בסרטון: היכל קבוצת שלמה מתמרק ומתחטא לקראת חזרת הליגה
כששרון דרוקר פרש ממשחק בגלל פציעה, בגיל 28, הוא עבר מיד לאימון - ואת צעדיו הראשונים עשה כמאמן קטסל בבני הרצליה. כעת, כמעט 25 שנים אחרי, כשבאמתחתו שני תארים במפעלים אירופיים ועבודה בשבע מדינות שונות, הוא סוגר מעגל ויאמן לראשונה את קבוצת הבוגרים של המועדון.
"במהלך השנים היינו קרובים כמה פעמים לחתימה, ואיכשהו זה לא התאפשר", אומר דרוקר בריאיון לוואלה! ספורט. "אלדד אקוניס [היו"ר] ואני צחקנו אתמול על זה שניסינו לעבוד יחד, אבל פחדנו וחששנו. בכל פעם שאתה מתחיל לעבוד במקום חדש, יש התרגשות ופרפרים בבטן, אבל כשאתה חוזר למקום שבו הכל התחיל, התחושה מיוחדת עוד יותר".
הרצליה, שירדה לפני שנה לליגה הלאומית אחרי 27 עונות רצופות בליגת העל, חוזרת לבמה המרכזית, אבל לא בצורה פשוטה וחלקה - תחת המשבר הכלכלי שהביאה איתה מגיפת הקורונה. "אלה תנאי הפתיחה הכי נמוכים שאני עבדתי בהם", מודה המאמן. "כמו כולם, גם אנחנו הולכים לעונה לא פשוטה במישור הכספי. המטרה שלנו היא לתקוע יתד בליגה ולחזור לאט לאט למקום שבו הקבוצה הייתה בעבר".
- איזו קבוצה אתה מתכנן לבנות?
"חצי קבוצה כבר בנויה, עם שחקנים שנשארו מעונת העלייה, כולל שני זרים. אנחנו נחתים עוד שני זרים ונרחיב את הסגל הישראלי, שבעיניי הוא זה שקובע את הזהות והזיקה של הקבוצה. אין לנו תקציב גדול, אבל הרצליה היא מקום טוב עם מסורת, ואני רוצה לבנות קבוצה רעננה ואתלטית, שתפתח שחקנים. אני רוצה שכל שחקן שמגיע לכאן, זר או ישראלי, יידע שהוא יהיה טוב יותר בשנה שאחרי".
- בעצם, מי בכלל יבנה את הקבוצה? אקוניס הוא יו"ר דעתן שמעורב בהחתמות.
"ברור שמלכתחילה הייתי מעדיף לבנות ולעשות הכל מא' ועד ת', כמו שהיה לי בהפועל אילת, שם גם יכולתי לתקן את הטעויות שאני עצמי ביצעתי. אבל אתה צריך להתאים את עצמך לארגונים שאתה עובד בהם. אלדד הוא איש כדורסל, הוא מבין בסוכנים ומבין בשחקנים, וחלק גדול מהצלחת הקבוצה תלוי בשיתוף הפעולה בינינו. שנינו מבינים את זה. איך הוא אמר, כשאני עובד איתו, אוכל להתרכז נטו בכדורסל. סיכמנו שנביא שחקנים רק ששנינו מסכימים עליהם. אם יש מישהו שאחד מאיתנו לא רוצה, הוא לא יהיה".
- מאמן, בדומה לשחקן, מאבד את הביטחון העצמי אחרי כישלונות? עברת תקופה לא פשוטה בהפועל חולון, עד שפוטרת.
"אני חושב שבסופו של דבר זה עניין של סיטואציה, שקשורה בסוג המנהלים, באופי המועדון, בחומר השחקנים. חולון זה מועדון גדול, שכל כולו ריגוש מכדורסל. לא אמרתי את זה בעבר, אבל כן, ציפיתי ליותר סבלנות מהם. המצב לא היה כזה קטסטרופלי. הפסדנו בצורה רעה לעירוני נהריה והודחנו מגביע המדינה, אבל אם היו מפטרים כל אחד על כל דבר כזה, גם ז'ליקו אוברדוביץ' ואטורה מסינה היו מתקשים לשרוד".
- מתי הבנת שזה לא הולך בכיוון הרצוי מבחינתך?
"זו הייתה קבוצה חדשה, ועשיתי טעויות, אבל גם המערכת. חולון זה ריגוש אחד גדול של כדורסל. היו כמה שלבים שבהם הרגשתי שהדברים לא זורמים ולא הולכים, ושיש חילוקי דעות. לפעמים הכל הולך הפוך ממה שרצית, ואני לא רואה תועלת בלפרוט מה שקרה שם, כי אף אחד לא בא מכוונה רעה. זה לא שהיינו במאזן שלילי או במקום האחרון. עמדנו על 50 אחוזים בכל המסגרות, והאמנתי שאני יכול להצעיד את הקבוצה למקומות שבהם היא צריכה להיות. לפעמים היו לי התחלות פחות טובות ובסוף הגענו ליעדים, אבל הפעם זה נשאר רק בתיאוריה".
- אתה יכול להצביע על טעות מהותית שאתה ביצעת בחולון?
"אני יכול, אבל לא רוצה לפגוע באנשים או להיכנס לעימותים. אני יודע איפה טעיתי, ואני מקווה ללמוד מזה".
- יכול להיות שקל לך יותר לאמן בקבוצות כמו הרצליה מאשר בחולון? במקומות שאמנם לא נהנים מדחיפה מסיבית של הקהל, אבל יש בהם פחות לחץ כשדברים משתבשים?
"זה כיף ומרגש לשחק מול קהל, זה מביא אדרנלין מטורף, ואני לא חושב שיש בזה משהו רע. בסופו של דבר, הכל מתנקז לניהול. שם קבור הכלב. אני מאמין בניהול עם פילוסופיה ועמוד שדרה, וזה הדבר החשוב. הייתי בקבוצות עם קהל ובלי קהל, עם כסף ובלי כסף, ולמדתי את זה על בשרי".
- אתם לא משתתפים בליגה שחודשה השבוע. אתה רואה בזה יתרון או חיסרון לקראת הבנייה לעונה הבאה?
"אני עוקב אחרי המשחקים, כי זה המקצוע, התשוקה והכיף שלי. לראות כדורסל בלי קהל זה שונה, ונצטרך להתרגל למציאות הזאת. יש כאן כמה שחקנים מסקרנים, והיו מי שהתייעצו איתי לפני שהחתימו אותם. בינתיים אנחנו נרכיב את הקבוצה בשקט, ונבחן את השוק. גם ארה"ב עדיין נמצאת בערפל, ואולי השוק ייתן לנו הקיץ אפשרויות טובות יותר".
- איך תיראה העונה הבאה בכדורסל הישראלי?
"הלוואי שנוכל לחזור ליהנות מכדורסל, שהקורונה תעבור ונראה אולמות מלאים. רק שנוכל כבר לחזור לשגרה, שהייתה כל כך טריוויאלית והיום היא כל כך מוערכת".