בוידאו: מכבי ראשל"צ העפילה לגמר הפיינל פור אחרי ניצחון דרמתי על הפועל י-ם
1.
"הפרצופים של אנשי הפועל ירושלים במתחם חדרי ההלבשה ביד אליהו היו חיוורים ובעיקר המומים. בקבוצה האמינו באמת כי העונה הזו תהיה שונה ותסתיים אחרת... אבל אז הגיעה הקריסה, והפעם היא הייתה מפוארת מתמיד... כשאבק האכזבה ישקע - תחושת ההחמצה רק תגבר. הקבוצה הזו שיחקה כדורסל שמח ומחובר לאורך רוב שלבי העונה, וזכתה בגביע המדינה, אבל נקודת הסיום שלה עגומה כמו של עונות שבבירה העדיפו לשכוח".
המילים הללו נכתבו כאן לפני עונה אחת בדיוק, בבוקרו של 11 ביוני 2019, והן רלוונטיות מתמיד גם הבוקר (שני): שוב ירושלים זוכה בגביע, שוב היא מרשימה בעונה האירופית, ושוב היא מפסידה למכבי ראשון לציון בחצי גמר הפיינל פור על אליפות המדינה.
12 דקות ו-22 שניות בתוך המשחק, העלה דיאנג'לו הריסון את הראשל"צים ליתרון שיא, 19:41. עודד קטש ניסה עד אז להנמיך ולהגביה את ההרכב, הזעיק שני פסקי זמן, ביצע תשעה חילופים, ועדיין נראה כמי שקפא. ירושלים קרסה כפי שלא קרסה קודם לכן העונה; יריבתה פגעה עד אותו רגע ב-15 מ-16 לשתיים. 93.7 אחוזים. החטאה אחת ביותר מ-12 דקות. והמאזן בתוך אזור הצבע - 28 נקודות לכתומים, 4 בלבד לאדומים.
על אף הקאמבק המרשים באמת, והחזרה ליתרון, והדרמה בדקות הסיום, והכאוס סביב השעון בשנייה האחרונה (שבמסגרתו ירושלים קופחה פעמיים), לא שם היא איבדה את המשחק. היא איבדה את התקווה לאליפות באותן 12 דקות ו-22 שניות, שבהן הוכיחה כי לא למדה דבר ממשגי העונה שעברה.
2.
"קשה לי באופן אישי עם השינויים בקבוצה. בנינו כימיה, ואנחנו חסרים שניים מהשחקנים הטובים ביותר שלנו. יש דברים שאי אפשר ללמד, דברים קטנים שחסרים לנו. אין עוד הרבה זמן, אבל אני מקווה שנתקן אותם. אנחנו עושים את אותו הדבר כבר חודשיים, אימון והביתה, וזהו. לפעמים זה משפיע עליך, ויום של משחק אינו היום הנכון להיות מושפע".
על הציטוט הנוגה הזה חתום ג'יימס פלדין, ואת הדברים הללו הוא אמר לא מזמן, לפני שבועיים וחצי בסך הכל, לאחר שירושלים הפסידה בבית למכבי תל אביב, אבל הובסה באופן מעשי. ברגע של כנות, הביע הכוכב הירושלמי את הלך הרוח שבו היה שרוי מאז החזרה מפגרת הקורונה; בעצם, מהרגע שבו איבד את שותפיו להצלחה, ג'ייקובן בראון וטיישון תומאס.
פלדין, וכנראה הוא לא היחיד, התקשה להשתחרר ממועקת ה"מה היה קורה אילו". ירושלים הציגה העונה את אחת הקבוצות האטרקטיביות בתולדותיה; היא כבר הניפה את גביע ווינר, וזכתה כאמור בגביע המדינה, והיה לה סיכוי מצוין ללכת עד הסוף גם בליגת האלופות ואולי גם בליגת העל. עצירת העונה, והעובדה שאיבדה שניים מכוכביה המרכזיים, לא השפיעה רק בממד המקצועי, אלא גם בממד האנושי.
וכך, הפועל ירושלים מהמחצית הראשונה של עונת 2019/20 הפכה לאויבת המרה של הפועל ירושלים מהישורת האחרונה של עונת 2019/20. בסיומו של כל משחק, בין אם הסתיים בניצחון ובין אם הסתיים בהפסד, נשאלו קטש והשחקנים עד כמה חסרים להם אלו שנטשו, וכמה הקבוצה רחוקה מהיכולת שהציגה עד מרץ, ולאן היא יכולה להגיע בגרסתה החדשה. בשורה התחתונה, השאלה "What if" מעולם לא נעלמה לחלוטין והשפיעה על כל הנוגעים בדבר בפן המנטלי. לא היה לה סיכוי לשחזר את האנרגיות, השמחה והאיכות שהציגה קודם למגיפה, ומתברר שגם לא היה לה סיכוי להותיר את הפרק הזה מאחוריה ולצעוד קדימה.
פלדין, מהזרים הטובים ביותר בתולדות המועדון, הוא כנראה הדוגמה שממחישה טוב מכל את הבעייתיות במצב: בהפסד לראשון לציון בחצי הגמר אשתקד, כשהאדומים שמטו יתרון מבטיח של 50:61 וספגו ריצה של 42:25 ב-15 הדקות האחרונות, הוא פגע ב-1 מ-9 מהשדה ולא הצליח לעצור את המפולת. אמש, בדקה ה-13, שמונה שניות לפני השלשה שקבעה 19:41 לראשון לציון, פלדין עלה רק לזריקה הראשונה שלו לאורך כל הערב (והחטיא).
3.
גיא גודס, נאמן לגישת "אם זה לא שבור, מדוע לתקן?", ביצע רק ארבעה חילופים עד ליתרון השיא של ראשון לציון. אבל אז הוא החליף עוד שחקן, וזה היה חילוף אחד יותר מדי, כפי שאיש לא יכול היה לחזות. דריל מונרו נכנס במקומו של אדם אריאל, ביצע שתי עבירות בתוך 23 שניות, בדרך לשלישית שלו, והמשחק השתנה לבלי הכר.
ירושלים ניצלה את ההזדמנות שראשון לציון העניקה לה, וחייבת על כך רבות לג'רמי פארגו. עד למשחק הפלייאוף האחרון מול עירוני נס ציונה, הרכז הוותיק נראה מהוסס ולא מחובר. ספק אם תצוגת 32 הנקודות שלו אמש, שקבעה שיא קליעה בפיינל פור הישראלי, אומרת משהו על משחק קבוצתי או כימיה בין השחקנים; היא מעידה יותר על העובדה שפארגו ניצל את יכולתו האישית כדי לחפות על החולשה של שותפיו.
גודס ביצע שינוי בקונספציה בשלושת המשחקים האחרונים, כשהוציא כמעט לחלוטין את נועם דוברת מהרוטציה, ואת מקומו בחמישייה העביר לעוז בלייזר. יחד איתו, כגבוה שלישי לצידם של מונרו וזאק הנקינס, הפכה ראשון לציון לאחת הקבוצות המסיביות בליגה; המאמן התעקש לשמור על הקו הקדמי המעובה הזה גם ברבע השלישי, אף שלמונרו ולבלייזר היו כבר שלוש עבירות (ולהנקינס שתיים), ושיחק לידה של היריבה.
ירושלים ידעה ששחקני הפנים שמנגד לא ישמרו כדי לא להסתבך עוד יותר על הלוח, וחדרה שוב ושוב לסל (11 מ-11 לשתיים ברבע השלישי, עם 18 נקודות מתוך הצבע); אחר כך, לאור הצטופפות ההגנה, גם החלה להמטיר שלשות (5 מ-12), וכך נולד הרבע ההתקפי הטוב ביותר בתולדות הפיינל פור, עם 41 נקודות.
זה, כאמור, לא הספיק. הכתומים עמדו במבחן האופי, עצרו בזמן את המפולת, והשכילו לשמור על הניצחון. עוז בלייזר ביצע פעולות קריטיות וקלע סלים גורליים, הריסון השתלט מחדש על המשחק ברגע הנכון, ולאור התוצאה הסופית - אפילו החטאות העונשין שלו יישכחו.
שלשת הניצחון של אריאל הייתה יותר מסמלית. הוא, שגדל בירושלים וקיבל הזדמנות בשורותיה כשחקן צעיר, לא ממש הצליח להתבלט במדים האדומים. כבר חמש שנים הוא מסתובב ברחבי הליגה, בזמן שהאקסית עדיין לא מגבשת את הצביון המקומי שלה ולא מייצבת סגל ישראלי לטווח הארוך.
4.
כעת, אחרי שעוד עונה הסתיימה במפח נפש, וברור שהפעם זהו מפח נפש עם כוכבית (בגלל פגרת הקורונה, ובגלל היחלשות הסגל), תידרש הנהלת ירושלים לחשבון נפש נוסף. לא בגלל התוצאה הסופית: הלוא השלשה של אריאל, חוקית או לא, אינה זו שקובעת אם האדומים התנהלו בצורה נכונה והופיעו במיטבם לרגע האמת. 40 הדקות שהובילו לשניית הסיום הן אלו שמציגות את המציאות המורכבת.
לקטש אין חוזה לעונה הבאה, ובמהלך העונה הוא זכה להתעניינות מבאמברג הגרמנית, אולם אפשרות המעבר שלו אליה הפכה לא ריאלית לאחר התפרצות המגיפה וההשפעות שגררה אחריה. בשבועות האחרונים החלו שיחות ראשוניות לקראת הארכת חוזהו בירושלים, ועל אף הביקורת (המוצדקת) שספג בשעות האחרונות, סיכוייו להמשיך נראים גבוהים.
הגזרה המהותית והמסקרנת ביותר בסגל השחקנים נוגעת לזרים. אמנם אף אחד אינו נעול בחוזה מובטח, אבל לאחר שנאלצו להיפרד מבראון ותומאס, התרשמו בירושלים כי גבוהים הסיכויים שלפחות אחד מהם (בראון), ואולי שניהם, יחזרו בעונה הבאה.
שאלת השאלות עשויה לעסוק בפלדין, שגם עליו אופציה לעונה הבאה. הגארד הפך להרבה יותר משחקן בירושלים, ובמהלך הקיץ שעבר אף היה מעורב באופן אישי בשיחות ובהתייעצויות לגבי בניית הסגל, וקיבל מראשי המועדון את הרושם כי כל עוד ירצה, הוא יישאר. אלא שהמחיר הכלכלי שגבתה הקורונה, לצד נפילותיו בפיינל פורים, עשויים להביא את האדומים לבקש ממנו לקצץ בשכרו כדי להמשיך. סיכוייהם של ג'ון הולנד ועמנואל טרי להישאר אינם נראים גבוהים, בניגוד לסולימאן בריימו.
ומה באשר לישראלים? עידן זלמנסון חתום ויישאר. תמיר בלאט יוכרז ככל הנראה בקרוב כשחקן אלבה ברלין עד 2023, אולם לא בטוח כי האפשרות שיושאל בעונה הקרובה בחזרה לארנה תתקבל בטבעיות. לאורך השנתיים האחרונות ספג קטש ביקורת על האמון ברכז בן ה-23, שבעיני רבים נראה מוגזם; יש קולות שקוראים לראשי ירושלים להיפרד מבלאט כבר עכשיו. גם עתידו של הקפטן בר טימור לוט בערפל, וכמה מקבוצות הליגה עוקבות אחר ההתפתחויות בעניינו.