בסרטון: חייל שובר את מסך הטלוויזיה לאחר שער של מכבי חיפה, סרטון שהפך ויראלי לאחר שהופץ בווטסאפ.
מה עשיתם בשנה האחרונה כשרציתם לראות משחק שלא היה זמין לכם בחינם? רוב הסיכויים שצפיתם בו בדרך אחרת. לאחרונה פרסמה Synamedia, חברה גלובלית בתחום טכנולוגיות וידאו ומניעת פיראטיות, מחקר חדש בנושא הרגלי צפייה בשידורי ספורט. המחקר מצא שלמרות של-89% מאוהדי הספורט יש מנוי לטלוויזיה בלוויין או בכבלים, יותר ממחציתם (51%) צופים גם בשירותי ספורט פירטיים לפחות פעם בחודש. בנוסף, מבין אלה הצופים באופן סדיר בתכני ספורט לא חוקיים, 42% צופים באירועי ספורט באופן יומיומי. שיעור זה גבוה ב-60% משיעור הצפייה של אוהד ספורט ממוצע.
הצפייה הפיראטית לא מוקדשת רק לספורט, אבל ספורט הוא הקטר של התעשייה. למעשה, אם להיות בוטים, ספורט לצפייה הלא חוקית הוא כמו פורנו לאינטרנט - בלעדיו התחום לעולם לא היה מגיע לאותם היקפים. במרוצת השנים הפכה הפיראטיות בשידורי הספורט מתופעת שוליים לבעיה שמאיימת על תעשיית הספורט כולה.
הכסף הגדול של תעשיית הספורט תפח לממדים מפלצתיים לא מעט הודות לתחרות על שידורי הספורט ומהכנסות הפרסום. אלא שכל זה משתנה. הפיראטיות נוגסת בהתמדה ברווחי המפיצים וגופי השידור, שמצדם כבר לא מוכנים לשלם את הסכומים הגבוהים ששילמו בעבר.
ההפסדים מפיראטיות הם תופעה חוצת מדינות וקהלים: הליגה האיטלקית העריכה הפסד של בין 200-300 מיליון יורו לעונת 2019 כתוצאה מפיראטיות. בארה"ב יותר מ-450 אלף אנשים מועסקים בתעשיית שידורי הספורט. לטענת גורמים בתעשייה שעמם דיברנו, ההשפעה מרחיקת לכת: כשיש פיראטיות, שדרנים אינם יכולים לשלם על זכויות לעונה הבאה, וההפסדים מתגלגלים לאצטדיון, לכמות המצלמות, איכויות העריכה, יכולות השידור החי - וכן הלאה. תלונה על פיראטיות סעודית בשידורי הספורט של גוף השידור beIN, שמחזיק בפורטפוליו של שידורי ספורט בסכום של כ-15 מיליארד דולר, הפכה לסכסוך גיאופוליטי שבו מעורבות סעודיה ומדינות המפרץ. על פי התחזיות, ענף הספורט כולו עלול לחוות ירידה משמעותית בהכנסות, מה שיתגלגל גם לרווחי הקבוצות והשחקנים, ועד להשפעה על הצופים. לכן התעשייה כולה מתחילה להפנות יותר ויותר משאבים למלחמה בפיראטיות, כשמאחורי הקלעים מתנהל "קרב" מתמשך בין הפיראטים לטכנולוגיות המופעלות נגדם.
לדברי אביגיל גוטמן, סמנכ"לית אבטחת מוצר ומודיעין ב-Synamedia, "המלחמה נגד הפיראטיות בספורט ובכלל נחלקת לשני עמודי תווך עיקריים: עשייה משפטית (חקיקה ואכיפה), ועשייה טכנולוגית, שמתמקדת בזיהוי מדויק של מקור הווידאו שמוזרם - ושיבוש המכשיר שממנו מזהים זליגה".
אם אני צופה בשידורים פיראטיים מפעם לפעם, אני בצרות?
"המלחמה בפיראטיות ככלל, ובמיוחד זו הטכנולוגית לא מתמקדת במשתמשי הקצה ולא באתרים קטנים, אלא בפעילות פיראטיות מסחרית, כלומר אתרים עם 10-15 אלף משתמשי קצה ומערך הפצה ומודל עסקי מסודר".
איך זה עובד בפועל?
"קודם כל צריך להיות "מחובר" לעולם הפיראטי - לספקי השירותים והתכנים הפיראטיים, לרשתות החברתיות ובפורומים הסגורים שלהם. יש צורך לסרוק את העולם הזה באופן מקוון ואוטומטי כדי לאסוף מידע: הן טכנולוגי - ניתוח התעבורה ברשת, לדוגמה והן במימד האנושי - מי הדוברים ברשתות החברתיות? מה היכולות שלהם - הטכנולוגיים והכספיים? מה המודל העסקי שלהם, מאיזה מקורות הם שואבים תוכן: האם רק ישראלי, או גם ממקומות אחרים? איפה הם יושבים פיזית? איפה יושבים השרתים שלהם?. את עבודת האיסוף והניתוח הזה עושים קבוצות מחקר מודיעיני בסינמדיה - חלקם יוצאי 8200, חלקם יוצאי משרדי ממשלה רלוונטיים וגופי אכיפת חוק, פסיכולוגים, קרימינולוגים, אנשי כספים, ואנשי פורנזיקה - ש'מהנדסים לאחור' (reversed engineering) את האפליקציות הפיראטיות ואת הפיתוחים שמאפשרים את העסקים סביבם.
"בנוסף, מפעילים טכנולוגיות ניתור וזיהוי נוספות: למשל סימון חד-ערכי בתוך הוידאו, שמציין מאיפה הוא זלג: מרמת גוף השידור (Sky, CNN או אחרים) ועד רמת המכשיר שממנו התבצעה הזליגה (מהממיר או מהטאבלט או מקור אחר). הזיהוי הזה מיידע אותנו מי גנב את התוכן המקורי שאותו אנחנו רואים, יחד עם עוד אלפי משתמשים פיראטיים".
במרכז הפיתוח של סינמדיה בישראל עובדים בימים אלה, בין היתר, על פתרונות נגד פיראטיות בשידורי טלוויזיה (ובכללם שידורי ספורט), ומפעילים מחלקות סייבר ומודיעין מבצעי שמתחקה אחרי תנועות הפיראטים ברחבי העולם. גוטמן מספרת שבסופו של דבר, המטרה היא להתיש את המשדר הפיראטי. "ברגע שאספנו את כל המידע וזיהינו את הפריצה, אנחנו משבשים את הווידאו. כלומר - אם זיהינו את הממיר של הפיראט, אנחנו יכולים לגרום להפרעות או אפילו לכבות לו אותו. ייתכן שאף נעביר את פרטיו למשטרה או לתביעה אזרחית - יחד עם השדרן או בעל התוכן - שאת זכויות היוצרים שלו הוא מפר. ברגע שמשבשים לפיראטים את השידורים גורמים להם לאבד זמן וכסף בהתאוששות (רכישה של מנויים חדשים, הקמת שרת חדש) וגם אמון משתמשי הקצה שלהם, שאחרי מספר שיבושים באמצע משחק כדורגל או סדרה שהם אוהבים - יחפשו שירות יותר אמין".
גורם המעורה בשידורים פיראטיים מגחך על האפשרות של שיבושים: "יש כל כך הרבה אפשרויות. תחשוב שאם אתה הולך לעליאקספרס, אתה מוצא בכמה דולרים בודדים המון חבילות של IPTV, כולל ערוצים ישראלים. אני באופן אישי מכיר לפחות 20 מפעילים. אני מלווה את זה מתחילת השידורים של YES. הייתה פעם אחת של הפסקה בת כמה ימים, אבל תמיד הצליחו לשבור את הקידודים".
חזרנו עם האתגר הזה לגוטמן.
נניח שאני צופה בשידור פיראטי, אלך למפעיל אחר. הרי לא תצליחו באמת לעצור את זה לגמרי.
"אנחנו תמיד צריכים להיות צעד לפניהם כדי להצליח. תיארתי את המאמצים שנעשים היום, אבל הפתרונות הטכנולוגיים של מחר יוכלו לעשות אפילו יותר. עם כמות הדאטה שאנחנו אוספים על פיראטיות, ועם אנליטיקה נכונה - אנחנו חושבים שאפשר לצפות התנהגות פיראטית ברמה שמאפשרת זיהוי מוקדם (מראש) של פעילות ותנועות של פיראטים בסייבר. ביחד עם שותפים בעולם ה-hosting, ספקי האינטרנט, התקשורת והענן - נוכל להשתמש בזיהוי כזה להורדת שירותים ושרתים פיראטיים (takedowns) ו/או למניעת תעבורה פיראטית (blocking) מראש או תוך כדי שידור חי. אנחנו רואים ניצנים של עשייה כזאת - ושותפים לה - במדינות כמו אנגליה.
"אנחנו גם רואים התחלה של שיח סביב פיראטיות", מסכמת גוטמן, "לא רק כעבירה על חוקי זכויות יוצרים אלא גם כפשיעה חמורה בתוך זירת סייבר שהיא גם כך מאד מורכבת. ישנם כבר דיבורים על התאמת החקיקה לכך - ואז גם יש צפי שהענישה תוחמר בהתאמה, ואמצעי ההגנה על וידאו - שהיום הם כמעט כולם תגובתיים יוכלו ברשות ובסמכות להיות יותר פרואקטיביים. יחד עם זאת, אנחנו מבינים שזאת מלחמה לטווח ארוך. אנחנו מתצפתים על האקרים שעובדים בשירות הפיראטיים: משביחים להם את האפליקציות, מאבטחים אותם מפני התקפה, ובמקביל מייצרים מוצרים להסרה של אמצעי הגנה של חברות כמו שלנו. חלק מהעבודה שלנו היא כל הזמן לאסוף את המידע הזה, לנתח את היכולות של ההאקרים והפיראטים - ולהזרים את המידע הזה גם לתוך הפיתוח שלנו, ללקוחות שלנו, למחוקקים ורשויות אכיפה, ולתעשייה שלנו בכלל".