11 שנים אחרי שפרש מכדורגל, וחמש שנים בלבד אחרי שהקים מועדון טניס, נבחר אבי פרץ ליושב ראש איגוד הטניס. שוער העבר, שפנה כמו שוערי עבר רבים לפניו לקריירה כמאמן שוערים אחרי פרישתו ועבד במכבי חיפה, הפועל חיפה ומכבי נתניה, אבל כעת הוא הפך במפתיע לאיש החזק בענף אחר, ורגע לפני שהוא נכנס רשמית לתפקיד הוא מספר לוואלה! ספורט על המהפך בחייו, המאבקים בבחירות, השפעת הקורונה וגם על מצב הכדורגל כיום.
למי שלא יודע, תסביר איך אבי פרץ הגיע פתאום לטניס?
"אני נולדתי בטניס. בתור ילד הייתי קודם טניסאי ורק אחר כך עברתי לכדורגל"
ובכל זאת איך הגעת עד לתפקיד יושב ראש האיגוד?
"לפני חמש שנים הקמתי מועדון בשם גולדן טניס נתניה, שהפך להיות אחד המצליחים. הילדות שלי שיחקו טניס. בשלוש שנים האחרונות אני מכיר טוב מאוד את השטח והבנתי את הצורך בשינוי ניהול והקשר עם המועדונים. אני לא מתעסק בעניין המקצועי אלא רק בניהולי ובלהעמיד משאבים".
איך התנהלו הבחירות? היו דיבורים על מאבקים פוליטיים בין מכבי להפועל.
"מבחינת ניהול הבחירות, מנכ"ל האיגוד אבי לחיאני ועובדי האיגוד ניהלו את יום הבחירות בצורה מודרנית ונקייה וזה התנהל מעולה, אבל לצערים בפעם הראשונה נכנסו גופים פוליטיים חזקים שהביעו תמיכה במתמודד כלשהו כדי למנוע את השינוי המתבקש. לשמחתי השטח והמועדונים הביעו בי תמיכה והצד שלנו ניצח".
אתה מתכוון למרכז הטניס ומרכז מכבי?
"כן".
עד כמה הקורונה פוגעת בענף הטניס?
"הקורונה טובה לטניס והקורונה תעשה טוב לענף. זה אחד הענפים היחידים בספורט שהקורונה לא אמורה להשפיע עליו. יש שלושה פרמטרים עיקריים: אין מגע בין שחקנים, זה באוויר הפתוח והמרחק בין השחקנים הוא גדול. הקורונה לא אמורה לגעת וזה הכעס שהיה לי. שיש הסגר וכולם סגורים זה בסדר אבל שיש תו סגול ואת כל הדברים האלה הטניס אמור לצאת נקי, כי אפילו ברחוב יש יותר מגע בין אנשים מאשר במגרש הטניס".
אבל בפועל הענף נפגע.
"בחודשים שהיה סוג של סגר כללי אז כן ואני שומע עכשיו דיבורים שזה שוב יחזור לזה, אבל זה לא יכול לקרות הפעם. אין שום צורך לגעת בטניס, מדובר באלפי שחקנים ומאות אולי אלפים שמתפרנסים מטניס".
פיצו אתכם כספית?
"הייתה הפגנה בכיכר רבין שהייתה הפגנה לא פוליטית וזה לא היה מטעם האיגוד , זו הייתה הפגנה של מועדונים פרטיים. אמנם נבחרתי אבל עוד לא נכנסתי לתפקיד כך שאין לי נתונים מדוייקים. זה בהחלט משהו שאבדוק שאכנס בפועל לתפקיד".
בשנים האחרונות הענף בדעיכה, שלא נאמר בשפל.
"קודם כל אני מסכים שהטירוף סביב הענף נעלם, אבל זה לא קרה ביום וגם החזרה של הטירוף סביב הענף לא תקרה ביום. ברמה המקצועית יש את עמוס מנסדורף שהתמנה למנהל מקצועי לפני פחות משנה והוא חרוץ מאוד, מעודכן בכל מה שקורה בענף, אני לא מתכוון להתערב לו מקצועית, אני אתן לו את כל התמיכה והגיבוי שהוא צריך".
מה אתה צריך לתת לו כדי שהוא יצליח?
"קודם כל להעלות תקציבים. ברור שבקורונה נוצרה בעיה ואנשים לוקחים צעד אחורה מבחינת תרומות אבל נצטרך לגייס אנשי עסקים והעזרה הראשונה שלי צריכה להיות להגדיל את הבסיס של הפרמידה שעוסקת בטניס. אנחנו צריכים שכל מי שמשחק טניס יהיה תחת איגוד הטניס, להגדיל את הכמות ואת הפעילות. ברגע שיהיו הרבה יותר פעילים תחת האיגוד גם הפוליטיקאים וגם אנשי עסקים יעשו לנו הרבה יותר חשבון וזה התפקיד שלי. בשנה שנתיים הקרובות אתעסק בעיקר להגדיל כמויות ותוך שש שנים נראה את הילדים האלה צומחים. אם לא נשנה חשיבה עוד שש שנים נתגעגע למה שקורה פה עכשיו".
אז תוך שבע שנים נחזור לראות את הטירוף שהיה בימי שחר פאר ודודי סלע?
"קודם כל צריך להגיד שגדל אז דור של כישרונות מטורפים וכנראה שעבדו איתם נכון כי אני לא מאמין בפוקס. אנחנו צריכים לאתר את הכישרונות האלה ולעבוד איתם נכון. לגדל שחקן לטעמי זה לפחות שמונה שנים".
ישי עוליאל זו התקווה הכי גדולה, הוא יכול להצעיד את הענף?
"אני לא רוצה להיכנס לשמות, אבל יש המון שחקנים בדור הנוכחי שמזלזלים בהם והם כישרונות גדולים והם עובדים מאוד קשה ותחת תנאים לא פשוטים. הלוואי שאצליח לשפר להם את התנאים".
מבחינת מתקנים המצב נראה על פניו טוב.
"יש תשתיות טובות. בשלושת החודשים האחרונים ירדתי לשטח. ממטולה ועד הדרום והמקום היחידי שפספסתי ואני רוצה להגיע לשם זה אילת אבל יש בכל המקומות פעילות ענפה. אהבתי לראות את הפעילות וצריך להביא אותה עוד יותר תחת האיגוד. הייתה פעילות אדירה שהאיגוד לא היה מודע אליה כלל, גם אם היא הייתה תחת האיגוד. אני מתכוון להיות יושב ראש מאוד פעיל ולהזיז את כל העסקים שלי הצידה ולהיות במשרה מלאה 24/7".
מדובר בתפקיד התנדבותי, מה אתה צריך בכלל להיכנס לזה?
"יש לי חור בבטן ואני מרגיש שמשהו לא שלם. אני חושב שאני יכול לעזור ברמה הארצית, אני רוצה להטביע חותם ואני רוצה להרגיש שביום שאחרי שאעזוב את הפעילות עשיתי משהו ואני באמת בלי קלישאה מרגיש תחושת שליחות".
הקהל הישראלי לא מתחבר להרבה ענפים אבל שהיו הצלחות בטניס הקהל היה חזק בעניינים.
"מזמן לא אירחנו משחק בגביע דיוויס, אבל במשחקים האחרונים שאירחנו הגיעו ממש מעט צופים. בתור צרכן ספורט הרגשתי שאין מספיק בתקשורת את הטניס והפוליטיקאים לא הרגישו מספיק את הטניס. צריך לנדנד להם ולרשויות המקומיות וכמובן לשתף פעולה עם התקשורת. צריך למנף את הענף הזה".
כמה פעילים יש היום תחת איגוד הטניס?
"אני שומע בכל פעם מספר אחר אבל יש כמה אלפים בודדים והמטרה שלי היא להגיע ל60-80 אלף. זה לא יקרה מהר ונעשה את זה בהדרגה אבל דווקא בזכות הקורונה זה צריך לעלות כי הרבה הורים מחפשים ספורט שהוא "בריא" בקורונה והטניס זה פתרון מושלם".
מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי כיום?
"למעט השחקנים, אף אחד לא נהנה יותר בכדורגל הישראלי. המאמנים מיוסרים, האוהדים לא נהנים ואפילו התקשורת. יש תחושה של תסכול וחוסר הנאה, חוץ מאצל השחקנים שעבורם אלו עדיין חיים טובים, וזה משהו שהמטרה שלי שלא יהיה בטניס, כדי שכולם ימשיכו להנות מהענף הזה".
מה יותר מרגש אותך לראות, בארסה-ריאל או פדרר-נדאל?
"לראות את לינה גלושקו, ישי עוליאל, עידן לשם ומאיה טחן".