הקטר כבר מצפצף: הכירו את יורגוס דוניס, מאמנה המיועד של מכבי תל אביב

כריזמטי, שופע ביטחון עצמי, מצטיין בטיפוח צעירים, מעריץ את הסגנון של גווארדיולה, מגלה גמישות מחשבתית, מתעקש לעשות הכל בדרכו, נוטה להסתכסך עם הנהלות ופורח בעיקר בעמדת האנדרדוג. סיפור הקריירה של יורגוס "הרכבת" דוניס שאוהב מאוד את הכינוי שלו

טל בן חיים חוזר למכבי תל אביב (האתר הרשמי של מכבי תל אביב)

"הייתי יכול להפוך לכוכב גדול ככדורגלן, לו המאמן שלי היה יורגוס דוניס", הצהיר יורגוס דוניס לפני שנתיים. המשפט המרהיב הזה מתמצת לא רע את אישיותו של מאמן מכבי תל אביב החדש. ההערכה העצמית של דוניס גבוהה בכל היבט אפשרי, והוא מעולם לא פיקפק בכישוריו - לא על הדשא ולא על הספסל. ולמען האמת, לא היתה סיבה לפקפק, כי הוא נחשב לאחד השחקנים היוונים המוכשרים בדורו, וכעת מוגדר בידי עיתונאים רבים למאמן היווני הטוב ביותר.

את רגע התהילה האולטימטיבי כקשר חווה דוניס באפריל 1996, כאשר שיגע את הגנת אייאקס במשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות. הפריצות הסוחפות של קשר פנאתייניקוס כמעט הובילו לשער היתרון במחצית הראשונה, אך הוא לא ויתר מול מחזיקת הגביע האימתנית, ובא על שכרו לקראת הסיום. ריצה מופלאה נוספת הסתיימה בבישול אמנותי לקשישטוף וארז'יחה הפולני, ופנאתינייקוס הדהימה את החבורה של לואי ואן חאל עם 0:1 באמסטרדם. דוניס היה בלתי ניתן לעצירה באותו ערב, וביוון הדביקו לו את הכינוי "הרכבת". יורגוס אהב זאת מאוד, וגם היום, כשהוא כבר מאמן בן 50, הוא עדיין "הרכבת". והוא עדיין רוצה להרגיש בלתי ניתן לעצירה.

בגומלין באתונה הפסידה אז פנאתינייקוס 2:0, אבל ההצגה של דוניס לא היתה לשווא. הוא הצית את הדמיון של הסקאוטים, קיבל לא מעט הצעות מפתות, והצטרף בקיץ 1996 לבלקבורן אשר זכתה שנה קודם לכן באליפות. הוא הפך ליווני הראשון בפרמיירליג, זה היה חלום שהתגשם עבורו, ולמען כך הוא היה מוכן להקריב את היחסים הטובים עם הנהלת הירוקים ואוהדיה. דוניס היה אחד הראשונים שניצלו את פסק הדין המהפכני במשפטו של ז'אן-מארק בוסמן, ועזב את פנאתינייקוס ללא תמורה. ואם זה לא מספיק, הרי שאחרי עונה כושלת למדי בבלקבורן, הוא חזר לאתונה דווקא למדים הצהובים-שחורים של היריבה המושבעת אא"ק. כי דוניס עושה הכל בדרך שלו, אבל את השורשים הוא לא שוכח בכל זאת.

עוד בוואלה! NEWS

לקראת חתימה: דוניס יחתום לשנתיים, ישתכר 400 אלף יורו נטו לעונה

לכתבה המלאה

"תינוקות דוניס" בפנאתינייקוס

22 שנה אחרי שעזב בטריקת דלת, הוא שב למועדונו האהוב שהיה שרוי במשבר עמוק במיוחד. דוניס חתם כמאמן פנאתינייקוס בקיץ 2018, כשעל הירוקים נאסר כלל לבצע העברות. הסגל הצעיר לא נתפס כאיכותי בלשון המעטה, ואוהדים לא מעטים חששו ברצינות מהסכנה לרדת ליגה, במיוחד לנוכח הפחתת 11 הנקודות בשל אי סדרים כספיים. דוניס לא היה מודאג. הוא הלהיב וגיבש את שחקניו עוד במחנה טרום עונה, ופתח את הקדנציה עם חמישה נצחונות ליגה רצופים שהושגו באמצעות סגנון התקפי סוחף. בתקשורת היוונית כינו את התופעה כ"תינוקות דוניס", בדומה ל"תינוקות פרגי" של מנצ'סטר יונייטד באמצע שנות ה-90'. ואולי התוצאה הסופית היתה מוצלחת קצת פחות בהשוואה לשדים האדומים של אלכס פרגוסון, פנאתינייקוס סיימה את 2018/19 במרכז הטבלה, והשיגה תוצאה דומה גם בעונה החולפת, אבל ההערכה כלפי דוניס היתה גבוהה במיוחד.

"יורגוס הוא מאמן נהדר שעשה עבודה פנטסטית בפנאתינייקוס בנסיבות קשות", מספר באביס צימפידס, שמסקר את המועדון במשך שנים ארוכות, וקובע כי דוניס הוא איש המקצוע הטוב ביותר שעבד על ספסל הירוקים בעשור האחרון. "על הנייר לא עמדו לרשותו שחקנים טובים, אבל הוא דגל בכדורגל התקפי וחיובי עם אחוזי החזקת כדור גבוהים, ושאף לשחק ללא רגשי נחיתות מול כל יריבה. הוא הצליח לשפר ולקדם מקצועית את רוב שחקני הסגל הצעירים ומצא את הדרך לליבם. פדריקו מאקדה האיטלקי הגיע לאתונה מפורק, וחזר לעצמו בזכות דוניס. התוצאות היו טובות מאוד ביחס לציפיות המוקדמות, והיתה תחושה כי לו ניתן היה לצרף עוד שניים או שלושה שחקנים ברמה גבוהה, אולי פנאתינייקוס היתה נלחמת בצמרת הגבוהה".

הגיע לאתונה מפורק, וחזר לעצמו בזכות דוניס. פדריקו מאקדה (צילום: GettyImages)

"המאמן הטוב ביותר ביוון"

"תרומתו של דוניס לפנאתינייקוס היתה אדירה", אומר העיתונאי קוסטס בראצוס, "הוא הכניס סדר למערכת שהתנהלה בכאוס, הרגיע את השחקנים שרצו לעזוב ושיכנע אותם לחתום על חוזים חדשים, על אף שהם לא קיבלו שכר במשך חודשים. הוא שימש דמות אב עבור השחקנים הצעירים, כפי שעשה תמיד לאורך הקריירה. דוניס כריזמטי, וניחן ביכולת מיוחדת למצוא שפה משותפת עם השחקנים ועם האוהדים. יש לו גם צוות נאמן שהולך איתו לכל מקום כבר יותר מעשור".

"חלק מהמשחקים של פנאתינייקוס בשנתיים האחרונות היו ברמה גבוהה מאוד והסתיימו בניצחונות ראוותנים. דוניס הוא מאמן חכם, גמיש וידען, וקיים כמעט קונצנזוס שהוא המאמן היווני הטוב ביותר ב-10 או 15 השנים האחרונות. הדרך בה גיבש קבוצה שהיתה במצב כלכלי כה בעייתי היתה מרהיבה, ובאופן כללי הוא מצטיין בעמדת האנדרדוג. הוא זכה בגביע עם לאריסה ב-2007, והגיע פעמיים לגמר הגביע עם אטרומיטוס ב-2011 וב-2012. היתה לו מערכת יחסים חיובית עם השחקנים בכל מקום בו עבד, אפילו בקדנציות באא"ק ובפאוק שלא היו מוצלחות, והסתיימו במהרה בטונים צורמים", מספר העיתונאי איליאס קאלונס.

"מצטיין מעמדת האנדרדוג". דוניס חוגג את הזכייה בגביע עם לאריסה ב-2007 (צילום: GettyImages)

"נוטה להתנהל בהתנשאות"

אז מה השתבש בשתי קבוצות הצמרת, אליהן הגיע דוניס במטרה להיאבק על תואר האליפות? באא"ק הוא נחת ב-2008 כמינויו האישי של החבר הטוב דמיס ניקולאידיס. כאשר הנשיא עזב בחלוף ארבעה חודשים, היחסים עם ההנהלה החדשה עלו במהרה על שרטון, והעזיבה היתה מהירה מאוד. הקדנציה בפאוק, שהחלה בקיץ 2012, התרסקה בגלל הסכסוך המתמשך עם אליל האוהדים הוותיק פאבלו גרסיה, אשר סופסל על ידי המאמן. "גרסיה הוא מנהיג נהדר, אבל שחקנים כמוהו לא מסוגלים להשלים עם השינויים כאשר כושרם יורד. הוא חשב שהוא צריך להיות על המגרש כל הזמן, גם כאשר כושרו לא הצדיק זאת", הסביר בדיעבד דוניס. האוהדים זעמו על הפגיעה בסמל האהוב, הבעלים איבן סאבידיס העדיף לקחת את הצד שלהם, ודוניס לא סיים את העונה.

הרפתקאות אלה במועדוני צמרת מדגישות את אופיו הבלתי מתפשר של דוניס. הוא רוצה לעשות הכל בדרכו, לא מוכן להישמע לתכתיבים מלמעלה, ולכן מצטיין הרבה יותר עם שחקנים צעירים ובקבוצות שנתפסות כאנדרדוג. "יורגוס נוטה להתנהל בהתנשאות, הביטחון העצמי שלו בשמיים. בדרך כלל יש לו בעיות עם נשיאים ועם מנהלים טכניים דומיננטיים, כי הוא רוצה להיות דומיננטי בעצמו. בסופו של דבר, זו גם הסיבה לכך שעזב את פנאתינייקוס", טוען בראצוס. "דוניס לא הסתדר עם היו"ר יאניס אלאפוזוס ועם המנהל הספורטיבי חאבי רוקה, והצדדים לא הצליחו למצוא שפה משותפת לגבי עתידו של המועדון. לכן העדיף אלאפוזוס להיפרד ממנו, והדבר נעשה בהסכמה הדדית - למרות שהמועדון היה זה שיזם את המהלך בניגוד לדעת האוהדים", מספר צימפידס.

"הוא חשב שהוא צריך להיות על המגרש כל הזמן". פבלו גרסיה (צילום: GettyImages)

ליגת האלופות עם צהוב-כחול

כעת חיפש דוניס אתגר חדש, ומכבי תל אביב היתה אופציה מעניינת מבחינתו - היא אפילו מזכירה לו התנסות דומה בעבר. ב-2013, אחרי החוויה הקשה בפאוק, הוא חתם באפואל ניקוסיה, אימפריה ים תיכונית נוספת שלובשת צהוב-כחול. "יש כאן הזדמנות לשחק בליגת האלופות, וזה ישדרג מאוד את קורות החיים", הסביר דוניס, והתוכנית אכן יצאה לפועל. אחרי הזכיה בדאבל, שרדה אפואל את המוקדמות בצ'מפיונס ליג, והוגרלה בשלב הבתים מול ברצלונה, פריז סן ז'רמן ואייאקס. המפגש מול ספינת הדגל ההולנדית ריענן עבור דוניס את הזכרון המתוק מ-1996, ואפואל אפילו סיימה איתה בתיקו 1:1 בניקוסיה - היו אלה הנקודה היחידה ושער הזכות הבודד שלה במפעל.

"נתתי הנחיה לשלוח כדורים ארוכים ולנסות להבקיע באמצעות הגבהות, למרות שזו ממש לא הדרך בה אנחנו שואפים לשחק בדרך כלל", הסביר המאמן אחרי ההישג, והציטוט הזה מדגיש שלושה היבטים חשובים. ראשית, דוניס הוא חסיד של שליטה בכדור ולחץ גבוה על היריב. פפ גווארדיולה משמש עבורו השראה מאז 2008, והסגנון הקטלוני קרוב מאוד לליבו - זה לא יכול להזיק בקבוצה שנוהלה במשך שנים בידי ג'ורדי קרויף. שנית, הוא גמיש מחשבתית. דוניס מבצע הכנות טקטיות לכל יריבה, ומוכן לסטות מעקרונותיו אם יש צורך בכך. אחרי הכל, הוא למד רבות ונשאר בקשר טוב עם סטיב ברוס, אשר אימן אותו בשפילד יונייטד ובהאדרספילד, והשקפת העולם של ברוסי שונה בערך ב-180 מעלות מזו של בארסה. שלישית, הוא מוכן לדבר על הכל בפתיחות, ובזמן אמת.

"ליגת האלופות תשדרג מאוד את קורות החיים". יורגוס דוניס בניקוסיה (צילום: AP)

"ילך גם לליגה השלישית באנגליה"

ואכן, דוניס עשוי להוות מתנה גדולה עבור העיתונאים הישראלים. כפי שמספר בראצוס, "יורגוס ידידותי מאוד כלפי התקשורת, ומוכן לדבר שעות על גבי שעות על כדורגל. במפגשים עם עיתונאים שהוא מעריך, פשוט אי אפשר לעצור אותו - הוא מספר המון. יש לו תשוקה אדירה למשחק". ואולי הוא נולד בפרנקפורט וגדל בגרמניה עד גיל שש, אך לדוניס מנטליות דרום אירופית לכל דבר. הוא משדר חום, אוהב לחבק אנשים, ויוצר קשרים בקלות. הוא כריזמטי מאוד, והחיבור אליו מיידי - אבל תגובותיו עשויות להיות בלתי צפויות אם מעצבנים אותו. תהיו בטוחים שלא יהיה משעמם איתו, כל עוד הוא כאן.

עד מתי הוא יישאר? כמו כל מאמניה הזרים של מכבי תל אביב, רואה דוניס בליגה הישראלית בעיקר קרש קפיצה לתפקידים זוהרים יותר. כמו עם אפואל ניקוסיה, הוא להוט במיוחד לנסות להעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות על מנת לקבל חשיפה גדולה יותר ולהתקדם לליגה בכירה. למעשה, הוא מוכן להסתפק גם בליגת המשנה באנגליה, ונסע לראיון בהאדרספילד כאשר זו חיפשה מאמן במהלך העונה האחרונה. "כיווני הראשון בפרמיירליג כשחקן, הוא ישמח לאמן אפילו בליגה השלישית בממלכה", סבור בראצוס. ומי יודע, אולי זה עוד יקרה. הרכבת דוהרת קדימה, ותל אביב היא רק תחנה אחת במסע המרתק של יורגוס דוניס - התחנה ה-11 במספר מאז החל לאמן לפני 18 שנה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully