בסרטון: האקסית מכבי תל אביב מתאמנת לקראת החזרה מהקורונה
קשה לתאם ריאיון טלפוני עם מהראן ראדי. הוא משתדל שהמכשיר הסלולרי יהיה רחוק ממנו כמה שיותר במהלך היום. "יש לי שני ילדים קטנים שכל הזמן רוצים לשחק בטלפון, ואני לא מסכים. אני מעדיף שהם יהיו כמה שפחות איתו ורוצה לתת להם דוגמה אישית", הוא מסביר.
- אז מה עושים היום בלי הסלולרי?
"אני חולה ניקיון, כל הזמן מפעיל את עצמי בבית ועובד הרבה בגינה. אפילו טלוויזיה אני בקושי רואה. לפני ההסגר, לא ידעתי להבריג בורג בבית. הקורונה לימדה אותי להיות שיפוצניק".
ביתה של משפחה ראדי בגבעת המורה, הסמוכה לעפולה, החל להיבנות כשקשר בני סכנין שיחק עוד במכבי תל אביב. "כששיחקתי בהפועל באר שבע, היינו מגיעים לכאן פעם בשבוע, כמו לצימר. רק לפני שנה וחצי התחלנו לגור כאן ממש".
בעוד חודש וחצי יחגוג ראדי את יום הולדתו ה-38. אחרי שש אליפויות רצופות עם מכבי ועם באר שבע, הוא הרשה לעצמו לפנטז על צלחת שביעית, אבל ירד ליגה עם סכנין בעונה שעברה. עם שובה של הלאומית, ביום שני הבא, תנסה הקבוצה לעקוף את מכבי פתח תקווה או עירוני ראשון לציון, ולתפוס במקום אחת מהן את הכרטיס חזרה לליגת העל. וראדי אופטימי.
"במשחק האחרון לפני פגרת הקורונה נפצעתי, אבל עכשיו אני כבר מתאמן כרגיל ומרגיש טוב. ברור שלסכנין היה האינטרס הכי גדול לחידוש הליגה, ובלי קשר, האמנתי שזה יקרה. הכדורגל הוא הדלק של כל הספורט בארץ והערכתי שיעשו הכל כדי להחזיר אותו".
- איך עברתם, כקבוצה, את משבר הקורונה?
"היינו בחל"ת, וייאמר לזכות הצוות המקצועי שהכל היה מאוד מקצועני ועשו לנו אימוני כושר בזום. זה העיד שאנחנו לא בורחים מהמסגרת, והראה על הרצון הגדול של הצוות המקצועי בראשות אלדד שביט לתת לנו להרגיש שאנחנו בפוקוס. אני מרגיש שאנחנו חוזרים במצב טוב לליגה".
- אתה מסוגל לדמיין את המשחקים שייערכו ללא קהל?
"זה יהיה קשה, וזה יחסר. ההנאה של השחקנים זה הקהל. תמיד ריגש אותי לראות את שמחת האוהדים אחרי גול או ניצחון".
- כמה סכנין חסרה לליגת העל?
"ברור שהיא חסרה, למרות שבשנתיים האחרונות סכנין איבדה את מעמדה כקבוצה שמאחדת את כל המגזר הערבי. היו בעיות שגרמו לאנשים לא לבוא למשחקים, ועכשיו צריך לבנות את הקבוצה מחדש. בעתיד נראה את סכנין מחודשת ורעבה. זו קבוצה שיש בה קסם מיוחד. אני לא אוהב לערב פוליטיקה בספורט, אבל ברור שהיריבות עם בית"ר ירושלים עשתה טוב לליגת העל".
- הפועל אום אל פאחם הדיחה העונה את מכבי תל אביב מגביע המדינה, וניסתה לקרוא תיגר על ההגמוניה של סכנין במגזר.
"אני רוצה לראות גם את אום אל פאחם בליגת העל. הקהל שלה כך רעב לקבוצה בליגה הבכירה. לא צריך לייצר תחרות בין שני המועדונים האלה, אלא לשאוף ששניהם יהיו בליגת העל ויוסיפו הרבה עניין וצבע בזכות האוהדים. מצער אותי שקבוצה כמו אחי נצרת, מהעיר הכי גדולה במגזר, מדשדשת בליגה הלאומית. יש שם הרבה אנשים עם כסף שיכולים לסייע".
- סכנין עלתה לכותרות בשבועיים האחרונים בהקשר שלילי, לאחר היריות לעבר היו"ר מוחמד אבו יונס. לא פחדת שזה עלול לקרות באימון שלכם?
"זה עניין אישי שלא קשור לכדורגל, והיו"ר לא מגיע כמעט למגרש. הוא לא מערב את החיים הפרטיים שלו בכדורגל, ולכן אנחנו לא צריכים לחשוש. אני מאחל לו לצאת מהמצב הלא נעים הזה. אנחנו חיים במדינת חוק ואני משוכנע שהדברים יסתדרו".
- במערכות הבחירות האחרונות דובר לא מעט על האלימות בחברה הערבית, על כלי הנשק שמסתובבים בשפע, על רציחות בגין כבוד המשפחה ועל מריבות בין חמולות.
"זה מתחיל בחינוך בבית. ברוב המקרים, הבעיות באות מבתים שבהם המצב הכלכלי לא טוב. הילדים הם קורבן לחינוך לא מספיק חזק, ואז האלימות הופכת למפלט. יש אצלנו גם עניין של חמולות, ואם מישהו מחליט שהוא צודק, אז צריך לצאת למלחמה. החיים כל כך קצרים, ולא שווה לשרוף כל כך הרבה אנרגיות על כעסים. זה מצער אותי מאוד, ואני סולד מזה. למה להגיע לאלימות כזו? למה לפתור דברים בכוח? תדברו, תיישבו סכסוכים בשיחות.
"אני חושש שאנחנו הולכים למקומות עוד יותר גרועים. לצערי, המבוגרים לא עוזרים לפתור את הסכסוכים. בכפר סולם, היכן שההורים שלי גרים, תמיד היה שקט ודרך ארץ, ופתאום נהיה שם באחרונה עימות מאוד חריף. אני מקווה שזה לא ייגמר בהרג. והסכסוך הוא על דבר קטן וילדותי. החברה הערבית זקוקה לשינוי, לחזרה לחינוך של פעם - חינוך לכבוד, לוויתור על האגו. המוטו שלי בחיים זה שהכיף הכי גדול זה לתת ולא רק לקחת כל הזמן".
- ואם כבר לתת, נתת שש שנים יפות במכבי תל אביב ובהפועל באר שבע. בשני המועדונים האלה ידעו להיפרד ממך בצורה יפה?
"אני לא מחפש כבוד בכדורגל. מכבי תל אביב נפרדה ממני יפה מאוד במשחק נגד הפועל באר שבע. הקהל הריע לי, ואותו הדבר בבאר שבע שעשתה לי טקס יחד עם מנהלת הליגות. אני לא איש של פרידות ולא מחפש את השופוני, כי בסוף זה מקום עבודה שבו עשית את העבודה שלך בשקט, ויאללה, לצעד הבא. האהבה שאני מקבל עד היום משני המועדונים היא לא מובנת מאליה".
- הופתעת מהעזיבה של אלונה ברקת, אחרי העימות סביב הקיצוץ בשכר השחקנים?
"קיבלתי בהפתעה גמורה את הצעד הסופי של אלונה. קשה לי להכריע מי צודק, היא או השחקנים. אלונה שינתה את הפועל באר שבע מקצה לקצה, ונראה שזו לא הייתה שליפה מהמותן".
- מה היית עושה אם היית שם?
"בגלל שאני כל כך אוהב את אלונה, ועד היום אנחנו בקשר מצוין, כנראה הייתי מבין אותה ומוותר לה. אני מכיר את אלונה כאישה אמיתית. אני יכול להבין גם את השחקנים, כי הם בעלי משפחות ולכל אחד יש את החוזה שלו. אני מקווה שהפועל באר שבע תישאר בטופ של הכדורגל הישראלי, מגיע לה שזה יימשך".
- משהו בהערכה ובאהבה שלך כלפי ברק בכר נפגע בעונה האחרונה שלכם יחד?
"רק אתמול ברק שלח לי הודעת ברכה לחג שלנו. אנחנו מסתמסים לא מעט מאז שעזבתי. אני שונה מאחרים. גם אם הוא חשב עליי משהו מקצועי שונה ממה שאני חשבתי, אני תמיד אזכור את הדברים הטובים בינינו, והיו המון כאלה. יהיה מגעיל ולא מכובד בכלל לחשוב על דברים פחות טובים".
- הוא צריך לאמן את נבחרת ישראל או מכבי תל אביב?
"ברק עשה שנים יפות, והוא ראוי להיות במכבי תל אביב או בנבחרת ישראל. יש עוד מאמנים טובים וראויים. אני מאחל לו לחזור ולהיות על הקווים כמה שיותר מהר, כי שם מקומו".
- יכול להיות שהוא היה צריך לעזוב איתך ב-2018?
"ברק חשב שהוא יכול לתקן את הרושם ולהמשיך את השושלת. הוא פייטר שתמיד מנסה לשנות. לצערנו זה לא הצליח, אבל הוא לא נכשל. אני הרגשתי מיצוי בבאר שבע כבר בעונה השלישית. גם במכבי, אולי זה יישמע מצחיק, אבל העונה השלישית, שבה זכינו בטרבל, הייתה הכי פחות עוצמתית. זה אבסורד כי הגענו להישג עצום, אבל הרגשתי שובע בקבוצה, ועובדה שבעונה שאחרי מכבי לא לקחה אליפות. בעונה השלישית בבאר שבע זיהיתי דברים דומים לאלו שהיו בעונה השלישית במכבי תל אביב".
- איזו קבוצה הייתה טובה יותר, מכבי תל אביב או הפועל באר שבע?
"דלג על השאלה. זה כמו להשיב על השאלה את מי אתה אוהב יותר, אבא או אמא".
- אתה לא כועס על ג'ורדי קרויף, שהימר על נוסא איגיבור במקומך?
"גם אם זה נכון, אני חייב את הקריירה שלי לג'ורדי. בטח מגיל 30. אם לא קרויף, לא הייתי מגיע למכבי תל אביב. הייתי כל הזמן מועמד למכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, ואף פעם אפילו לא היה משא ומתן להביא אותי. הייתי ההחתמה הישראלית הראשונה של ג'ורדי. הוא האיש שנתן לי את הדחיפה הכי גדולה".
- לא מזמן ציינו חמש שנים לניצחון 2:6 של מכבי תל אביב על הפועל באר שבע בגמר הגביע. כבשת שם את השער הראשון. אם הייתי אומר לך בתום המשחק שתעבור להפועל באר שבע, איך היית מרגיש?
"לא רבים יודעים, אבל ביום בו חתמתי במכבי תל אביב, פתחתי את הבוקר בפגישה עם אלונה ברקת. לא הסתדרנו אז, והלכתי למכבי לשלוש שנים, אבל תמיד ידעתי שאלונה תרצה שאבוא.
"אחרי אותו גמר גביע יצאנו למחנה אימונים עם סלבישה יוקאנוביץ'. זה היה חודש הרמדאן והיה אימון בו הייתי מפורק. לא יכולתי לתת מהתפוקה שלי, וידעתי שאני לא בתוכניות שלו. ואז באר שבע נכנסה לתמונה. היה משחק אימון של מכבי תל אביב, יוקאנוביץ' חימם אותי חצי שעה עם עוד שחקנים ובסוף הכניס את כולם, חוץ ממני. שם הבנתי שזהו, נגמר הסיפור שלי במכבי תל אביב. בבאר שבע נולדתי מחדש".
- עד הרגע האחרון היה קומץ אוהדים במכבי שלא קיבל אותך על רקע היותך ערבי.
"גם אחרי שעזבתי, המועדון נלחם באנשים האלה בכל דרך ולכן אני לא חושב שהם גרמו למכבי לוותר עליי. רוב אוהדי מכבי לא ראו בעין יפה את התנהגות הקומץ. הגענו למיצוי, ואם הייתי נשאר עוד שנה, זה כנראה היה מסתיים רע מבחינתי".
- למרות שפספסת את ליגת האלופות?
"כן. אלוהים לקח לי את ליגת האלופות עם מכבי, אבל פיצה אותי עם שלוש אליפויות בבאר שבע".
- כשגיל 38 כבר מעבר לפינה, מה התוכניות שלך להמשך הקריירה?
"כל עוד אלוהים ייתן לי כוח, אני אמשיך לשחק. אני רוצה לחזור לליגת העל. התסריט מבחינתי זה לעלות ליגה עם סכנין ואז להמשיך בכל מקרה בליגת העל, בסכנין או במקום אחר. אני רוצה לחזור לליגת העל בגיל 38. כשארגיש שאני לא יכול, אני אתלה את הנעליים ולא אסתכל לאחור. לא אשחק בכוח.
"כשאני רואה את הקצב ואת הכדורגל בליגת העל, אני משוכנע שעדיין יש לי המון מה לתרום. שברתי את כל הסטיגמות כשהייתי בן 34, ואני יכול לשבור אותן שוב בגיל 38".
- מה הסוד שלך?
"להיות מקצוען בכל מה שקשור לגוף שלך. כנראה גם אלוהים בירך אותי מבחינה גנטית. מעבר לזה, אני חולה כדורגל. יש צעירים שאתה צריך להתחנן בפניהם לבוא לשחק קטרגל. אני אוהב את המשחק".
- תעסוק בכדורגל גם אחרי הפרישה?
"בטוח לא אאמן, ועם הזמן נהייתי אפילו יותר קיצוני נגד זה. אני חושב לפתוח בית ספר לכדורגל, למרות שאני מקבל הרבה פניות מסוכנים שרוצים שאני אעבוד איתם כסוכן במגזר. אבל אני עוד לא שם, כי תמיד הקפדתי לא לערב שום דבר עם הכדורגל. כל עוד אני משחק, אני לא מתעסק בשום דבר".