שלושה ניצחונות מאליפות: בחזרה לעונה ההיסטורית של עירוני רמת גן

ארז אדלשטיין להט, התפטר וחזר. ליאור ליובין כיכב, העולם גילה את ריאן סטאק, אנדרו קנדי ביקר לרגע (ואפילו אימן) וגילי מוסינזון חטף לוח אימון בברך. רמת גן כבשה ב-2002 את הכדורסל הישראלי, ומאז נעלמה מהפסגה. כוכביה חוזרים לסיפורים מהימים ההם

פגישת המחזור של עודד קטש עם כוכבי פנאתינייקוס (עריכת וידאו: ניר חן)

בסרטון: עודד קטש וכוכבי פנאתינייקוס מ-2000 בפגישת מחזור

עוד בוואלה! NEWS

הטיפול בכאב הברכיים שמחזיר לתפקוד מלא - ללא כאב

לכתבה המלאה

בקיץ 2001 סיים אריק שיבק עונה טובה מאוד בעירוני רמת גן, ועבר במפתיע לאמן את הפועל תל אביב בליגה השנייה. באולם זיסמן חששו שהתהליך החיובי שהחל תחת אימונו ייפסק באופן מיידי. גם האופטימיים הגדולים ביותר לא שיערו שדווקא אז תגיע העונה הגדולה בתולדות המועדון. חבל רק שמאז חלה הידרדרות חדה במעמדו, עד שנעלם ממפת הצמרת של הכדורסל הישראלי.

ארז אדלשטיין הגיע מהפועל גליל עליון והצעיד את רמת גן, גירסת 2001/02, לגמר הפלייאוף, לחצי גמר גביע המדינה ולרבע גמר גביע קוראץ'. "אני זוכר שהגעתי לקבוצה לפניו", מספר הסנטר ארז מרקוביץ', שחזר אחרי ירידת ליגה עם אליצור אשקלון. "ליאור ליובין, מתן נאור, עודד שעשוע ודני לואיס נשארו, גילי מוסינזון הצטרף ואיתו ריאן סטאק ואדי אליסמה".

כבר בתחילת העונה כבשה הקבוצה את צמרת הטבלה. אחרי חודשיים היא מצאה את עצמה עם מאזן 0:7, ערב המשחק נגד מכבי תל אביב, כשגם ההגעה של אנדרו קנדי באופן זמני במקומו של אליסמה שנפצע, לא עצרה את הריצה. "זאת הייתה קבוצה סופר מוכשרת", נזכר שעשוע, ששנתיים קודם לכן הניף צלחת אליפות בנוער של רמת גן, "העונה הייתה הזויה, עברנו דברים שלא קורים בעונות רגילות. אני לא חושב שהייתי בעונה עם כל כך הרבה דברים מסביב לקבוצה". לדברים הללו נשוב ממש עוד מעט.

"לא היינו כל הזמן יחד, אבל היינו מחוברים על המגרש". ארז אדלשטיין (צילום: ברני ארדוב)

"ברמה האנושית היו חבר'ה על הכיפאק. ליאור היה המנהיג שלנו, משהו שלא רואים בכל יום", אומר מרקוביץ', ומספר על סטאק ששיחק לצידו ועבר לאחר מכן לקריירה ביוון, כולל עונה בה נחשב לאחד הסנטרים היקרים באירופה במדי אולימפיאקוס. "ריאן היה תופעה אמיתית. הוא לא החטיא מחצי מרחק, הייתה לו קליעה מטורפת לשחקן בגודל שלו. בהגנה הוא היה רך, אבל הוא היה מספר 4 קלאסי.

"הוא היה בחור מאוד נאה, נגיד ככה, היינו הולכים איתו ברחוב, הבנות היו מסתכלות עליו בצורה מדהימה. וכמה שהוא היה מדהים, הוא היה תלוי מאוד ביכולות של אנשים אחרים. היה צריך ליצור בשבילו. היה לו שיתוף פעולה מדהים עם ליובין, אבל כשליאור נפצע ושעשוע נכנס לנעליים שלו, ריאן לא עשה סל".

"היינו מאוד מחוברים על המגרש", מוסיף שעשוע. "זה לא שהיינו כל היום ביחד. היה פשוט חיבור נכון על המגרש, וזה היה הרבה בזכות אדלשטיין. הצורה שבה שיחקנו התחברה לנו בצורה מושלמת. היו חבר'ה חזקים בראש, שבאו והתמודדו עם כל הקשיים האלה בדרך מדהימה".

אליל הבנות ברמת גן. ריאן סטאק (צילום: אתר רשמי, Action Images)

המחזור השמיני, בו הפסידה רמת גן למכבי תל אביב 75:68, היה רגע המשבר הראשון בקבוצה. בסיום המשחק, בראיון בטלוויזיה ואז במסיבת עיתונאים, התלונן אדלשטיין על הנעשה בקבוצה, ולאחר חילופי דברים בתקשורת הודיע על סיום דרכו במועדון במסיבת עיתונאים.

"החלטתי שהמצב לא יכול להימשך, בגלל שלא כובדו הסכמים כספיים, אבל לא רציתי להביא את המצב לכדי פיצוץ לפני המשחק החשוב מול מכבי", אמר אז המאמן. "במהלך השבוע ההנהלה לא עשתה דבר לפתרון הבעיה, למעט בקשת דחיית ההחלטה. רמת גן הציגה אותי בימים האחרונים כמי שלא דובר אמת וזה פגע בי, למרות שהאמת ידועה לאנשיה".

קנדי הפך למאמן-שחקן זמני, וכעבור יומיים הצעיד את הקבוצה לניצחון על מ.כ. חיפה, אבל בעקבות לחץ שהפעילו השחקנים וההנהלה, חזר אדלשטיין לתפקידו. "ניגשנו לארז וביקשנו ממנו שיחזור. כולם הלכו אליו. במשחק שאנדרו אימן, היינו בטירוף. הייתה לו יכולת מנהיגות, הלכנו אחריו וגם רצינו לעשות את זה בשביל ארז", אומר שעשוע. מרקוביץ' מוסיף: "ברמת גן היו איחורים במשכורות לאורך כל השנים. זה לא מהמועדונים שהמשכורת תמיד מגיעה בזמן".

"אדלשטיין החזיק ממנו, אבל גילי היה גילי". מוסינזון (צילום: רותם דרוב)

חודש וחצי עבר, ושוב רמת גן בכותרות. ערב משחק ביתי נגד גליל עליון הופיע מוסינזון עם נעליים חצאיות. אדלשטיין דרש ממנו לעלות עם נעליים גבוהות, ובוויכוח ביניהם בחדר ההלבשה השליך על הרצפה את לוח האימון שלו, שניתז לברכו של השחקן ופגע בו. מוסינזון עזב את המקום, והדבר דלף לתקשורת. "גילי הגיע עלינו מחדרה, ולאימון הראשון בא עם ראסטות", נזכר מרקוביץ'. "ארז שלח אותו לחתוך את השיער, והוא חזר מסודר. היו להם יחסי אהבה-שנאה. זה היה הלם אבל התגברנו עליו".

העד היחיד שהיה בחדר ההלבשה בעת האירוע, מלבד אדלשטיין ומוסינזון, היה שעשוע. "ארז מאוד החזיק מגילי, וגילי נתן לנו המון - אבל הוא היה גילי. הסיפור של הלוח היה לפני משחק. גילי הלך הביתה, ואם אני לא טועה הוא הגיש תלונה, ואנחנו עלינו לשחק וניצחנו. ידענו להביא את עצמנו למשחקים בשיא היכולת, ובגלל שזאת הייתה קבוצה כל כך מוכשרת, אז זה פשוט עבד".

מוסינזון עוד חזר למשחק נוסף ברמת גן, אך אחריו שוב עלו הטונים בינו לבין אדלשטיין; הפורוורד יצא בהאשמות נגד המאמן בראיון בתקשורת, ועזב את המועדון.

ניצחו את א.א.ק ופאוק בדרך לרבע גמר גביע קוראץ'. דני לואיס במדי רמת גן ב-2002 (צילום: אתר רשמי, Action Images)

רמת גן המשיכה בשלב הזה לשחק ברוטציה מהודקת במיוחד - עם שישה שחקנים וחצי: ליובין, נאור, לואיס, אליסמה, סטאק, מרקוביץ' ושעשוע, שקיבל מעט דקות. היא פרחה והגיעה עד לשמונה הגדולות במפעל האירופי; ניצחה בין היתר את א.א.ק אתונה ופאוק סלוניקי, הדיחה את אופאבה ונכנעה רק ללאשקו הסלובנית במפגש כפול.

ליובין הושבת לחודשיים האחרונים של העונה הסדירה, ושב רק במחזור האחרון של הליגה. "לא היינו עשרה שחקנים באימונים. היו מצלמות אצלנו באימונים, היינו כל הזמן בכותרות", מספר שעשוע. אלא שהמזל היה עם הקבוצה מזיסמן. במחזור הנעילה של הליגה הפסידה הפועל ירושלים לגליל עליון שהופיעה ללא זרים, ובשל המשחק המפורסם בו האדומים ירדו מהמגרש נגד מכבי תל אביב וספגו הפסד טכני, סיימה רמת גן במקום השני וזכתה ביתרון הביתיות בסדרה מולם.

אחרי שלושה משחקים שבהם המארחות ניצחו, הגיעה רמת גן למלחה וניצחה 70:74 בדרך ל-1:3 בסדרה. ארבעה שחקני חמישייה שיחקו בין 37 ל-40 דקות, ואליסמה נח רק תשע דקות, אבל זה הספיק כדי להוביל את הכחולים לגמר הפלייאוף בפעם הראשונה.

זה לא היה קרוב כדי להספיק לאליפות: אחרי ההדחה בידי פנאתינייקוס בפיינל פור היורוליג, דיוויד בלאט ושחקניו שייטו לצלחת ללא קשיים מיוחדים. 26 הפרש במשחק הראשון, 18 בשני ו-24 בשלישי, בדרך לגזירת הרשתות ביד אליהו ולפרידה מאגדות כמו נדב הנפלד, אריאל מקדונלד, נייט האפמן ואנתוני פארקר (שחזר כעבור שנה).

"קיבלנו בראש ממכבי, אבל היינו עם תקציב נמוך, בין הנמוכים בליגה, וזה התחבר למשהו מדהים", מספר מרקוביץ'. העלייה של רמת גן לגמר נגד מכבי תל אביב נחשבה להפתעה ענקית בשנים הללו, גם בשל הפערים בתקציב, וגם בשל העובדה שהקבוצה הזו הובסה בידי ירושלים בחצי גמר גביע המדינה.

הופעת פרידה: מכבי ת"א זוכה באליפות על חשבון ר"ג ב-2002

בתום אותה עונה התפזרו כמעט כל אחד מאנשי רמת גן לכסף גדול יותר ולמועדונים גדולים יותר. אדלשטיין עבר לירושלים, נאור להפועל תל אביב, ליובין למכבי תל אביב, מרקוביץ' לעירוני נהריה, שעשוע פיתח קריירה ארוכה בליגת העל, סטאק הפך לשחקן מוביל בליגה היוונית ולואיס התקדם לכסף גדול ברוסיה.

"בגדול, רמת גן תמיד היה מועדון ששחקנים רצו להגיע אליו", מסכם מרקוביץ'. "הנהלה טובה, קומץ אוהדים שיצר אווירה חמה בזיסמן. היה ידוע שיש איחורים, אבל שהכסף מגיע לבסוף. ארז הוא גאון כדורסל, והוא היה גדול ברמת גן. החיבור שלו עם ליובין ונאור היה מדהים. זאת הייתה קבוצה אינטליגנטית, שיחקנו כדורסל חכם, טקטי ומפרגן. זאת הייתה עונה מיוחדת. הייתי עם ליאור גם לפני כן, עם מולי קצורין ועופר ברקוביץ'. הוא היה רכז שגורם לכולם להיות מרוצים, וחיבר את הקבוצה. כולם קיבלו אחר כך חוזים גבוהים יותר והצליחו כתוצאה מהעונה ההיא".

שעשוע: "תראה אילו שמות איכותיים היו בקבוצה הזאת, וזה מדהים שהתחברנו ככה. החבר'ה הצליחו להביא את עצמם לרמה מנטלית כזו, ששום דבר מהסביבה החיצונית לא השפיע עלינו. למדתי שם המון מליאור, מתן וארז".

ואילו רמת גן? זו הייתה שירת הברבור שלה בפסגות הגבוהות של הכדורסל הישראלי, ומאז היא לא חזרה לפלייאוף העליון. שנתיים אחר כך היא ירדה לליגה הלאומית, שבה כעבור שנה, ובמשך כמה עונות דישדשה בתחתית, עד שנפרדה באופן סופי מליגת העל ב-2010. כיום היא משחקת בליגה הארצית.

"רמת גן, כמועדון, השתנה לרעה", מנתח שעשוע, מהשרידים הבודדים שנשארו אחרי ההצלחה ב-2002. "זה מקום שצעירים רצו להגיע אליו כדי לקפוץ קדימה. התפיסה הזאת נעלמה, והקבוצה הפכה לכזו שאין לה ייחודיות או חזון. נשארתי אחרי העונה הזאת, וזו הייתה אחת הטעויות שלי בקריירה. העונה הבאה כבר הייתה נוראה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully