בסרטון: הפעם היחידה שבה מכבי ת"א פגשה יריב ישראלי בגמר
23 באפריל 1958. היום הזה ממש, לפני 62 שנים, הפך ליום היסטורי בתולדות מכבי תל אביב: הקבוצה ערכה בו את הופעת הבכורה שלה במסגרת אירופית. בשעה שהמוני בית ישראל חגגו את ערב יום העצמאות העשירי למדינה, הצהובים התארחו אצל צ.צ.א בוקרשט והובסו 84:65; מסעם באותה עונה, הראשונה של גביע אירופה לאלופות, היה קצר מועד והסתיים בהדחה - אבל בו הונחו היסודות לבניית השושלת שהפכה את המועדון הישראלי לאחד המובילים ביבשת.
באותם ימים לא הייתה טלוויזיה בישראל, והאוהדים התל אביבים לא נצמדו למקלטי הרדיו כדי לעקוב אחר ההתפתחויות במשחק, שלא שודר גם מעל גלי האתר. למען האמת, הם התקשו לקבל פרטים מלאים גם מהעיתונים - משום שמקור המידע היחיד היה מברק שנשלח בסיום על ידי סוכנויות הידיעות רויטרס למשרדה של מכבי בישראל.
"על המשחק בין מכבי תל אביב לאלופת רומניה חסרים עדיין פרטים להשלמת התמונה", נכתב ב"מעריב" ביום שישי, 25 באפריל, יומיים לאחר המפגש. "במברק שנתקבל באגודה התל אביבית נאמר, שבמחצית השנייה הוצאו שבעה שחקני מכבי וכי השופטים מבולגריה ומיוגוסלביה היו חד צדדיים ביותר. על שום מה הוצאו השחקנים אין הסבר במברק. מכל מקום, אחרי שהוצאו שבעה שחקנים, סיימה הקבוצה הישראלית את המשחק עם ארבעה אנשים בלבד, מכיוון שסגל הקבוצה כלל רק 11 שחקנים".
ההתמודדות בין מכבי לצ.צ.א (לימים סטיאווה בוקרשט) נקבעה במסגרת הסיבוב המוקדם, על פי שיטת המפגשים הכפולים - בבית ובחוץ - והמנצחת בו עלתה לסיבוב הגמר של בית דרום-מזרח אירופה. יהושע רוזין המנוח עמד על הקווים, והסגל כלל את אברהם שניאור, רלף קליין, תני כהן מינץ, דוד פריש, אברהם חסיד, גדעון בירנבוים, סבי בן בסט, יעקב מילשטיין, אהרון קפלן, זוהר כהן, ויצחק אמר.
לקראת היציאה לרומניה נתקלה מכבי בסיטואציה חדשה ולא מוכרת: פיב"א קבעה כי המשחקים ייערכו לפי החוקה העדכנית והחדשה ביותר, ובמסגרתה בין היתר הונהג שעון זריקות של 30 שניות; בליגה הישראלית לא הוטמעה ההגבלה הזאת, וההתקפות התנהלו בלא לחץ זמן. זה חייב את רוזין ושחקניו להתרגל להתקפות קצרות מהמוכר להם לקראת המפגש הראשון עם החוקה.
נציגת ישראל לא טסה לבוקרשט רק לשם הכדורסל. היא נהנתה מביקור נדיר אצל הקהילה היהודית בעיר, שנותרה מעבר למסך הברזל. הסיור, שהחל שלושה ימים לפני המשחק, כלל מפגש עם יהודי העיר וביקור בבית כנסת. בכירי הקהילה היהודית התכוננו בהתרגשות להגעת מכבי, כך דווח בעיתוני הימים ההם.
כ-5,000 צופים הגיעו לאולם פלוראצקה ביום רביעי, ה-23 באפריל. מכבי פיגרה רק 38:37 בתום המחצית הראשונה, אבל התרסקה לאחר ההפסקה, וסיימה כאמור את המשחק עם ארבעה שחקנים בלבד על המגרש. הפער שבו הובסה, 19 נקודות, לא הותיר לה סיכוי ממשי בגומלין. כך זה היה בימים ההם, טרום נס בדאלונה ב-1967.
קליין 18 היה הקלע המוביל הראשון בתולדות מכבי באירופה עם 18 נקודות, וכהן מינץ חבר אליו עם 12. עוד ברשימה: פריש וכהן 8 כל אחד, שניאור 7, חסיד ומילשטיין 4 לאיש. קפלן, בן בסט ובירנבוים לא קלעו. בשורות הרומנים הצטיינו אנדריי פולברט עם 19 נקודות, מיחאי נדף עם 18 ואלכסנדר פודור עם 16.
מכבי תל אביב חזרה ארצה רק חמישה ימים לאחר המשחק, ונחתה בלוד ביום שני. לפני שובה, היא הספיקה לנצח את דינמו בוקרשט במשחק ידידות. הגומלין נקבע למוצאי שבת, 3 במאי, שבוע וחצי לאחר המפגש הראשון, ונערך באיצטדיון רמת גן.
זו לא טעות. על כר הדשא הונח משטח, ולעיני 5,000 צופים ניצחו הרומנים שוב, הפעם - 61:63, ובכך המשיכו לשלב הבא. מכבי? היא הסתפקה בטבילת אש של 80 דקות. רגעי התהילה שלה יגיעו מאוחר יותר.
עונת הבכורה של גביע אירופה לאלופות התקיימה לאחר שנתיים שבהן נערך המפעל בכדורגל. פיב"א חילקה את 23 האלופות המקומיות ביבשת לארבעה אזורים גיאוגרפיים, ומכל אזור עלו שתיים לרבע הגמר. שלבי הנוקאאוט, בדומה לסיבובי המוקדמות, שוחקו בשיטת בית-חוץ.
בבית דרום-מזרח אירופה היו, לצד מכבי וצ.צ.א, עוד שש קבוצות: אקדמיק סופיה (מהחזקות ביבשת באותם ימים), פאנליניוס אתונה, מודה איסטנבול, אולימפיה לובליאנה ועוד שתי חברות מפתיעות - יו.בי ביירות הלבנונית ואלפו חאלב הסורית.
נציגות לבנון וסוריה היו אמורים להיפגש לדרבי אזורי כבר בסיבוב הראשון, אבל ביירות פרשה מהתחרות וסידרה לחאלב את הכרטיס לשלב הבא.
גביע אירופה הגיע לסיומו ב-19 ביולי, גם ללא מגיפה עולמית. בחצי הגמר הראשון ניצחה אקדמיק פעמיים את הונבד בודפשט, אבל חצי הגמר השני הפך לאופרה אחרת מסיבות פוליטיות. שליט ספרד, הגנרליסימו פרנסיסקו פרנקו, לא התיר לריאל מדריד להיפגש עם אלופת ברית המועצות, אס"ק ריגה. הבלאנקוס נאלצו לפרוש מהמפעל, והודחו.
כ-17 אלף צופים התאספו בדאוגבה בריגה וראו את אלכסנדר גומלסקי ושחקניו מביסים את היריבה הבולגרית 61:86 במשחק הראשון של הגמר, הודות ל-32 נקודות של יאניס קרומינש הלטבי, מגדולי השחקנים באירופה באותם ימים. 17 אלף צופים לפחות הגיעו לגומלין בוואסיל לבסקי בסופיה, וגם בו ניצחה ריגה 71:84 והפכה לאלופת אירופה הראשונה בהיסטוריה; בשנתיים הבאות היא השלימה תריפיט, זכייה בשלושה תארים רצופים - הישג ששוחזר רק יותר משלושה עשורים מאוחר יותר על ידי יוגופלסטיקה ספליט (בין 1989 ל-1991).