פגרת הקורונה הכפויה עזרה לנו להבין עד כמה אנחנו אוהבים כדורגל, אבל למרות הגעגועים העזים שחווינו בשבועות הארוכים עד שהליגות השונות סוף סוף חזרו לפעילות רובנו חווינו קושי משמעותי ליהנות מצפייה במשחקים. לכאורה לא צריך פסיכולוג בשביל להבין שכדורגל ללא קהל מבאס, אך אם חושבים על זה מעט יותר לעומק, מדוע בעצם? מה כל כך חסר? ומדוע זה משפיע עלינו בצורה כה חזקה? אז מכיוון שהקורונה לא מתכוונת להיעלם בקרוב, חשוב גם לנסות להבין כיצד משחקים ללא קהל משפיעים על מי שמשתתפים בהם.
לפני שנגיע לעדויות השחקנים. מה המחקר אומר על השפעת הקהל בכדורגל? ובכן, נראה שיש קונצנזוס באשר ליתרון הביתיות בספורט ובכדורגל בפרט. בחלקו הוא נובע מהיכרות עם המגרש והיעדר הנסיעה של הקבוצה הביתית. ואכן, מחקרים שונים מצאו שקבוצות ביתיות בועטות מדויק יותר, מתקיפות באופן אפקטיבי יותר ומבקיעות יותר. אך עד כמה זה קשור לקהל הביתי? דרך טובה לבדוק זאת היא דרך משחקי דרבי, בהן שני הקבוצות אינן נוסעות והיכרותן עם המגרש שווה. שוב גם כאן, חוקרים שבחנו משחקי דרבי בליגה הראשונה באיטליה ובאנגליה מצאו שאפקט הקהל בקבוצות ששיחקו עם קהל גדול יותר תורגם לכחצי שער במשחק.
דרך משמעותית בה הקהל הביתי עוזר היא בהשפעתו על השיפוט. מחקרים שונים הראו ששופטים יוציאו פחות כרטיסים לקבוצה הביתית, כשבמחקר אחד האפקט גדל ככל שהקהל היה קרוב יותר למגרש. במחקר מעניין אחר החוקרים השוו בין שתי קבוצות שופטים. אחת התבקשה להחליט על כרטיס צהוב תחת רעש קהל גבוה והשנייה תחת רעש קהל נמוך. התוצאות הצביעו על כך שהשופטים קישרו בין עוצמת הרעש לעוצמת העבירה והוציאו מספר צהובים גבוה יותר ככל שהרעש גבר, בדומה לתנאים של משחק ביתי.
אז הקהל הביתי עוזר, אך כיצד חסרונו משפיע על הקבוצות והשחקנים? קודם כל בהענקת יתרון לקבוצות הגדולות. מאמן הנבחרת הצעירה, ניר לוין, מסביר: "היעדר הקהל מנטרל אלמנטים רגשיים אצל השחקנים ומצמצם הטיות שיפוט, ובכך מבליט את היכולות המקצועיות והטקטיות העדיפות". שוער בית"ר ירושלים איתמר ניצן מסכים, אך מסביר זאת מזווית אחרת: "ללא קהל אין את הלחץ שלפעמים מופעל על קבוצות עדיפות לסיים את המשחק מהר. זה גורם לקבוצות הטובות לשחק בצורה אחראית יותר, למזער סיכונים, וכך היכולת העדיפה באה לידי ביטוי בסופו של דבר, לאט אבל בטוח".
השפעה נוספת היא ברמות ההשקעה. כל השחקנים עימם דיברתי סיפרו על אבדן המוטיבציה והאנרגיה שמקבלים מהקהל, ולכן על החשיבות הגבוהה של ניהול רמות המוטיבציה באופן עצמאי. "אני צריך את הקהל, לטוב ולרע", הודה בן שהר. "בטרנר הקהל ממש מורגש, זה מוציא ממך יותר ואני אוהב את זה, הקהל נותן את הפוש, את הדרייב". דברים דומים ביטא איסמעיל ריאן: "למרות שהקהל של קרית שמונה מדהים ותומך ויש לי את כל הכבוד וההערכה אליהם, אי אפשר להשוות לקהל באצטדיון גדול ומלא. שיחקתי בהרבה מקומות והקהל של מכבי חיפה הכי מעיר. אולי גם בבאר שבע כי האצטדיון שם קטן".
אם נשים לב לדברי השחקנים נראה שהם מרמזים על משהו עמוק ומשמעותי יותר מהשפעה על המוטיבציה על הדשא. כששהר ניסה לתאר בפני את החוויה של הבקעת שער, הוא תיאר רגע של התרגשות ואושר שלא ניתן להשוותו לשום דבר אחר. לידור גנון, מאמן הכושר של עירוני קרית שמונה, סיפר שלעיתים קרובות יוכל לנבא כיצד יתפקדו השחקנים, לטוב או לרע, לפי האנרגיות שלהם בחימום ובעצם לפי מצבם הרגשי לפני המשחק. כלומר - רגשות הינם היבט מרכזי בספורט, ולכן דרכם רצוי להבין את ההשפעה האמיתית של היעדר קהל על הספורטאים והאוהדים.
עוצמתם של הרגשות ומרכזיותם בארגון החוויה האנושית הינם סוד כוחו של האדם, כמו גם מקור סבלו, בפרט רגשות שקשורים לתחום הבין אישי. מסיבות אבולוציוניות, ובדומה ליונקים מפותחים אחרים שחיים בלהקות, האדם התפתח להיות יצור חברתי, כשבעצם התפתחותו וגם בריאותו הנפשית תלויים לחלוטין בטיב יחסיו החברתיים. זוהי גם הסיבה שבני אדם מתאפיינים ברגישות גבוהה ביותר לדרך שהם נתפסים על ידי האחר, שכן במשך שנות האבולוציה הישרדותנו הייתה תלויה בהשתייכותנו לקבוצה ולמקומנו בהיררכיה החברתית.
אז איך זה קשור לכדורגל? רבים לא יודעים שהחרדה שספורטאים יכולים לחוות לפני משחק נובעת הרבה יותר מהאיום הפסיכולוגי-החברתי הפוטנציאלי שמגולם בספורט, באמצעות הרגשות הנלווים לו, והרבה פחות מהאיום הפיזי או המקצועי. שכן כישלון יכול להוביל לרגשות אשם ובושה, שככל הנראה עוצבו להיות רגשות עוצמתיים וכואבים במיוחד.
בשיחות שערכתי עם השחקנים כולם תיארו את הקהל כסיבה המרכזית שבגללה הם משחקים כדורגל, לא פחות. ולכן את המשחק ללא קהל כאובדן משמעותי ועמוק. הסיבה לכך לטעמי היא שקסם הכדורגל, והספורט בכלל, נטוע בטבענו האנושי, שהינו כאמור מוכוון להרגיש כלפי ובעקבות האחר. בעצם כל אירוע בעל משמעות שמעורב בו קהל, בין אם זאת הרצאה, הופעת מוזיקה או ספורט מזקק משהו מרכזי בהווייתנו האנושית, ולבטח צורך אנושי מרכזי: להרגיש, להתבטא, להשתייך ולמצוא משמעות.
החוויה הספורטיבית הינה פעילות שבאמצעותה מתאפשר לספורטאי ולקהל לבטא את טבעו האנושי ולמלא מגוון צרכים פסיכולוגים באופן עוצמתי ביותר. לכן מוזיקאים ושחקנים תמיד יאמרו שהצלחת המופע תלויה בתגובה הרגשית של הקהל. לכן מבחינתם וגם מבחינתנו הצופים, כדורגל ללא קהל מאבד את מהותו ומטרתו העיקרית - דרך לבטא את טבעינו האנושי ולספק למשמעות לחיינו.
גבי זקס הוא פסיכולוג העוסק בפסיכולוגיית ספורט ופסיכותרפיה בילדים ונוער