בווידאו: תקציר ההפסד של הפועל ירושלים למכבי ראשון לציון
1. הפרצופים של אנשי הפועל ירושלים במתחם חדרי ההלבשה ביד אליהו היו חיוורים ובעיקר המומים. בקבוצה האמינו באמת כי העונה הזו תהיה שונה ותסתיים אחרת - בעיקר אחרי שברחו אמש (שני) ל-11 נקודות יתרון על מכבי ראשון לציון, פחות מ-15 דקות לסיום, ונראו כמי שעומדים לשייט לגמר האליפות. אבל אז הגיעה הקריסה, והפעם היא הייתה מפוארת מתמיד.
סימני האזהרה הונחו בשלבים שונים לאורך העונה. במפגשי הליגה הראשונים עם מכבי תל אביב, במשחק הביתי ההוא מול א.א.ק אתונה שעלה לאדומים במקום הראשון בליגת האלופות ובמיני סדרה מול טנריפה שהביאה להדחתם. בכל פעם שירושלים נאלצה להתמודד עם קבוצה אגרסיבית וטורפת, שנהנית מיתרון אתלטי בעמדות הפנים, היא נסוגה לאחור, התכווצה לאזור הנוחות שלה, לא הגיבה - והפסידה. כך גם אתמול, על אף שהיריבה לא נהנתה מיתרון איכותי בשום עמדה על הפרקט.
זו הייתה עונת מבחן עבור ירושלים, בעידן הרזה (יחסית) שאחרי אורי אלון, וכשאבק האכזבה ישקע - תחושת ההחמצה רק תגבר. הקבוצה הזו שיחקה כדורסל שמח ומחובר לאורך רוב שלבי העונה, וזכתה בגביע המדינה, אבל נקודת הסיום שלה עגומה כמו של עונות שבבירה העדיפו לשכוח. וכשהמפעל האירופי אינו מאתגר כבעבר, ומספרי המנויים עלולים לרדת, מדובר בנקודת ציון בעייתית שמעוררת מחשבה לקראת הקיץ שבפתח.
2. עודד קטש שם העונה את כל הז'יטונים שלו על תמיר בלאט; בגיל 22 הפך הרכז לשחקן מוביל במועדון בכיר, ובדקות האחרונות אמש (אף שלא היה במיטבו) היה אחראי לכמה מהלכים חיוביים שכמעט איזנו את התמונה, אבל השניים - והקבוצה כולה - שילמו בריבית את שכר הלימוד שלו בהגנה. הנקודות הללו של ראשון לציון לא באו לידי ביטוי רק על ידי הגארדים שנשמרו על ידו, אלא גם במהלכים שהתפתחו ונמשכו לשחקנים אחרים, אשר ניצלו יתרון שנקרה בפניהם בזכות איחורים וטיפול הגנתי לקוי.
באופן אירוני, מי שסימל את הקריסה הירושלמית בהתקפה היה דווקא ג'יימס פלדין. עד לרגע שבו נרשם יתרון השיא, 55:66, הוא סבל מיום בינוני משהו; כשהכל החל להשתבש, הוא לקח על עצמו את המשחק והפך באופן נדיר לבעיה ולא לפתרון. ב-15 הדקות האחרונות פגע הגארד ב-1 מ-9 מהשדה, איבד שני כדורים והעמיד מדד משוקלל 9-. בהיעדר התרומה שלו, המשימה הפכה בלתי אפשרית.
"זה היה המשחק הכי גרוע שלי העונה", הודה פלדין, "והקיץ הזה עומד להיות ארוך עבורי. זה היה המאני טיים. אני מנסה להיזכר מה היה, אבל זה היה משחק ארוך, וכל כך הרבה קרה. הם הרגו אותנו ברבע הרביעי, איבדנו כדורים, החטאתי זריקות טובות. אני לא יודע איך להסביר את זה".
3. וממי שעד לא מזמן נחשבה לקבוצה בצמיחה, שתתאמץ לשמר את רוב חלקי הפאזל ואולי תזדקק רק לחיזוקים מינוריים בשוליים, ירושלים יוצאת לפגרה במצב מהורהר ומעורער, ולא מן הנמנע שהיא עומדת בפני מהפכה בסגל. למעשה, המאמן קטש, לצד פלדין וטיישון תומאס, הם היחידים שיכולים לחוש בטוחים בוודאות לגבי מעמדם בקבוצה בעונה הבאה; לבלאט יש סעיף יציאה לקבוצה באירופה, ונכון לעכשיו נראה כי הסבירות שיישאר גבוהה. יתר השחקנים, מי יותר ומי פחות, נמצאים בספק ממשי, אף שלרובם יש אופציית הארכה בחוזה.
קטש מעוניין להשאיר את יוגב אוחיון כרכז מחליף, וסיכוייו להמשיך יהיו סבירים אם יסכים להפחית בשכרו; ירושלים תצטרך להודיע לבר טימור עד ה-1 ביולי אם היא מממשת את אופציית היציאה מחוזהו, ולאחר שמעמדו הידרדר לשפל חסר תקדים, אפשרות עזיבתו נראית ריאלית. תקופה משמעותית הסתיימה אתמול, כשליאור אליהו קיים את משחקו האחרון במדי הקבוצה בתום כמעט שש עונות. נמרוד לוי עשוי להיות זה שיחליף אותו בעמדת הפורוורד הישראלי המוביל, וגם גולן גוט ועידן זלמנסון מועמדים להצטרף כדי להביא רוח חדשה וצעירה יותר בסגל המקומי.
בגזרת הזרים ייאלצו קטש והמנכ"ל גיא הראל, שיובילו את בניית הסגל, לקבל כמה החלטות קשות: כריס ג'ונסון יועזב בשל נטייתו להיפצע - שגרמה לכך שהחמיץ את רוב משחקי העונה; בנוגע לג'ייקובן בראון ודשון באטלר קיימת התלבטות ממשית, ומקומו של ג'וש אוונס בטוח עוד פחות. לא מן הנמנע שירושלים תנסה להנחית לפחות זר חדש אחד שכבר מוכר לה מהליגה הישראלית, ומי שעונה להגדרה הזו הוא כוכב גלבוע/גליל, הפורוורד גרג וויטינגטון.
ויש עוד שם אחד, שחוסר הבהירות סביבו גדול: אמארה סטודמאייר. קשיים משמעותיים התגלו בשיחות להארכת חוזהו, ובירושלים מתכוונים לנקוט באסטרטגיה דומה שבה נהגו כלפיו בקיץ הקודם - הם יבנו את הקבוצה מתוך נקודת הנחה שלא ימשיך, ואם לקראת סיום הפגרה יביע נכונות לחזור, הוא יצורף.