דבר לא הצביע על העתיד להתרחש באותו יום חורף, ב-29 בדצמבר 2007. מאת'רוול אירחה את דנדי יונייטד למשחק השלישי באותו שבוע עמוס של תקופת חג המולד, והצוות המקצועי התלבט לגבי כמה שחקנים בהרכב. הקפטן פיל אודונל היה כבר בן 35 והמאמן מארק מקגי לא היה בטוח שהוא יצליח לשמור על הקצב אחרי ששיחק 90 דקות שלושה ימים לפני כן בהפסד לריינג'רס. אבל אודונל היה מקצוען ומנהיג ואחרי שני הפסדים רצופים, אי אפשר היה לוותר עליו. הלבטים של מקגי הסתיימו במהרה ואודונל שהרגיש טוב, מוכן ומזומן, עלה בהרכב. בדקה ה-78 הוא ירד מכר הדשא על אלונקה ומאז לא קם.
ביום חמישי מאת'רוול תתארח אצל הפועל באר שבע למשחק במסגרת הסיבוב השלישי במוקדמות הליגה האירופית. אף אחד לא יודע מה תהיה התוצאה ולא תמצאו מישהו שיתחייב על ההרכבים, אבל דבר אחד אפשר להגיד בביטחון: אף שחקן בקבוצה הסקוטית לא ילבש את החולצה עם המספר 10.
פיל אודונל נחשב לאחד הכישרונות הכי מבטיחים בסקוטלנד בצעירותו. במאי 1991, כשהיה בן 18, היה אחד המצטיינים בגמר הגביע הסקוטי בו מאת'רוול ניצחה את דנדי יונייטד 3:4 והבטיחה השתתפות ראשונה אי פעם במפעל אירופי.
בעונה הבאה הוא נבחר ל"שחקן העונה" של מאת'רוול ול"שחקן הצעיר של העונה" בליגה הסקוטית. בעונת 1993/94 הוכתר שוב ל"שחקן הצעיר של העונה" ואחרי שכבר הספיק לערוך הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת של סקוטלנד, נמכר לסלטיק תמורת 1.75 מיליון ליש"ט. סכום שהיום נראה פעוט, אבל אז נחשב למכובד ביותר.
העונה הראשונה של הקשר הצעיר בסלטיק הייתה טובה: 32 הופעות בכל המסגרות ו-7 שערים, אבל בארבע השנים הבאות הוא שימש בעיקר כמחליף. בקיץ 1999 חתם בשפילד וונסדיי ששיחקה בפרמיירליג האנגלית, אבל פציעות חוזרות ונשנות גרמו לכך שהוא התקשה לחזור לעצמו. בארבע השנים שלו בהילסבורו הוא שותף ב-25 משחקים בכל המסגרות ואחרי שחוזהו הסתיים, כל הדרכים הובילו בחזרה הביתה.
אודונל סגר מעגל בינואר 2004. קרוב ל-10 שנים אחרי שעזב, הוא חתם במאת'רוול בה החל את הקריירה. הוא קיבל את המספר 10 והפך במהרה למנהיג של הקבוצה. במדים הצהובים-כתומים שיחק החלוץ דייויד קלארקסון שהיה אחיינו וכך הכדורגלן המתבגר זכה לכינוי "הדוד פיל". ב-2005 אודונל גם קיבל את סרט הקפטן וכשלצדו לא מעט שחקנים צעירים, הפך לזה שסוחב את העגלה, אחד מאהובי הקהל והסמל הבלתי מעורער של מאת'רוול באותה תקופה.
מארק פיצפטריק כבר עמד בצדי המגרש באותו משחק בין מאת'רוול לדנדי יונייטד בסוף 2007 והתכונן להחליף את אודונל העייף. זה היה משחק בקצב מהיר מאוד והתוצאה הייתה 2:5 לקבוצה הביתית, כשהאחיין קלארקסון כובש צמד.
אודונל ראה את השלט אבל לא הספיק להגיע לקו החוץ. הוא התמוטט ואחרי טיפול על כר הדשא הובהל לבית החולים. המשחק חודש בלי שאף אחד באצטדיון יודע מה באמת מתרחש. ב-17:18 נקבע מותו של הקפטן בבית החולים.
בכדורגל הבריטי שרר הלם. בסקוטלנד דחו משחקים ובאנגליה נערכו דקות דומיה ושחקנים ענדו סרטים שחורים. אחת המחוות הזכורות הייתה של ג'יימס מקפאדן, שהתחיל את הקריירה בעצמו במאת'רוול ואחרי שכבש שער במדי אברטון, הצביע על הסרט השחור שעל זרועו והביט לשמיים בדמעות.
כשבועיים אחרי הטרגדיה, מאת'רוול הכריזה שהיציע המרכזי באצטדיון פיר פארק, ייקרא על שמו של הקפטן שהותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. החולצה עם מספר 10 הופרשה עם סייג אחד: רק בני משפחתו של אודונל יוכלו ללבוש אותה. אחיינו קלארקסון, שבאותו משחק מקולל הוחלף כמה דקות אחרי התמוטטות דודו בגלל שהיה בהלם, שיחק איתה בעונה הבאה והבקיע למען הקבוצה וגם לזכרו של אודונל.
לפני 10 חודשים אודונל הוכנס להיכל התהילה של מאת'רוול, בטקס בו נכחו אשתו ושניים מילדיו. "שמחנו שהאוהדים בחרו באבא שלי, הוא סוג של אגדה במועדון", אמרה הבת מייגן, "המועדון כבר קרא לאחד היציעים על שמו ועכשיו הוא נבחר להיכל התהילה, ככה שהזיכרון שלו יישאר חקוק לעד. אני מאוד גאה".
בקיץ 2009 קלארקסון עזב את מאת'רוול לטובת בריסטול סיטי ומאז אף אחד לא לובש את החולצה עם המספר 10 בקבוצה הסקוטית. וכמו ב-11 השנים וחצי האחרונות, גם למשחק נגד הפועל באר שבע, מאת'רוול תתייצב בלי מספר 10.