"לא, אני לא רוצה אותו כאן", אמר נחרצות אולי הנס. מועמדותו של סבסטיאן הנס לבאיירן מינכן הדאיגה אותו מאוד. הרי הוא היה אחיינו, ונשיא המועדון לא סבל את המחשבה כי תהיה עליו ביקורת בשל נפוטיזם. לאולי הנס יש אמנם עור של פיל, אבל לא כשזה מגיע למשפחה. הוא זכר היטב מה קרה עם אחיו, דיטר הנס - אבא של סבסטיאן.
התקדים התרחש ב-1979, כאשר אולי הנס - אחד הקשרים הטובים ביותר בדורו ושחקן מפתח בשלוש זכיות רצופות של באיירן בגביע האלופות ובזכייה של מערב גרמניה במונדיאל 1974 - נאלץ לפרוש בגיל 27 בלבד בשל פציעה קשה בברכו. הוא מונה מיידית למנהל הספורטיבי של המועדון הבווארי, ואחד הצעדים הראשונים ביותר שלו בתפקיד החדש היה להחתים את דיטר הנס משטוטגרט.
דז'ה וו של אולי הנס
שנה בלבד הפרידה בין האחים בגיל, אך הם היו שונים בתכלית בכל הקשור לכדורגל. אולי היה פנטסטי עם הכדור ולהטט בכל פינה במגרש. דיטר היה חלוץ מרכזי כבד ומיושן, והגעתו גרמה למחאה קולנית בקרב האוהדים. שמונה שנים בילה דיטר הנס במינכן, ובשורה התחתונה הן היו מוצלחות. הסקורר הגמלוני כבש 102 שערים ב-224 משחקים, הגיע לסגל הנבחרת במונדיאל 1986 והשקיע מאמץ עילאי בכל רגע על הדשא. רבים העריכו אותו, אך מחנות גדולים המשיכו לבקר אותו ואת אחיו ללא הפסקה. מבחינתם, שחקן כה מוגבל נחת בבאיירן אך ורק בשל נפוטיזם, ולאולי הנס נמאס מזה במהרה. "האוהדים פונקו בכדורגל אסטתי בימי פרנץ בקנבאואר, ולא מוכנים לקבל משהו אחר. הם אהבו את הסגנון של דיטר רק כאשר הבקיע, אבל בעיקר נהנו לסלוד ממנו. מבחינתי היה זה עול כבד, כי כל הזמן אמרו שהוא בסגל רק בגלל שהוא אחי", אמר אז המנהל הספורטיבי.
כעת, בקיץ 2017, הרגיש אולי הנס כמו בסרט המשך. עוד קרוב משפחה בדרך לבאיירן? הוא הכיר את הנפשות הפועלות טוב מספיק כדי לדעת שזה לא יעבור בשקט. התנגדותו הייתה עזה, אך התעקשותו של הרמן גרלאנד, האיש האחראי על הקבוצות הצעירות של המועדון, הייתה עזה עוד יותר. אחרי שקיבל דיווחים על עבודתו של סבסטיאן הנס בקבוצות הנוער של לייפציג, הוא היה משוכנע שחייבים לגייס אותו לבאיירן. אחרי הכול, הבחור נולד במינכן, אוהד באיירן מאז שהוא זוכר את עצמו, משתייך למשפחה מפוארת - והוא מוכשר ביותר. אולי הנס ויתר, בעיקר כי אחיינו גויס רק לקבוצה עד גיל 19. זה לא היה אמור לעורר רעש חזק במיוחד.
מהמקום ה-15 לפסגה תוך 19 משחקים
ואולם, בחלוף שנתיים, הרעש אכן הגיע. קבוצת המילואים של באיירן עלתה לליגה השלישית, מאמנה הנערץ הולגר זייץ ביקש לעבור לעבוד בהנהלה, וגרלאנד ייעץ לקדם את סבסטיאן הנס למשרה שהתפנתה. האוהדים בחנו את הביצועים של הקבוצה עד גיל 19, ראו שהמיקום לא היה מספק, ופצחו במחאה. כן, אולי הנס הואשם בנפוטיזם. כן, זה בדיוק מה שהוא חזה. והתוצאות בסיבוב הראשון לא היו מרשימות בלשון המעטה. בתום הסיבוב הראשון של עונת 2019/20, דורגו המילואים של באיירן במקום ה-15, שתי נקודות בלבד מעל הקו האדום. 41 שערי חובה ב-19 משחקים היוו את המאזן ההגנתי הגרוע ביותר בליגה השלישית. הבחירה בסבסטיאן הנס הרגישה כמו הימור כושל, אך התחושה הזו הייתה מוטעית ביותר.
המאמן הצעיר עצמו שמר על קור רוח, נותר נאמן לעקרונותיו, וביצע בסיבוב השני מהפך מרהיב. ב-2020 היו המילואים של באיירן בלתי ניתנים לעצירה, כמעט כמו באיירן עצמה בבונדסליגה ובליגת האלופות. במקום להיאבק בתחתית, פירקה החבורה של סבסטיאן הנס את הליגה וסיימה בפסגה. מהמקום ה-15 למקום הראשון תוך 19 משחקים - אין דברים כאלה! ההגנה התייצבה, ההתקפה הייתה הכי טובה בליגה, ועבודתו של האיש על הקווים זכתה לשבחים מכל כיוון. "ההתפתחות הזו מדהימה. מגיע לסבסטיאן שאפו ענק על המהפך, ועל כך שזכינו באליפות בליגה השלישית. הוא מכין לנו שחקנים עבור הקבוצה הבכירה", אמר היו"ר הרברט היינר.
ייעץ לבואטנג במילואים של הרטה
לא רק בבוואריה שמו לב, כמובן. שמו של הנס הצעיר, רק בן 38, קושר למספר קבוצות בליגה השנייה, ואז באה התפנית הגדולה. הופנהיים החליטה ללכת עליו בכל הכוח כמחליפו הקבוע של אלפרד סחרוידר המפוטר. הנהלת באיירן לא רצתה לשחרר אותו, ואולי הנס יצא נגד עזיבתו. "אני רוצה אותו כאן", הוא אמר על אחיינו, בשינוי של 180 מעלות בהשוואה לעמדתו שלוש שנים קודם לכן. עכשיו כבר אף אחד לא דיבר על נפוטיזם, אבל המאבק היה אבוד. ההצעה הייתה מפתה מדי.
הופנהיים פנתה להנס, כי גורמים רבים במועדון עדיין זוכרים אותו כשחקן. הצדדים נפגשו לראשונה עוד ב-2006, כאשר הנס בן ה-24 חתם בקבוצה שהייתה אז בליגה השלישית. עד המעבר, הוא שיחק במילואים של הרטה ברלין אותה ניהל אביו, ושדרוג היה רציני. לרוע המזל, העסק לא הצליח, ואחרי שלושה משחקים בלבד יצא הנס מהרוטציה של המאמן ראלף ראנגניק. "יכול להיות שזה היה לטובה, כי הבנתי ששאיפותיי להיות כדורגלן לא יתממשו", הוא אומר בדיעבד. על הדשא, ניסה לחקות את הדוד אולי כקשר התקפי ולא את אבא דיטר, אך התברר שזה לא מציאותי. הנס שב למילואים של הרטה, והחל לתכנן קריירה כמאמן.
בהיבט זה, כישוריו דווקא בלטו למרחקים. כך, למשל, ניהל סבסטיאן הנס במילואים של הרטה שיחות מוטיבציה עם בחור פרובלמטי בשם קווין-פרינס בואטנג. כאשר פרש ב-2010, בגיל 27 בלבד, הוא השתלב באופן טבעי באקדמיה של הרטה. ראנגניק, ששמר איתו על הקשר עוד מהעונה המשותפת בהופנהיים, התעניין מאוד בפועלו, שלח סקאוטים כדי לבחון אותו, והביא אותו לפרויקט של לייפציג ב-2014. בחלוף שלוש שנים, כבר היה גרלאנד בעקבותיו כדי להביאו לבאיירן. "בלייפציג מתבססים על מתפרצות, ורציתי לעבוד גם בקבוצות שעובדות בעיקר על השליטה בכדור", הסביר אז הנס - והרקע המגוון הזה מעניק לו גמישות טקטית גם בתחילת דרכו בבונדסליגה.
הביס את באיירן - ולא הופתע
עד הקפיצה הגדולה למים העמוקים, הוא עבר את כל השלבים בהדרגה ובהתמדה. לכן המעבר החד לאור הזרקורים היה כה חלק, והשיעורים שלמד במשפחה בהחלט סייעו. "השם ממש לא עזר לי, אלא דווקא הפריע לי. הוא יוצר אסוציאציות, ואנשים מתקשים לראות אותי כמאמן בזכות עצמי, בלי לחשוב על האבא והדוד", אמר סבסטיאן בקיץ - אבל עכשיו זה נגמר. הקדנציה שלו נפתחה בסנסציה אדירה דווקא על חשבון האקסית, ועכשיו כבר מתייחסים אליו כאל תופעה אמיתית.
כי כבר במחזור השני אירח הנס את באיירן, שהייתה בלתי מנוצחת בשנת 2020 - ופירק אותה ללא תנאי 1:4. מונס דאבור השתתף בחגיגה עם שער נאה לרשתו של מנואל נוייר, אנדריי קרמאריץ' הבלתי נלאה הבקיע צמד, אך מעל הכול זהרה ההכנה הטקטית המופלאה של הכחולים. הלחץ על מובילי הכדור לא איפשר לשחקני באיירן לנשום, כפי שאף קבוצה לא הצליחה להקשות על החבורה של האנסי פליק קודם לכן. הטרבליסטית אמנם החזיקה יותר בכדור, אך הופנהיים יישמה את "גישת לייפציג", וייצרה הזדמנות אחרי הזדמנות. זו לא הייתה גניבה. נהפוך הוא - התוצאה הסופית הייתה צריכה להיות גבוהה יותר. ובעוד כולם תפסו את הראש, הנס נותר רגוע בעמדת הראיונות. "זה לא מפתיע אותי", הוא אמר בחיוך שובב. הביטחון העצמי הזה שווה המון.
במינכן כבר חושבים על שובו
הניצחון המפואר העלה את הופנהיים לפסגה, ממנה הורדה במחזור השלישי בעקבות הפסד דרמטי בפרנקפורט, אבל בשבת מצפה להנס קרב צמרת מסקרן נוסף. הפעם הוא צריך לעצור את ההתקפה האימתנית של דורטמונד, ובתוכניותיו הישג עצום נוסף. "נשתדל לתקוף כמה שיותר", הבטיח העילוי החדש של הכדורגל הגרמני, שנתפס עכשיו לא רק כיורש ראוי ליוליאן נאגלסמן בהופנהיים, אלא גם כמחליפו העתידי המיועד של פליק בבאיירן. בעיתונות של מינכן כבר החלו לדבר על כך. לדוד אולי כבר אין תפקיד רשמי בהנהלה, וזה דווקא יסייע לו בבוא היום.
אבל לא נקדים את המאוחר. בינתיים במאזנו רק שלושה משחקי בונדסליגה, והחוזה עם הופנהיים נחתם לשלוש שנים. זו עשויה להיות הרפתקה מרתקת, ועל הדרך צפוי הנס הצעיר לשדרג גם יכולתו של דאבור. אם יזדקק לעצות לגבי טיפוח חלוצים מרכזיים, הוא תמיד יכול לפנות לאבא.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק