בסרטון: קטש וכוכבי פאו מתאחדים, 20 שנה אחרי הזכייה בגביע אירופה
אוהדי ריאל מדריד כוססים את ציפורניהם בציפייה מורטת עצבים, ומרפרשים הלוך ושוב (לא באמת) את עמוד הטוויטר הרשמי של המועדון. קשה להאשים אותם; בזמן ששרונאס יאסיקביצ'יוס, דימיטריס איטודיס ואטורה מסינה בונים קבוצות פנטזי בברצלונה, צסק"א מוסקבה ואולימפיה מילאנו, עומדים הבלאנקוס לבצע מהלך חסר תקדים בעונת המלפפונים של קיץ 2020: להחתים את אנטה ז'יז'יץ'.
על אף הסרקזם, מדובר באמת במהלך שאופיו שונה לחלוטין משל כל האחרים שנצפו בשבועות האחרונים. יש נקודה אחת משותפת למסעות הרכש העמוסים שביצעו קבוצות היורוליג השונות:
* בארסה הביאה את ניק קלאתיס מפנאתינייקוס.
* צסק"א התחמשה בכוכבים מבאסקוניה ואולימפיאקוס (טוקו שנגליה וניקולה מילוטינוב).
* מילאנו רכשה שחקנים מצסק"א, פנרבחצ'ה, הכוכב האדום בלגרד, ויטוריה וברצלונה (קייל היינס, ג'יג'י דאטומה, קווין פאנטר, שאבון שילדס ומלקולם דילייני).
* והן לא היחידות. ולנסיה הנחיתה את דריק וויליאמס, מרטין הרמנסון וקלמן פרפליץ' מפנרבחצ'ה, אלבה ברלין ובדאלונה.
* באסקוניה הביאה את רוקאס גיידראיטיס, טוניה ג'קירי ואלק פיטרס מאלבה, וילרבאן ואנאדולו אפס.
* פנרבחצ'ה הלכה על אדגראס אולנובאס (ז'לגיריס קובנה), ג'וני המילטון (דרושפאקה), דיישון פייר (ססארי) וככל הנראה דנילו בארתל (באיירן מינכן).
* זניט סנט פטרסבורג צירפה את קווין פאנגוס וארתוראס גודאיטיס מבארסה ומילאנו.
* הכוכב האדום בלגרד ייבאה את קורי וולדן, ג'ורדן לויד, לנגסטון הול ולנדרי נוקו מפרטיזן בלגרד, ולנסיה, פרומיתיאס ואלבה.
* וילרבאן החתימה את נוריס קול ומוסטפה פאל ממונאקו ואנקרה.
* פנאתינייקוס סגרה עם נמאניה נדוביץ' ממילאנו ומרקוס פוסטר מהפועל חולון.
* חימקי מוסקבה עומדת להחזיר את ג'ורדן מיקי מריאל.
* באיירן סימנה את ווייד בולדווין מאולימפיאקוס.
* ואולימפיאקוס קרובה לסגירת הסגל עם הגעתם של ארון הריסון (גלאטסראיי), צ'ארלס ג'נקינס (הכוכב האדום), חסן מרטין (בודוצ'נוסט) וליביו ז'אן שארל (וילרבאן), וממתינה לשובו הרשמי של קוסטאס סלוקאס מפנרבחצ'ה.
סיכום הניים דרופינג העמוס: 35 שמות של שחקנים, רק אחד מהם מקומי, שחתמו ביעדים חדשים ויאיישו בעונה הקרובה את סגלי קבוצות היורוליג השונות. 35 שמות, וכולם - ללא יוצא מן הכלל - מתוך השוק האירופי.
ומול כל אלה עומד ז'יז'יץ' אחד, שאת הופעתו האחרונה ביורוליג קיים לפני שלוש שנים, ומאז ניסה (בלא הצלחה) לנעוץ יתד ב-NBA. הוא היחיד שהחליט לעלות לטיסה טרנס אטלנטית ולחזור מארה"ב ליבשת הישנה. וזה, כנראה, בכלל לא מובן מאליו.
מגיפת הקורונה לא רק הביאה להפסקתה של עונת 2019/20, אלא גם משנה לחלוטין את כללי המשחק בבניית עונת 2020/21. בשנים עברו ניסו ראשי הקבוצות לנגוס בנתחים שנפלטו מהשוק האמריקני. מספיקות הדוגמאות האקראיות של ניקולה מירוטיץ', יונאס ירבקו, עומרי כספי, ווסלי ג'ונסון, גרג מונרו ומילוש תאודוסיץ' מהשנה שעברה, כדי להבין עד כמה השוק התהפך.
לתמורות הללו יש סיבות שונות ומגוונות, שנגזרו מהמצב החדש והמוזר שנוצר בכדורסל העולמי. העובדה שעונת ה-NBA הבאה תיפתח רק בדצמבר, ועונת היורוליג אמורה נכון לעכשיו להתחיל באוקטובר, לא מאפשרת לקבוצות שבונות עצמן לקחת סיכון ולהמתין לשחקנים שנמצאים על גבול ה-NBA. לכן הן פועלות בתוך היבשת פנימה.
העובדה שגירסת 2019/20 של ה-NBA תחודש בקרוב, גורמת לכך שהקבוצות בארה"ב אינן עוסקות כמעט במחשבות על הבאת שחקנים חדשים מאירופה (למעט אלו שיגיעו מהדראפט). גם השחקנים שנמצאים בתוך הלופ האמריקני, רוצים למצות את סיכוייהם להישאר בתוכו - ולא ממהרים לצאת ממנו לטובת הצעות מעבר לים.
יש כנראה גם אפקט פסיכולוגי שקשור בקורונה; בעיתות משבר, סגר ומגיפה, ייתכן שרבים מעדיפים לשמור על הקיים ולהישאר באזור הנוחות שלהם, ולא לצאת להרפתקאות חדשות במקומות לא מוכרים.
עונת המלפפונים מביאה איתה את הנטייה האנושית לבצע סיכומי ביניים נמהרים, ולעיתים מוקדמים מדי. הלוא איך אפשר לנתח את יחסי הכוחות בתוך היורוליג, בשעה שחלק מהקבוצות קרובות להשלמת הסגל ואחרות נמצאות רק בתחילת הדרך? ובכל זאת, על מגמה אחת אפשר להצביע, וקשה להאמין שתשתנה: נראה כי הפערים התקציביים (ואולי גם המקצועיים) בין המועדונים המובילים לבין כל היתר רק ילכו ויצמחו בעונה הקרובה.
צסק"א נמצאת בעיצומו של מסע רכש מסיבי ואינטנסיבי, ומיהרה לנעול אצלה את השחקנים המבוקשים והיקרים ביותר; ברצלונה לא ביצעה יותר מדי מהלכים (אחד על הפרקט ואחד על הקווים, ליתר דיוק), אבל שניהם מהותיים יותר מכל האחרים; מילאנו שוב יצאה לסבב שופינג, וקנתה שחקנים מכל רחבי היבשת, אך עדיין לא ברור אם אפשר להחשיב את הסגל שהיא בונה בשורה אחת עם הגדולות והאיכותיות באמת. בעיקר, אגב, בגלל התרכזותה בשחקנים מנוסים אך מבוגרים, שלא לומר מזדקנים.
אפס וריאל שקטות בינתיים, מסיבה אחת מרכזית - שתי קבוצות העל של העונה החולפת בסך הכל רוצות לשמר את הקיים ולשמור על מה שעבד בצורה כמעט מושלמת. כל עוד שיין לארקין, ואסילייה מיציץ' ושות' יישארו באיסטנבול, אין לקבוצתם סיבה ממשית לרעות בשדות זרים. זה נכון גם לבלאנקוס, כל עוד פאקו קמפאסו לא עוזב לארה"ב בחסות סעיף הבייאאוט העצום בחוזהו.
מול כל אלה ניצבים המועדונים האחרים. רובם החלו לגשש בשוק ולפעול, וכמעט לכל אחד מהם יש לפחות החתמה מרשימה אחת; אלו שפתחו את הקיץ בחששות ממשיים לקריסה והתרסקות, יהיו אפורים יותר משהתרגלו, וכנראה גם התרחקו מהחבורה שמובילה את הטבלה; אלא שלצד החששות האלה, הם עשויים לגלות בקרוב שמצבם לא כל כך נורא, כי רוב יריבותיהם נמצאות באותה סירה, והן ייאבקו איתם כתף אל כתף על הכרטיס לפלייאוף.
פנרבחצ'ה היא המייצגת הבולטת של הקבוצות הללו: האימפריה הטורקית תיאלץ להתרגל ביום שאחרי ז'ליקו אוברדוביץ' לסגל רזה מזה שהיה לה בשנים האחרונות, והיא נוטלת לא מעט הימורים על שחקנים שלא הופיעו ביורוליג (פייר, המילטון) או שייצאו לראשונה ממדינותיהם (אולנובאס, בארתל); אבל את שני הצעדים המשמעותיים היא ביצעה בשימור - כשסגרה עם ננדו דה קולו ויאן וסלי על הישארותם. האם זה יספיק כדי להיצמד לארבע הגדולות? נראה שלא. האם השמועות על מותה היו מוקדמות מדי? בהחלט כן.
ויש גם את המעטות שמתקשות למצוא את עצמן, ונמצאות עדיין עמוק בתוך ערפל הקרב. שלא במקרה, מדובר במכבי תל אביב, פנאתינייקוס וז'לגיריס קובנה. הן לא נהנות מבעלים שמזרימים מיליונים רבים לקופתן, אין להן גב של מחלקת כדורגל ענפה ומצליחה שמחזיקה אותן מבחינה כלכלית, והן אלו שתלויות מאוד במכירת הכרטיסים והמינויים העונתיים, שהפכו מצרך בעייתי בימי הקורונה.
פאו נמצאת בעיצומו של שבר ניהולי, מקצועי וכלכלי, ז'לגיריס איבדה את הנכס המרכזי שלה שעמד על הקווים, ומכבי הוציאה בשבוע שעבר שתי הודעות בניסיון להרגיע את האוהדים ולהסביר מדוע היא שקטה בזמן שיריבותיה מתחמשות (מתובלות בעוד עקיצה על עצם קיומה של ליגת העל בשלב זה של הקיץ).
בדבר אחד מרכזי צדקו הצהובים - השלד הבסיסי של הסגל לעונה הבאה קיים וכבר מוחתם; הטיעון השני - שלפי המאמן יאניס ספרופולוס מתרכז המועדון במאבקי האליפות, ורק אז יתפנה לשאלות הרכש - נראה תמוה משהו.
הלוא בשנים קודמות פורסמו ההחתמות הראשונות של מכבי הרבה לפני סיום העונה, והפכו רשמיות מיד לאחריו (נייט וולטרס ב-2019, קנדריק ריי ב-2018, ג'ון דיברתולומאו ב-2017, מייק צירבס וקווינסי מילר ב-2016). האם האלופה מנסה לרמוז לאוהדיה שההחתמות הבאות כבר מונחות בקנה, וייצאו לאור באופן רשמי רק לאחר רדת המסך מעל ליגת הקורונה? או שמדובר בספין שנועד לכסות על חוסר הוודאות הכלכלי? רק הזמן יגיד.
על דבר אחד אין חוסר ודאות, והוא לא קשור בקורונה: מכבי תל אביב תאבד בקיץ הקרוב את דני אבדיה; ספק אם היא תוכל לבנות על אמארה סטודמאייר מפאת גילו, בעוד קיימים סימני שאלה לגבי כשירותו של עומרי כספי. היא תצטרך כנראה לצאת לשוק המקומי ולהתחזק בשחקן ישראלי (או יותר), ולא ברורה התמהמהותה בהארכת חוזיהם של ג'ייק כהן ודיברתולומאו. עם קיצוץ או בלי, עם מינויים או בלי, אלה שניים שהיא תזדקק לשירותיהם בכל מקרה.