקו הקודם, בסנטיאגו ברנבאו במרץ, הוא נכנס כמחליף כאשר התוצאה היתה מאופסת, ובארסה הפסידה 2:0. גם הפעם, מיד אחרי כניסתו, ספגו הקטלאנים. המאזן המצטבר עם הדני, תמורתו שולמו ללגאנס האומללה 20 מיליון יורו כדי להוריד אותה אחר כבוד לליגה השניה, בקלאסיקו עומד, אם כך, על אפס שערי זכות ושלושה שערי חובה ב-23 דקות. ההימור עליו אתמול נראה כמו מתיחה לזכרו של יהודה בארקן.

רוצים עוד מתיחה? בבקשה. אנסו פאטי היה אתמול (שבת) שחקן ההתקפה המצטיין של בארסה, ולא רק בגלל השער ההיסטורי והבישול האמנותי לפיליפה קוטיניו שהחמיץ כאשר היה קל יותר להבקיע ולקבוע 1:2. ילד הפלא הזה היה נפלא בעיקר כי הוא היה פעלתן, ביצע תנועה לשטחים המתים, ביקש את הכדור, ושפע ביטחון עצמי. כמעט כל מהלך חיובי של הבלאוגרנה עבר דרכו. אז נכון, הוא התעייף לקראת הסיום, אבל הרעיון להחליפו באנטואן גריזמן בדקה ה-81 גובל באי שפיות. עם כל הכבוד לצרפתי, הוא לא בדיוק השחקן שיוסיף מוטיבציה ברגע האמת אם הוא לא מרגיש גיבוי מצד הבוס. הוא לא יבקש את הכדור. למעשה, מאז כניסתו הוא נגע בו פעם אחת בלבד - סטטיסטיקה מדהימה בכל קנה מידה. אפילו ברייטווייט השתדל יותר בזמן הפציעות.

רוצים לצחוק עוד קצת? הפסד הליגה האחרון של לואיס סוארס בקלאסיקו היה באפריל 2016. מהפיאסקו במרץ האחרון הוא נעדר בשל פציעה. ואולי ירידה מסוימת בכושרו הצדיקה מחשבות על החלפתו בסגל בחלוץ על צעיר יותר, אבל בשורה התחתונה האורוגוואי גורש בדרך מחפירה שהרסה עוד יותר את תדמית המועדון, היורש לא הגיע, ואתמול היה רוצה כל אוהד של ברצלונה לראות את מספר 9 האמיתי של הקבוצה על המגרש. במקום זאת, סוארס הבקיע לזכות אתלטיקו מדריד מול בטיס בחלוף מספר שעות, בעוד בקאמפ נואו מצא את הרשת האורוגוואי שלבש לבן. מי יודע, אולי פדריקו ואלוורדה אף שלח אחרי שריקת הסיום מסרון לחברו לנבחרת בסגנון: "זה בשבילך, לואיס". האורוגוואים הם עם מגובש. הם לא אוהבים כשמישהו מזלזל באופן כה בוטה בסמל שלהם.

אה, והיו גם תלונות מצחיקות של ברצלונה על הפנדל שנשרק לחובתה בהתערבות ה-VAR. אפשר, כמובן, לטעון שההחלטות לא עקביות, ורק בשבוע שעבר בלם ריאל סוסיאדד רובין לה נורמאן אשכרה קרע את חולצתו של חלוץ בטיס אנטוניו סנאבריה ברחבה, ונשאר עם פיסת בד בידו - ובכל זאת הוחלט משום מה לא להענישו. זה מגוחך ואבסורדי, וגם על זה יכול היה יהודה בארקן לעשות סרט חביב, אבל זה לא נותן לשחקנים אחרים אישור לתפוס בחולצות. קלמן לנגלה ביצע עבירה, ולא יכול להיות ויכוח על כך. בבארסה בחרו לצאת במתקפה חזיתית על השיפוט למרות הכל, בניסיון שקוף לשפר עמדות להמשך העונה. העניין הוא שגם זה פוגע במוניטין המועדון ובתדמיתו. אפשר להתלונן על קיפוח אמיתי, אבל טענות תלושות מהמציאות לא הולמות מועדון בסדר גודל כזה. במחשבה שניה, מה כבר הולם את עידן ההנהלה הזו, אשר מתקרב לקיצו העגום?

האמת הטהורה היא כי לא היה לברצלונה עיתוי טוב יותר לפגוש את ריאל. האלופה נמצאת בתקופה גרועה מאוד מבחינה מקצועית, ולא הציגה יכולת ראויה באף משחק מתחילת העונה. השבוע החולף היה קטסטרופלי במיוחד. העולה החדשה קאדיס פירקה את ריאל בצדק רב, והיתה ראויה לתוצאה גבוהה הרבה יותר מ-0:1, אך גם כך ליקטה ניצחון ראשון אי פעם במדריד. לאחר מכן הגיע ההרכב השני של שחטאר דונייצק מוכת הקורונה, ואלמלא הצלות מרהיבות של טיבו קורטואה האוקראינים היו משיגים הרבה יותר מ-2:3. זה לא היה חוסר מזל מבחינת זינדין זידאן. אלה היו שתי תבוסות מחפירות לקבוצות שנראות על הנייר נחותות באופן קיצוני.

המצב עד כדי כך חמור שכעת אין לריאל מגן ימני בעקבות פציעותיהם של דני קרבחאל ואלברו אודריוסולה. אתמול נפצע במחצית הראשונה גם נאצ'ו, ולוקאס ואסקס הוזעק למשבצת הפרובלמטית. לעומת זאת, לבארסה דווקא יש סוף סוף מגן ימני, וסרג'יניו דסט הותיר רושם פנטסטי בקלאסיקו הראשון שלו. ההולנדי-אמריקני, עדיין לא בן 20, סגר היטב את האגף, אכל בלי מלח את ויניסיוס, וגם סיפק תרומה משמעותית להתקפה. מהעבר השני, גם ג'ורדי אלבה היה טוב התקפית, והאסיסט שלו לפאטי הדגיש כי הוא לא חייב לבשל רק לליאו מסי. הוא כבר מצא שפה משותפת גם עם הכוכב החדש. בקיצור, בעולם המושלם מבחינת בארסה, היא היתה לפחות משחזרת את ההופעות של קאדיס ושחטאר. במקום זאת, המשחק היה צמוד, עמוס בטעויות גסות של שתי הקבוצות - והוא הוכרע בסופו של דבר בגלל שגיאה גסה של בלם בארסה.

להחלטות של רונאלד קומאן בקלאסיקו הראשון בחייו יש השפעה לא מבוטלת על כך. אחרי שהריץ, בהצלחה יחסית, את קוטיניו בתפקידו האהוב במרכז, הוא הסיט אותו שוב - כמו ארנסטו ואלוורדה - לאגף השמאלי, ולא קיבל תפוקה מהברזילאי. את פדרי, יהלום לא מנוסה בן 17, הוא דחק לעמדה נסוגה יחסית מימין, לא קיבל תפוקה ראויה גם ממנו - וגם לא החליף אותו בזמן. למעשה, המתין ההולנדי עד לדקות האחרונות ממש כדי לבצע שינויים, ואז זרק למערכה את כל ארבעת החלוצים שהיו לו על הספסל והפקיר לחלוטין את העורף שהיה פגיע גם כך. המשחק בחוד היה כאוטי, גריזמן צפה במתרחש ללא עניין, וריאל חגגה בשמחה מול ההגנה הדלילה. לוקה מודריץ' הרשה לעצמו לקרקס את נטו כאילו היה ג'יי ג'יי אוקוצ'ה.

הכניסה של מודריץ', זמן קצר אחרי שריאל עלתה ליתרון, הועילה באופן כללי לריאל - היא קיבלה שחקן מנוסה וטרי שאירגן את המשחק במרכז המגרש. זה בדיוק מה שמיראלם פיאניץ' יכול היה תיאורטית לעשות עבור הקטלאנים, אך אותו העדיף קומאן להותיר על הספסל. אם לא משתמשים בו כלל בקלאסיקו כאשר הקבוצה זקוקה לכוכב עם סט כישורים כזה, מתבקש לתהות כבר בשלב זה אם היתה תועלת כלשהי בהבאתו מיובנטוס מעבר לתרגיל החשבונאי הידוע לשמצה.

נכון לעכשיו, הקישור המרכזי של ברצלונה לא מעודד בלשון המעטה. סרג'יו בוסקטס, שאיבד את ואלוורדה כאשר האורוגוואי הבקיע את השער הראשון, לא מסוגל עוד לחפות על האיטיות של ג'רארד פיקה ולנגלה. פרנקי דה יונג, שאמור לפרוח עם קומאן אשר מכיר אותו נהדר מהנבחרת, עדיין לא ממצה את הפוטנציאל בתפקיד לא מוגדר. מצד אחד, הוא בטוח שהוא מסוגל להחליף את בוסטקס. מצד שני, לא בטוח שהוא מסוגל לפרוח לצד בוסקטס. אולי השילוב עם פיאניץ', כפי שנוסה מול פרנצווארוש בליגת האלופות, יכול להוות פתרון, אך הוא לא יושם אתמול אפילו לדקה בקלאסיקו, והשאלות נותרו תלויות באוויר.

ויש גם את סוגיית מסי, שהיה אתמול קרוב לכיבוש במחצית הראשונה, אבל נעלם כאשר הקבוצה היתה זקוקה לו אחרי ההפסקה. הפרעוש צריך למצוא מחדש שמחת חיים ומוטיבציה אחרי סאגת ניסיון העזיבה, ואולי זה יקרה אחרי החלפת ההנהלה, אבל בינתיים הוא כבוי, ולכן טבעי שקורטואה עצר את הבעיטה שלו.

באשר לריאל, היא יכולה לשאוב עידוד מכך שגם בשעת משבר קשה, כאשר רוב השחקנים חווים ירידה משמעותית בכושרם, היא מובילה את הטבלה. הסגל הזה כבר הוכיח בעונה שעברה שהוא מסוגל להתחבר למכונה יעילה, גם אם לא תמיד מבריקה. צירופו של מרטין אודגור הרחיב את האופציות בקישור, והעובדה כי פציעה מנעה ממנו השתתפות בקלאסיקו הראשון בחייו מצערת עבור הנורבגי. הוא יתרום ללבנים כאשר יחלים, וגם אדן הזאר ירגיש כמו רכש חדש אם וכאשר יהיה כשיר.

בינתיים, היה זה קלאסיקו בינוני מינוס עבור זידאן מבחינת היכולת, אך הוא סיים אותו עם ניצחון, שמר על סטטיסטיקה ללא הפסד בקאמפ נואו, והתוצאה משנה ב-180 מעלות את המומנטום אחרי ההופעות העלובות עד כה. ועל כך הוא צריך לשלוח זר פרחים גדול ליריבה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק