"האליפות הכי תמימה, חיבור שלא יחזור": עשור לזכייה המפתיעה של גלבוע/גליל

עודד קטש נזכר בטלפון מעדי גורדון ובזיעה של פיני גרשון. גל מקל לא שוכח איך התפרק ובכה. אלישי כדיר בטוח שזה לא היה נגמר אחרת בסדרה. וכולם מתווכחים על ג'רמי פארגו. כוכבי האלופה מ-2010 חוזרים לסיפורים שמאחורי הסנסציה

ברני ארדוב

בווידאו: חגיגות האליפות ב-2010

הבוקר לפני עשר שנים, ב-27 במאי 2010, התעורר עודד קטש ליום הגמר הראשון בקריירת האימון שלו - גמר אליפות המדינה בין הפועל גלבוע/גליל למכבי תל אביב. "הטלפון שלי צילצל באותו בוקר, ועל הקו היה עדי גורדון, שהתקשר לברך אותי ולאחל לי בהצלחה. זה היה יום כזה שבו הרגשתי שמשהו עומד לקרות, ואחרי השיחה עם עדי ידעתי שזה יקרה. לא תמיד יש לי את ההרגשה הזאת לפני משחקים. כשהגעתי ליד אליהו, עליתי מוקדם מהרגיל לפרקט, לחוש את האווירה. ראיתי בצד השני את פיני גרשון, והוא כבר פשט את החליפה שלו והזיע. כשלחצנו ידיים הוא שאל אותי 'מה, לא חם לך?' ולי בכלל היה קר".

תחושותיו של המאמן התבררו כמדויקות, וגלבוע/גליל הוכתרה לאלופה בתום ניצחון סנסציוני 77:90 על הצהובים. בגן נר נבנתה סינדרלה שהפכה למפלצת. אלישי כדיר נבחר לשחקן העונה, בריאן רנדל היה ה-MVP של הפיינל פור, ג'רמי פארגו החל את הנסיקה שלו לעבר הצמרת הגבוהה של הכדורסל האירופי, גל מקל הניף צלחת ראשונה ולא אחרונה, בעוד גוני יזרעאלי ואבישי גורדון עשו זאת בפעם השנייה. ממש כמוהם, חגג המנהל עמית גל סגירת מעגל, אחרי שלקח את התואר המפורסם ביותר עם הפועל גליל עליון ב-1993.

עוד בוואלה! NEWS

עודד קטש וכוכבי פנאתינייקוס בפגישת מחזור: "אתה היית שושבין הזכייה"

לכתבה המלאה
"לא מצאנו שוב את התמהיל המושלם מאז". גלבוע/גליל עם הצלחת, היום לפני עשור (צילום: ברני ארדוב)

אלא שכמו תמיד, סיפור ההצלחה הפך מיוחד הרבה יותר הודות לממדים הפיקנטיים שמאחוריו. קטש, שב-2008 פוטר ממכבי תל אביב, ניצח אותה בגמר דווקא ביום שבו היה אמור להסתיים חוזהו המקורי בשורותיה; ומקל, שפתח את עונת האליפות בקצה הספסל של היריבה בצהוב, ועזב כשהבין שלא יקבל הזדמנות, ניווט את הספינה על הפרקט. הוא נזקק לחמש זריקות כדי לעלות ולשחק בגמר, ולא הצליח לעצור את הדמעות.

"בער לי לנצח את מכבי", מודה מקל בשיחה ממלאגה. "זה היה מרגש מאוד, ואחרי הגמר פרצתי בבכי. קשה לי להסביר את זה. בדרך כלל אני לא בוכה מהדברים האלה, אבל זה היה מיוחד. זו הייתה סגירת מעגל מתוקה מאוד".

כדי להבין את תופעת גלבוע/גליל ההיא צריך לחזור עוד שנה לאחור. היא כמעט הצליחה להדיח את מכבי תל אביב ממאבק האליפות כבר ב-2009, והייתה רחוקה סל אחד מהסנסציה בחצי הגמר שבו הפסידה 72:70, אבל באופן נדיר - אולי חסר תקדים לקבוצה בסדר הגודל שלה - הצליחה לשמור על המשכיות מרשימה. "זה קצת דומה להמשכיות שיש לנו השנה בהפועל ירושלים, רק שבגלבוע של אז, הזר היקר ביותר בקבוצה היה ג'רמי פארגו, שהשתכר 90 אלף דולר בעונה", מחייך קטש.

עוד בוואלה! NEWS

גלבוע/גליל זכתה באליפות עם 77:90 על מכבי ת"א

לכתבה המלאה
"בדרך כלל אני לא בוכה מהדברים האלה, אבל זה היה מיוחד". גל מקל בסיום הגמר (צילום: ברני ארדוב)

אז מקל אמנם חזר באותו קיץ למכבי ובריאן רוברטס עבר לבאמברג, אבל כמעט כל השחקנים המרכזיים נשארו, ובראשם הזרים רנדל, דיון דאוול ואייזיאה סוואן, לצד כדיר, יזרעאלי, גורדון ודגן יבזורי, יחד עם המאמן קטש ועוזרו הדומיננטי ליאור ליובין. כדי למלא את מקומם של הגארדים העוזבים הונחת רוקי ממכללת גונזאגה בשם ג'רמי פארגו, שנודע אז בעיקר כאחיו של ג'אנרו פארגו. "הוא דומה לוויל ביינום, רק יותר אחראי ממנו", החמיא גל במעמד החתימה, אלא שהזר הצעיר כמעט נחתך.

"הוא היה קטסטרופלי בתקופת ההכנה", נזכר קטש. פארגו פגע ב-4 מ-16 מהשדה בגביע ווינר, והאגדה מספרת שסוכנו, אבי זילברמן, כבר קיבל אישור להעבירו להפועל ירושלים. סביב שאלת הכמעט-עזיבה מתפתחת מלחמת גרסאות בין הנוגעים בדבר. "עמית יגיד לכם שהוא לא רצה לשחרר אותו, ואני זוכר את זה אחרת", אומר המאמן. "היו קולות בהנהלה, אבל לליאור ולי לא היה ספק שזה השחקן שאנחנו צריכים".

"לעודד נמאס מפארגו באחד הימים, והוא אמר לי לקחת אותו הביתה, כי הוא ועמית גל לא היו יכולים איתו יותר", טוען יו"ר הקבוצה, ירון אוחיון. "אני לא יודע אם בדרך לירושלים, אבל הוא היה בדרך החוצה. ביקשתי מהם לחכות, שזה שחקן שחקן, שהרגע יצא מהקולג', ולא הייתה להם סבלנות".

"ג'רמי קצת התמרמר אצל גוני, ורצה לעזוב, אבל הבטחתי לו שיודה לי". פארגו מול פרקינס בגמר (צילום: ברני ארדוב)

כל סימני השאלה הוסרו בערב קסום אחד, כבר במחזור השני, כשפארגו אכן הגיע לירושלים. הוא עדיין לבש את מדי גלבוע, וצלף 36 נקודות ב-43 דקות בדרך לניצחון חוץ ענק במלחה אחרי הארכה. "הוא נתן קונצרט ומאותו רגע הכל היה היסטוריה", מסכם אוחיון. גלבוע טסה לפתיחה מסחררת, עם חמישה ניצחונות בשישה משחקים, כשהרכז המושמץ עומד על ממוצע של 24 נקודות ב-45 אחוזים לשלוש, ואז נדרשו המאמנים וההנהלה לקבל החלטה גורלית, מכיוון שמקל שוחרר ממכבי תל אביב.

"היה לי ברור שאני רוצה לחזור רק לגלבוע", מגלה מקל. "היה לי חוזה לשלוש שנים במכבי, ואמרתי להם שיבטלו הכל. הייתי בן 21, ולא עניין אותי הכסף. בגלבוע עשיתי את הפריצה, בשנה הראשונה שלי אחרי הקולג', וויתרתי על הרבה כסף בשביל לחזור".

קטש וליובין אמרו כן. "ידענו שנגרום לרגרסיה", משחזר המאמן. "בששת המחזורים הראשונים פארגו נתן הצגות וסיפק מספרים מטורפים, אבל בראייה של עונה שלמה ידעתי שעם כמה שהוא אדיר, נצטרך עוד גארד. לגל יש את הסגנון שלו, וג'רמי קצת התמרמר אצל גוני, והוא רצה לעזוב, אבל לא הסכמתי לתת לו. אמרתי לשחקנים שאני מבין שקשה להם, אבל שבסוף העונה הם יודו לי על זה".

ב-11 המשחקים הראשונים לצד מקל, צנח הממוצע של פארגו ל-10.2 נקודות ב-28 אחוזים מחוץ לקשת, והקבוצה כולה איבדה גובה וצברה חמישה הפסדים בפרק הזמן הזה. "גם לי היו המון עליות וירידות. אחרי מכבי, לא היה לי פשוט להתרגל מחדש למשבצת של שחקן מוביל. רציתי מאוד שזה יעבוד ביני לבין פארגו. לפעמים אפילו רציתי יותר מדי. לקח לנו זמן, אבל עשינו ההתאמות, ובסוף כל אחד מצא את המקום שלו".

בדיוק ביום שבו הסתיים חוזהו המקורי במכבי תל אביב. עודד קטש חוגג אליפות (צילום: ברני ארדוב)

גלבוע סיימה את הליגה הסדירה במקום השלישי עם מאזן 8:14, והפורץ התורן היה מפתיע משהו: בגיל 22 העמיד כדיר את ממוצע השיא בקריירה (14.2 נקודות למשחק), לו הוסיף 5.9 ריבאונדים. "באותו זמן היו לי רגליים ממש טובות, והייתי קופץ", צוחק כדיר. "היינו חבורה צעירה שרצתה לרוץ ולקלוע כמה שיותר. יש קבוצות עם רכז אחד, ולנו היו שלושה. לשחקן פנים זה מעולה, כי הם מזינים אותך, והפכו את החיים שלי לממש נוחים".

אף שכדיר מעיד כי "חששנו מאוד" מהסדרה מול אליצור אשקלון ברבע גמר הפלייאוף, הקבוצה מהעמק דילגה בקלילות לפיינל פור עם סוויפ של 0:3. "תחושת הפספוס מהעונה הקודמת ליוותה אותנו", הוא נזכר. "היה משהו מאוד מיוחד בזה שהיינו חבר'ה צעירים בתחילת דרכנו, והיינו רעבים לעבור עוד שלב. אנחנו היינו הראשונים לשחק עם הקבוצה בגן נר, אחרי שעברה מהגליל, והרגשנו שהתחלנו משהו חדש".

בחצי הגמר עברה גלבוע את הפועל ירושלים 69:79 אחרי מחצית שניה פנומנלית (28:44), אבל נתקלה בבעיה חמורה לקראת הגמר. "ברנדון האנטר מירושלים עשה עליי עבירה מלוכלכת, והיה צריך להרחיק אותו. הוא ירד מריבאונד על הכתף שלי עם המרפק, ועשה את זה בכוונה. אני בטוח שהיה לי קרע", מספר מקל. "למחרת לא הצלחתי להרים את יד ימין. טיפלו בי במשך יומיים רצופים, והחלטתי שלא משנה מה, גם אם אני עם חצי יד, אני עולה לשחק. לפני הגמר, רופא הקבוצה עשה לי חמש זריקות, ולא הרגשתי שום כאב, אבל אחר כך, בקיץ, במשך חודשיים לא הצלחתי להרים יד. סחבתי את הכאב העמום הזה עוד שנתיים, ואני לא שוכח את זה להאנטר".

"באותו זמן היו לי רגליים ממש טובות, והייתי קופץ". אלישי כדיר בגמר מול אידסון ופניני (צילום: ברני ארדוב)

לגמר הגיעה מכבי תל אביב כפייבוריטית מוחלטת. עם דורון פרקינס, אלן אנדרסון, צ'אק אידסון, דיוויד בלו ודיאור פישר (אבל בלי סטפון לאזמה הפצוע) היא עמדה על מאזן 1:21 בליגה וזכתה בגביע המדינה. אחרי סדרה דרמטית שהגיעה לחמישה משחקים מול בני השרון, טיילו הצהובים לניצחון קליל ב-26 הפרש על ברק נתניה בפיינל פור. "אני לא רוצה להיכנס לרשימה של המאמנים שאיבדו כאן אליפות", עקץ גרשון את צביקה שרף אחרי הנפת הצלחת ב-2009, אבל גורלו היה לבסוף דומה לזה של יריבו מאותם ימים.

במחצית הראשונה לא נראו סימנים על שעתיד להתרחש. משחק ההתקפה של מכבי תל אביב זרם ושטף, והיא ירדה להפסקה ביתרון 42:50. "אמרתי לשחקנים בחדר ההלבשה שפיגור בשמונה נקודות הוא הסיטואציה האידיאלית", משחזר קטש. "הלחץ היה על מכבי, הרבה יותר מאשר עלינו. ביני לבין ליובין הייתה שותפות מלאה, וידענו בדיוק מה אנחנו רוצים לעשות. תיכננו מראש שמירה ספציפית של מצ'אפ זון למחצית השנייה בלבד, ואני זוכר שאמרתי מראש לגוני שאלה יהיו הדקות שלו, שבהן הוא יצטרך לסדר את השחקנים ולהיות דומיננטי, ולמקל אמרתי שהוא זה שיסיים את המשחק. לא תמיד תוכנית המשחק מסתדרת, אבל באותו יום היא עבדה בצורה כמעט מושלמת".

גלבוע חוללה מהפך וברחה, אבל מכבי התקרבה ונגסה בהפרש. קטש: "דאוול ורנדל היו גמורים, ולא רציתי להחליף אותם, אז לקחתי שני פסקי זמן רצופים כדי לתת להם אוויר. בדקה הראשונה אפילו לא דיברתי". זה נגמר ב-13 הפרש, אחרי 27:48 מהדהד במחצית השנייה. רנדל קלע 19 נקודות, פארגו ודאוול 15, כדיר 11, סוואן 10, מקל 8, יזרעאלי 6, גורדון ויבזורי 3. בתום התפרצות הרגשות על הפרקט, יצאה הקבוצה לחגוג דווקא במסעדת 206, המזוהה עם יריבתה בגמר.

"רציתי מאוד שזה יעבוד עם פארגו. אולי רציתי מדי". גל מקל גוזר רשתות בהיכל (צילום: ברני ארדוב)

בזיכרון הקולקטיבי, זכייתה של גלבוע/גליל בתואר נתפסת כתוצאה ישירה של שיטת הפיינל פור; בניגוד להפועל חולון ב-2008, שהעמידה סוללת כוכבים מרשימה ואף סיימה את הליגה במקום הראשון, ההפתעה במקרה הזה הייתה גמורה. אלא שכדיר טוען: "הביטחון שלנו היה בשמיים, והרגשנו שהיינו עוברים את מכבי גם בסדרה".

"זאת הייתה אליפות תמימה", מסביר כדיר. "כולם היו חבר'ה צעירים, שרצו להטביע חותם בכדורסל, וכל כך אהבנו אחד את השני. אלה היו שנתיים של משפחתיות, עם כימיה שלא חוויתי במקומות אחרים. הרגשנו שאנחנו יותר טובים. זה היה אושר גדול למועדון כל כך צעיר, ופתאום נכתבנו בספרי ההיסטוריה".

קטש: "אני חושב שזה היה הניצחון הכי מתוק בקריירה. היו לי עוד ניצחונות מיוחדים, אבל זו הייתה העונה השישית שלי במועדון, וזה היה בית בשבילי".

הבעלים, חיים אוחיון: "היו בקבוצה הזאת דברים שלא חוויתי לפני, ועובדה שעברו מאז עשר שנים, ולא הצלחנו למצוא שוב את התמהיל המושלם שהיה לנו אז. קבוצות בסדר הגודל שלנו רק רצו לשרוד ולא לרדת ליגה, אבל אחרי מה שאנחנו עשינו, כולם הבינו שאפשר לקחת אליפות ביום נתון".

אחרי הנפת הצלחת, שילמה גלבוע/גליל את מחיר ההצלחה. קטש עבר להפועל ירושלים ולקח איתו את רנדל ודאוול, פארגו עזב למכבי תל אביב, ומהסגל המנצח נותרו רק ארבעה שחקנים. את העונה פתחה האלופה במוקדמות היורוליג, וליובין הוביל אותה שוב לגמר ליגת העל נגד הצהובים, אך הפסיד. מאז לא חזרה הקבוצה מהעמק למעמד הזה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully