בלם נבחרת ישראל, ג'ואל אבו חנא, התראיין היום (חמישי) לדף היוטיוב הרשמי של ההתאחדות לכדורגל וסיפר על עצמו ועל החוויות שלו ממחנה הנבחרת. אבו חנא בן ה-22 גדל במחלקת הנוער של באייר לברקוזן, השתייך לסגל הבוגר, המשיך לכמה קבוצות בליגה השנייה והשלישית בגרמניה וכעת משחק בזוריה לוגנסק האוקראינית.
על התפקוד שלו: "אני בדרך כלל משחק כבלם. אני שמאלי, ושיחקתי בעבר כמגן שמאלי, אבל העמדה העיקרית שלי היא בלם".
על החברים בנבחרת: "הכרתי את מנור כי שיחקנו אחד נגד השני באוקראינה. אני יכול לדבר עם עילי אלמקייס, טאלב טואטחה ומונס וזה עוזר לי להסתגל אם אני יכול לדבר גרמנית. יש לי חיבור טוב לרוב השחקנים, הם מאוד פתוחים".
על החיבור לישראל: "יש לי משפחה בצפון, אני מבקר אותה לפחות פעם השנה. הייתי בישראל יותר מ-20 שנה, אבי נולד שם ועבר לגרמניה בגיל 19. הוא היה מאוד גאה כשזומנתי לנבחרת כי זו המדינה בה הוא נולד. הוא טס איתי לשגרירות במינכן כדי להוציא דרכון ואמר לי: 'אני גאה בך, אתה מייצג עכשיו את המדינה שנולדתי וגדלתי בה'".
על הנבחרת: "תמיד היה לי קשר לישראל, זה כמו הבית השני שלי. שיחקתי בנבחרות הצעירות של גרמניה ורציתי להתקדם שם, אבל בשנים האחרונות המחשבה שלי השתנתה. לייצג עכשיו את ישראל זה למעשה לייצג את החצי השני שלי".
על הדרך לליגה האוקראינית: "כשעליתי מהנוער חתמתי על חוזה בלברקוזן ואחר כך עברתי לקייזרסלאוטרן שהייתה קבוצה טובה בליגה השנייה. זה מועדון עם מוניטין טוב שהרבה שחקנים רוצים להגיע אליו. הייתה לי עונה סולידית, שיחקתי 15 משחקים ואחר כך הייתה לי שנה קשה. קשה לעבור מהליגה השלישית בגרמניה לליגה הראשונה באוקראינה. ידעתי שזה הצ'אנס האחרון שלי, שאם לא אצליח שם הקריירה שלי תיגמר. הגעתי, נתתי הכול".
על השאיפות: "החלום שלי הוא לשחק באיטליה או אנגליה. אלו הליגות הכי מעניינות. כמובן שגם הבונדסליגה זה חלום, אבל איטליה או אנגליה זה משהו שמאוד קורץ לי".