בווידאו: שוער רוסי נפגע ממכת ברק
רבים טוענים שבעיטות הכרעה הן כמו הגרלה בה לכל קבוצה סיכוי זהה לנצח. אבל מה קורה כשבעיטות ההכרעה הן בין שתי קבוצות מליגות שונות? האם גם אז לכל קבוצה סיכוי זהה לניצחון, או שמא שחקני שדה ושוער בקבוצה מליגה בכירה יותר הם בממוצע יותר טובים מעמיתיהם מליגה נמוכה?
אם כך, אז לקבוצה מליגה בכירה יותר יש סיכוי גבוה יותר לנצח, כי הם פשוט טובים יותר. מצד שני, יש שיגידו שמופעל לחץ גבוהה יותר על שחקני הקבוצה מליגה בכירה יותר, שכן יש להם יותר מה להפסיד בגלל הציפייה המוקדמת שהם פייבוריטים. אם כך, אז דווקא הקבוצה מליגה פחות בכירה היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לניצחון. אז איזו השערה מבין השלוש היא ה"נכונה" יותר?
זו בדיוק שאלת המחקר שחקרתי במאמר אקדמי שהתפרסם החודש ב- Journal of Behavioral and Experimental Economics, בו אספתי נתונים על כל 586 משחקי גביע המדינה בחמשת הליגות הבכירות באירופה (איטליה, אנגליה, גרמניה, ספרד וצרפת) החל מעונת 1973/74, שבהן קבוצות מליגות שונות הגיעו לבעיטות הכרעה. לטובת ניקיון הנתונים ולצורך קלות ההשוואה, התעלמתי ממשחקים ששוחקו בשיטה של הטוב משני משחקים, ולכן באנגליה לקחתי את גביע הליגה.
וכן, בממוצע קבוצה מליגה בכירה מנצחת ב-55% מהמקרים. בניתוח יותר מעמיק, מצאתי כי הפרש של ליגה אחת בין הקבוצות מעלה את הפרש ההסתברויות לניצחון ב- 8 נקודות האחוז. במילים אחרות, במשחק בין קבוצה מליגה בכירה לבין קבוצה מליגה שניה, הסיכויים הם 54% לעומת 46% לטובת הקבוצה מליגה בכירה. ואם מדובר על משחק בין קבוצה מליגה בכירה לבין קבוצה מליגה שלישית, הסיכויים הם כבר 58% מול 42%.
בנוסף, מתוך שישה גמרים בין קבוצות מליגות שונות חמש פעמים המנצחת הייתה הקבוצה מליגה בכירה. היוצאת מן הכלל היא האנובר שניצחה את בורוסיה מנשגלדבאך בגמר הגביע הגרמני ב-1992. ישראל התקיימו עד כה שלושה גמרים בין קבוצות מליגות שונות שהגיעו לבעיטות ההכרעה. הקבוצה הבכירה יותר ניצחה פעמיים (מכבי תל אביב גברה על מכבי הרצליה בגמר 2005 והפועל תל אביב ניצחה את הפועל אשקלון ב-2007, לעומת ניצחון אחד של הפועל רמת גן על הפועל באר שבע ב-2003.
חשוב לציין שהשנה מכבי פתח תקוה, נציגת הליגה השנייה, כבר ניצחה בדו-קרב מהנקודה הלבנה את בית"ר ירושלים מליגת העל. בנוסף, בתחילת דבריי הנחתי ששחקנים מליגה בכירה טובים יותר בממוצע משחקנים בליגה נמוכה. הפערים ביכולת כנראה יותר מובהקים בליגות גדולות כמו אנגליה וגרמניה, אך תחושתי היא שהפערים בין שחקני מכבי פתח תקוה (אלופת הליגה השנייה, למי ששכח) לבין הפועל באר שבע המגמגמת (לפחות השנה) הם לא כל כך דרסטיים, ולכן אם המשחק יגיע להכרעה מהנקודה הלבנה לא הייתי ממהר להשליך את תוצאות המחקר שנעשה על חמשת הליגות הבכירות באירופה על הגביע בישראל (גם אם יש שיגידו שאנחנו הליגה השישית באירופה).
חשוב לציין שבשנים האחרונות חלה התעניינות הולכת וגוברת בבעיטות הכרעה מצד חוקרים אקדמיים. על כן, אנצל במה זאת בשביל לתת סקירת ספרות קצרה. למשל, מחקר של חוקרים ספרדים מצא שישנו יתרון לקבוצה שבועטת ראשונה, אם כי קבוצת חוקרים אוסטרית טוענת שגם אם היתרון הזה קיים, הוא מאוד זעיר ולא מובהק סטטיסטית. במחקר גרמני נמצא שקבוצות ביתיות מחטיאות את המסגרת הרבה יותר מקבוצות חוץ, דבר שנתמך על ידי מחקר מתחום הביאטלון (ספורט שמשלב סקי וירי) בו נמצא שאתלטים יותר בכירים מחטיאים הרבה יותר כאשר מתחרים בבית. יחד עם זאת, חשוב לציין שבמחקר שלי לא מצאתי שום קשר בין ביתיות להסתברות לניצחון. לבסוף, חוקרים ישראלים, בראשות פרופסור מיקי בר-אלי מאוניברסיטת בן גוריון מצאו ששוערים היו עוצרים יותר פנדלים לו היו מזנקים פחות.
אני מניח שבשנים האחרונות קבוצות התמקצעו בכך שהן שמות דגש חזק מאוד על עבודה עם בסיסי נתונים והכנה לכל משחק הן בפן הטכני והן בפן הפסיכולוגי בפרט. ואם הן לא, אז מאוד כדאי להן, כי מסתבר שבפנדלים לא מדובר במזל בלבד אלא גם בהרבה יכולת טכנית ופסיכולוגית, והמדע בהחלט יכול לעזור.
אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.