בווידאו: כך מעבירים שחקני ה-NBA את הבידוד
בדור הזהב של הכדורסל הארגנטינאי, יחד עם מאנו ג'ינובילי, לואיס סקולה, אנדראס נוצ'יוני, קרלוס דלפינו ופבריסיו אוברטו, היה שם בזכייה באתונה גם רובן וולקוביסקי, שפתח בחמישייה בגמר האולימפי ב-2004 ושיחק קצת בסיאטל ובוסטון ב-NBA. הסנטר הג'ינג'י, שהיו שטענו כי הוא יהודי ואף היה מועמד בתחילת שנות ה-2000 למכבי תל אביב, התראיין היום (חמישי) בארצו וסיפר על ניצחון גדול לא פחות שלו: ההחלמה מנגיף הקורונה.
וולקוביסקי בן ה-46, שחי במלאגה בספרד, חלה יחד עם רעייתו ושני ילדיו. "זה התחיל אצל אשתי, אחר כך הבת ואז הבן", סיפר שחקן העבר. "לא חשבתי שזה יגיע אליי, אבל זה פגע בי, ופגע בי קשה. הייתי כמעט שמונה ימים עם חום גבוה, הרגשתי כאילו יש משהו הרסני בתוכי. הכאב הוא ממש קשה, מעולם לא סבלתי ככה. זה ממש לא שפעת. זה משהו שלא חוויתי, אתה לא יודע איך זה יבוא ואיך להתמודד. ואז אתה רואה את החדשות, שאנשים מתחילים למות מזה ואין תרופה".
דווקא כשהחום התחיל לרדת והגוף התאושש קצת, חווה וולקוביסקי משבר נוסף: "הרופא אמר לי שמצבי טוב, ואז פתאום ביום התשיעי של המחלה קמתי עם כמעט 40 מעלות. הרופא אמר אז: 'הווירוס גרם לך לדלקת ריאות, תגיע לבית החולים'. נסעתי לבית החולים, למרות שרציתי להימנע מזה כי שם המחלה רק מתפשטת, ואז אישרו לי שיש לי קורונה. קיבלתי אנטיביוטיקה ואחרי 24 שעות כבר היה שיפור. הייתי חמישה ימים על אנטיביוטיקה והדבר היחיד שנותר זה השיעול. אחרי עוד כמה ימים, גם זה עבר ועכשיו החלמתי לגמרי".
על התסמינים אמר: "זה שונה מאוד משפעת רגילה. ביום השני איבדתי את חוש הטעם וחוש הריח, והכאב בגוף כל כך חזק שאתה לא יכול לצאת מהמיטה. אנשים חושבים שזה כמו שפעת שבאה והולכת, אני חושב שהגיע הזמן שתהיה מודעות ויבינו עד כמה זה וירוס קטלני. רואים את זה בכל רחבי העולם".
הסנטר למוד הקרבות לא התבייש לומר כי פחד: "זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שבאמת פחדתי. מעולם לא פחדתי משום דבר בחיים, אבל זה באמת הרסני. זה יכול היה להגיע למקומות רעים וזה הלחיץ אותי מאוד. כשנכנסתי לבית החולים, לא ידעתי אם אצא ממנו אי פעם. אם אוכל להיפרד בכלל מהמשפחה שלי. הלכתי אל הלא נודע".
וולקוביסקי גם הודה לג'ינובילי ויתר החברים שתמכו בו מרחוק: "מאנו מאוד אנושי, הוא אדם מדים. בימים האלה שחשתי ברע, התמיכה של הנבחרת הייתה נחמדה מאוד ונתנה לי הרבה כוח. אנחנו 12 חברים שנמצאים בקשר קבוע, לעד. הודיתי לכולם, הם עזרו לי. למאנו יש לב גדול, אנחנו מדברים מדי יום. הוא תמיד שם כדי לעזור - על המגרש ומחוצה לו".