וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בר טימור נפרד: "גאה שלעד אוכל לספר שהייתי קפטן הפועל ירושלים"

אחרי תקופה של שש שנים בבירה, הצדדים סיימו את ההתקשרות. טימור: "הזמן פה היה עבורי יותר טוב מטוב, והנה הגיע הסוף"

בווידאו: התגובות להדחה של הפועל ירושלים בחצי גמר הפיינל פור/צילום: דני מרון ,עריכה: ניר חן

הפועל ירושלים נפרדה היום (שלישי) מהקפטן שלה בעונה החולפת, בר טימור, אחרי שש שנים שבמהלכן היה שותף לשתי אליפויות ושני גביעים מדינה. "הנוכחות שלך תחסר לכולנו", נכתב בהודעת המועדון. "אנחנו מאחלים לך הצלחה בדרך החדשה ואוהבים מכל הלב".

טימור נפרד בחשבון האינסטגרם שלו: "אוקיי, אז זה קורה, הא? באמת שלא חשבתי שיבוא היום ואצטרך לכתוב דברים כאלה, אבל המשפט הזה כנראה נכון: לכל דבר טוב יש סוף. והזמן בהפועל ירושלים, עבורי, היה דבר יותר טוב מטוב, והנה הגיע הסוף".

View this post on Instagram

אוקיי, אז זה קורה, הא? באמת שלא חשבתי שיבוא היום ואצטרך לכתוב דברים כאלה, אבל המשפט הזה כנראה נכון: לכל דבר טוב יש סוף. והזמן בהפועל ירושלים, עבורי, היה דבר יותר טוב מטוב, והנה הגיע הסוף. זו היתה תקופה מטורפת, שש שנים, רכבת הרים של דמעות וחיוכים, הגעתי כילד בן 22 אחרי עונה קשוחה בגרמניה ומצאתי בבירה בית. יחד אתכם עשינו היסטוריה עם אליפות ראשונה למועדון הענק הזה, שמנו את ירושלים שוב על המפה האירופית עם חצי גמר יורוקאפ, שמנו עוד טבעת על עוד אצבע וגרפנו כמה גביעים. היה גם רע בטוב הזה: פציעות, התמודדויות, אתגרים שלא הסתדרו, הפסדים, ימים מבאסים. אבל לא משנה כמה רע היה, היה טוב שעברנו את כל זה ביחד. יצא לי לשתף כאן פעולה עם כל כך הרבה אנשי הנהלה, צוות, חברים לקבוצה שהפכו למשפחה. אולי זו קלישאה, אבל אין אמת חזקה מזו: ישראלים. זרים. צעירים. ותיקים. אחים לקבוצה. תודה מיוחדת לגיא הראל שהביא אותי, שהאמין בי מהרגע הראשון, שדחף אותי כמה שהיה יכול. אח גדול. והאוהדים… הרי הכול מתחיל ונגמר בכם. כל מה שעשינו פה היה לגמרי בשבילכם. הייתם לב הסיפור, של המועדון ובעיקר שלי. לא אשכח אתכם, הקולות והשירים עדיין דופקים לי בתוך האוזן ולא נראה לי שהם ייעלמו בקרוב. העפתם אותנו קדימה, למעלה, הלאה. אין לכם מושג כמה גאה אני שלעד אוכל לספר: אני, בר טימור, הייתי הקפטן של הפועל ירושלים. הקפטן שלכם. אז לכל דבר טוב יש סוף, נכון, אבל לכו תדעו, אולי בגלגול הבא או הזה, מתישהו, פתאום, אני אחזור. אוהב, בר.

A post shared by Bar Timor (@bar_timor10) on

"זו היתה תקופה מטורפת, שש שנים, רכבת הרים של דמעות וחיוכים, הגעתי כילד בן 22 אחרי עונה קשוחה בגרמניה ומצאתי בבירה בית. יחד אתכם עשינו היסטוריה עם אליפות ראשונה למועדון הענק הזה, שמנו את ירושלים שוב על המפה האירופית עם חצי גמר יורוקאפ, שמנו עוד טבעת על עוד אצבע וגרפנו כמה גביעים. היה גם רע בטוב הזה: פציעות, התמודדויות, אתגרים שלא הסתדרו, הפסדים, ימים מבאסים. אבל לא משנה כמה רע היה, היה טוב שעברנו את כל זה ביחד.

"יצא לי לשתף כאן פעולה עם כל כך הרבה אנשי הנהלה, צוות, חברים לקבוצה שהפכו למשפחה. אולי זו קלישאה, אבל אין אמת חזקה מזו: ישראלים. זרים. צעירים. ותיקים. אחים לקבוצה. תודה מיוחדת לגיא הראל שהביא אותי, שהאמין בי מהרגע הראשון, שדחף אותי כמה שהיה יכול. אח גדול.

"והאוהדים… הרי הכול מתחיל ונגמר בכם. כל מה שעשינו פה היה לגמרי בשבילכם. הייתם לב הסיפור, של המועדון ובעיקר שלי. לא אשכח אתכם, הקולות והשירים עדיין דופקים לי בתוך האוזן ולא נראה לי שהם ייעלמו בקרוב. העפתם אותנו קדימה, למעלה, הלאה. אין לכם מושג כמה גאה אני שלעד אוכל לספר: אני, בר טימור, הייתי הקפטן של הפועל ירושלים. הקפטן שלכם.

אז לכל דבר טוב יש סוף, נכון, אבל לכו תדעו, אולי בגלגול הבא או הזה, מתישהו, פתאום, אני אחזור. אוהב, בר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully