וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אותה גברת בשינוי אדרת: השפעת המשחק הקודם מול סקוטלנד על סיכוייה של ישראל

אלכס קרומר

8.10.2020 / 11:00

מדוע גבר הסיכוי של ישראל להעפיל לגמר פלייאוף העלייה ליורו בשל ה-1:1 מול אותה יריבה בספטמבר ואיך לסקוטים יש עדיין סיכוי עדיף?

מנור סולומון מדבר לקראת המשחק מול נבחרת סקוטלנד/ההתאחדות לכדורגל

נבחרת ישראל תפגוש מחר (חמישי) את נבחרת סקוטלנד בפעם השנייה בתוך חודש ימים. האם לעובדה שזו ההתמודדות השנייה בין הנבחרות בתוך זמן כה קצר יש משמעות מבחינת התוצאה הצפויה? האם לתוצאה במשחק הראשון ביניהן (1:1) יש משמעות לגבי המשחק השני? ובכן, אלה לא שאלות פשוטות והאמת קשה לדעת, במיוחד בתקופה מיוחדת כמו עכשיו, שלא חווינו כמותה אף פעם. כמובן שנגיף הקורונה מכתיב כללים מיוחדים כמו היעדר קהל בהאמפדן פארק, אך גם היעדרם של כמה שחקנים חשובים בסגל שלנו.

אך בכל זאת, אם זה אפשרי בכלל, ניסיתי להעריך מה צפוי במשחק הקרוב כפונקציה של מה שראינו לפני חודש. לפני כמה שנים ערכתי מחקר בו בדקתי האם פרק הזמן בין משחקים בין קבוצות זהות משפיע על התוצאה במפגש השני ביניהן. על מנת לענות על השאלה הזו, בדקתי את כל משחקי שלב הבתים בליגת האלופות בין השנים 1995 ל-2015. כידוע, בשלב הבתים בליגת האלופות כל קבוצה משחקת פעמיים מול כל קבוצה אחרת באותו הבית, כך שלכל קבוצה יש 6 משחקים. הטבלה שלמטה מפרטת את לוח המשחקים הנהוג. העניין הוא שמשחקים בסיבוב השלישי והרביעי משוחקים בין אותן קבוצות. לעומת זאת, קבוצות שמשחקות ביניהן בסיבוב הראשון פוגשות שוב אחת את השנייה רק בסיבוב החמישי ואילו הזוג שנפגש בסיבוב השני, משחק שוב רק בסיבוב השישי.

טבלה. אלכס קרומר, צילום מסך
טבלה/צילום מסך, אלכס קרומר

שיטת המשחקים הזו מאפשרת לבחון האם יש ייחודיות בתוצאת המשחק בסיבוב הרביעי בהשוואה לסיבובים החמישי והשישי. מסתבר, שאכן משחקים בסיבוב הרביעי מיוחדים בכך שקבוצת האנדרדוג (זאת בעלת דירוג אופ"א נמוך יותר, בדומה לישראל ביחס לסקוטנד) משיגה בממוצע כ-0.2 נקודות יותר למשחק מאשר בסיבובים החמישי והשישי. בהסתכלות יותר מעמיקה, מצאתי שהתופעה חזקה במיוחד ומובהקת מבחינה סטטיסטית במקרה כאשר קבוצת האנדרדוג לא הפסידה במשחק הראשון (סיבובים 1-3). במקרה הזה, האנדרדוג תשיג בממוצע כ-0.3 נקודות למשחק יותר בסיבוב הרביעי בהשוואה לסיבובים החמישי והשישי (במחקר נלקחו בחשבון משתנים נוספים כמו יתרון ביתיות, מספר נקודות שנצברו עד למשחק הספציפי, דירוגי אופ"א של הקבוצות, האם אחת הקבוצות כבר עלתה לשלב הבא וכדומה). לעומת זאת, אם קבוצת האנדרדוג מפסידה במפגש הראשון (סיבובים 1-3), לא יהיה הבדל מובהק בתוצאה במפגש השני בין הקבוצות, ללא קשר האם המפגש השני נערך בסיבוב הרביעי, החמישי או השישי.

בטבלה שלהלן, אני מביא נתונים פשוטים של ממוצע הנקודות למשחק בכל סיבוב של הקבוצה הפייבוריטית כפונקצייה של האם הפייבוריטית ניצחה במפגש הראשון (בלי לקחת בחשבון משתנים נוספים כמו יתרון ביתיות, מספר נקודות שנצברו עד למשחק הספציפי, דירוגי אופ"א של הקבוצות, האם אחת הקבוצות כבר עלתה לשלב הבא וכדומה). כפי שאנחנו רואים, בסיבוב רביעי, הקבוצה הפייבוריטית משיגה בממוצע את מספר הנקודות הנמוך ביתר מבין הסיבובים 4-6 ובין כל הסיטואציות האפשריות.

sheen-shitof

עוד בוואלה

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
טבלה. אלכס קרומר, צילום מסך
טבלה/צילום מסך, אלכס קרומר

אם אפשר להשליך את תוצאות המחקר הזה למשחק בין ישראל לסקוטלנד, אזי החדשות הטובות הן שתיקו לפני חודש מעלה את הסיכויים של הנבחרת שלנו לעבור את סקוטלנד. החדשות הפחות טובות, שהסיכויים עדיין נוטים לטובת נבחרת סקוטלנד. לפי הממצאים הללו, התיקו בחודש שעבר הקפיץ את הסיכוי של הנבחרת שלנו לנצח מאזור ה- 37% (משמע 63% סיכוי לניצחון של סקוטלנד), לכ- 44% (משמע סיכוי של 56% לניצחון של סקוטלנד). מדובר בצמצום של חצי בפער ההסתברויות לנצח בין הנבחרות.

לפי מחקרים מתחומי פסיכולוגיה, כלכלה ואפילו ביולוגיה, אחד ההסברים לצמצום כזה בפערי ההסתברויות לניצחון נובע מעלייה בביטחון העצמי של האנדרדוג שקשור בהצלחה העדכנית שלו. מחקרים אלה מראים קשר חיובי בין ביטחון עצמי ותפקוד. למשל באחד המחקרים של ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, נכתב כי ביטחון עצמי, שמתבסס על התפיסה העצמית של האדם באשר לתדירות אמפירית של הצלחתו בעבר, משפיע על ההסתברות להצלחה עתידית בדרך תת מודעת. התופעה של "הצלחה גוררת הצלחה" נצפתה גם בקרב חרקים, חולדות וציפורים, כך שנשאר לחכות שגם שחקני נבחרת ישראל ייהנו מהאפקט האבולוציוני הזה בדרך לניצחון בסקוטלנד. בשביל זה נדרשת הרבה עבודה על כר הדשא, אך לא פחות חשוב, גם בצד המנטלי.

סטיוארט ארמסטרונג שחקן נבחרת סקוטלנד מחמיץ מול אופיר מרציאנו שוער נבחרת ישראל. רויטרס
ייהנו מהאפקט האבולוציוני?/רויטרס

* אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully