בווידאו: דינו מנגין במסר לאזרחי ישראל
הראיון נערך לפני מותה של אחותו של צביקה שרף, מרים ז"ל. וואלה! ספורט משתתפת בצערו של צביקה.
בשעת בוקר מוקדמת, כשרוב האנשים מתהפכים מצד לצד במיטתם, צביקה שרף נוהג לקום ולצאת באופן קבוע לצעידות. ובלילה, כשהאדם הממוצע הולך לישון, המאמן הוותיק עוד צופה במשחקי כדורסל. משבר הקורונה שיבש את שגרת יומו של שרף (68), שקולו נשמע בימים רגילים בתוכנית הרדיו של 103FM, אבל הוא מוצא דרכים אחרות ומקוריות להעביר את הזמן ולשמור על כושר.
"אני צועד בין שישה לשבעה קילומטרים ביום", מפתיע שרף בראיון לוואלה! ספורט, "על ידי הליכה בבית מהמסדרון למרפסת. קראתי כל מיני ספרים בהיסטוריה, על אנשים שהיו במעצרים כאלה ואחרים, עמדו בתא של חמישה מטרים וידעו לשמור על ספורט, אז גם אני עושה את זה. אני מדבר בטלפון עם הרבה אנשים, קרובי משפחה, נכדים, חברים מהענף, מהרדיו ובכלל. אני נמצא הרבה באינטרנט ובטלוויזיה. את קורס המאמנים שאני מעביר בימי שישי העברנו לזום, אז גם את זה לקחו לי".
- איך אתה מצליח להישאר בבית כל כך הרבה זמן?
"אני איש משמעת וסדר, ובגלל שאני בגיל המסוכן, ומאחר שנתנו הוראות סגר, אז מה-15 במרץ אני בבית, בסגר. זה קשה ומתיש. אשתי ואני אנשים פעילים, זזים ורצים, ופתאום לא יכולים לצאת ולעשות את הספורט שלנו, ולא לראות את הנכדים, שזה טירוף. זה עונש שלא היה כמותו. בימים הראשונים ירדנו לסופר, אבל אז התחילו האזהרות. יש לנו פה בשכונה סופר 50 מטר מהבית, מטפלים בנו יפה. אני בדיאטה, כמה אוכל אנחנו כבר צריכים"...
שרף, כמאמן וכפרשן, מעולם לא הסתיר את דעתו בשלל תחומים, וגם על המצב הנוכחי יש לו דעה מוצקה, אף שהוא מכבוד את האנשים שמנהלים את המשבר. "המצב מדאיג, והטיפול בעייתי. אנשים לא ממושמעים. במשרד הבריאות יש הרבה פרופסורים מדהימים, שמבינים יותר ממני וממך, אבל הארגון לוקה בחוסר. אני יושב ורואה בטלוויזיה שמטוס הגיע מניו יורק עם 250 אנשים, מהשכונות שמלאות בקורונה, והאנשים האלה מתפזרים. אנחנו מייבאים קורונה מחוץ לארץ, במקום שילכו מהמטוס ישר להסגר".
- אתה חושב שההתנהלות בארץ סבירה?
"אני רואה מה קורה באיטליה, בערים כמו מילאנו שבהן שיחקנו כל כך הרבה פעמים ויש לי שם חברים, כשמתים 900-800 אנשים ביום ואי אפשר אפילו לאסוף את הגופות. אני רואה את ספרד, ואת ניו יורק שרק בקיץ ביקרתי בה. אנחנו צריכים להיות זהירים. יש לנו אנשי רפואה טובים שיודעים, אבל החלק הארגוני היה צריך לעבור לצבא. אנחנו בשיא המחלה, ושדה התעופה היה צריך לעבור לפני חודש לידי הצבא. ראית איך בדקו את ערן זהבי ומשפחתו כשנכנסו לסין? ככה צריך לבדוק כל אחד שנכנס למדינה - לא מהיום, אלא כבר חודש וחצי. כבר שלושה שבועות אני שואל למה לא הולכים עם מסכות, והיום דורשים אותן, אבל אין. כל המסכות באות מסין. ביטלו את כל התעשייה בארץ כי זה יותר זול ב-20 אחוז. היו צריכים להשאיר קווי ייצור בשביל הרפואה, אבל סמכו בכל על סין כי זה יותר זול".
- כמה קשה לך בלי לצפות במשחקי כדורסל, ובכלל בשידורי ספורט?
"כולם אומרים לי לראות משחקים מההיסטוריה, אני אוהב לראות משחקים בחי. אני אוהב לראות כדורסל וכדורגל. לא צפיתי בליגה מבלארוס, ראיתי ועברתי הלאה, כי זה לא כדורגל. בסופו של דבר, משחק כדורגל או כדורסל זה סיכון לאנשים כרגע, ויש לנו אחריות כלפי הספורטאים, הצוות והקהל. לא צריך להתעלל באנשים בשביל הספורט שלנו".
- אם יהיה ניתן לחזור לשחק, אתה חושב שזה טוב לשחק גם ללא קהל?
"כולנו רוצים שהספורט יחזור, אבל העונה הזאת הלכה כבר. אני לא רואה איך תוך חודש או חודש וחצי חוזרים לשחק, וברגע שיתנו את האישור, אז צריך שלושה שבועות עד חודש של אימונים כדי לחזור לכושר, צריך להחזיר את הזרים, והם צריכים שבועיים של בידוד. כל מי שחולם להתחיל את הליגה בעוד חודש, חי בסרט. יש פה בעיה של כסף, בעיה של פגיעה כלכלית אנושה בכל העולם. רואים ביובנטוס, בברצלונה וב-NBA, הקבוצות והליגות הכי עשירות העולם, את הפגיעה בטלוויזיה ובקהל. אני לא יודע כמה זמן ייקח לצאת מזה. הכל יחזור הרבה מאוד שנים לאחור. כמו שזה פוגע בכלכלה בישראל, כך גם בספורט".
- אבל אחרי ביטול האולימפיאדה והיורו, אפשר למשוך את סיום העונה גם לתוך הקיץ.
"אני מכיר את כל השיקולים. אנחנו בתחילת אפריל, ואני לא רואה איך ייתנו להתחיל בכלל להתאמן בחודש הקרוב. אם בסוף אפריל יתחילו להתאמן, צריך חודש כדי להיכנס לכושר, ואז כבר מגיע סוף מאי. יש תאריכים גם לעונה הבאה. לדעתי, לא צריך לחכות. החשוב ביותר הוא להתחיל את העונה הבאה בצורה מסודרת בסוף אוגוסט או תחילת ספטמבר, ולהתפלל שזה יתאפשר. בכדורסל אנחנו צריכים להחליט על התאריכים לפי ה-NBA ופיב"א. דחו את האולימפיאדה, ובקיץ הבא לא יהיה יורובאסקט. אני לא יודע מה יהיה עם אליפויות אירופה לעתודה ונוער. הכל יתבטל או יידחה. אי אפשר להחליט עד שלא יודעים מתי אפשר להתחיל להתאמן ולהוציא את האנשים החוצה".
אל תפספס
- אנחנו עדים למאבקים בין קבוצות לשחקנים לגבי הקיצוץ בחוזים שלהם.
"יש פה הכל מהכל, אני נתלה בקבוצות הגדולות. אותו מאבק היה בברצלונה, ביובנטוס. פיב"א המליצה שבמקום 1,000 תביעות ל-BAT, נעשה תביעה אחת והוא יחליט על מה עושים, כי זה מקרה חריג וזה יהיה התקדים לכל קבוצות הכדורסל.
"קשה להבין מבחוץ את מה שקורה בכדורגל, אבל כשיש לך חוזה אתה רוצה שיכבדו אותו. הקבוצות נפגעו אנושות. אפילו מכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל באר שבע, עם בעלים עשירים. הפלייאוף היה צריך להכניס הרבה כסף ושליש מהתקציבים נפגע. גם מכבי תל אביב בכדורסל נפגעה בהכנסות. יכול להיות שחלק מהבעלים מנצלים את זה יותר מדי. אני לא מכיר את המאזנים, אבל ארגוני השחקנים לא מספיק חזקים בכל הענפים, והם היו צריכים לטפל בזה. יש פה תקלה גדולה.
"מנהלות הליגה בכדורסל ובכדורגל היו צריכות לשבת מול נציגויות השחקנים ולסגור את הנושא. לא צריך לתת לכל קבוצה לצאת לבד למלחמה. הישראלים חושבים אחרת, הזרים חושבים אחרת. זו המשכורת של בחורים צעירים שלקחו משכנתא, וזו בעיה, אבל היא של כל המדינה. את כולם דפקו. אנחנו לא שבדיה שנחשוב על זה מראש".
כשהוא נשאל על מה הוא מאחל שיקרה, הוא מדבר גם על הפן האישי, אבל גם על נושא כאוב, הזנחת האוכלוסייה המבוגרת. "אני רוצה שהדבר הזה ייעלם מפה, שהשמש תגיע. אומרים שכשיש מעל 27 מעלות, החיידק הזה נעלם. שיהיו כמה שפחות נפטרים, ושלא יזניחו את הזקנים כמו שמזניחים פה. גם אני זקן, אבל אולי עכשיו יבינו מה קורה פה. אנשים שבנו את המדינה או הגיעו כפליטים מכל קצוות העולם, גידלו משפחות, היום הם בני 75 ו-80 וזורקים אותם לכלבים. האנשים האלו נלחמו בכל המלחמות, ולא סופרים אותם. מי שחושב שאפשר לחיות מ-2,400 שקל לחודש טועה. שיראו לי שר או חבר כנסת, שלא הצביע בעד העלאת קצבת הזקנה, שיוכל לחיות מזה. שיתביישו. אני רוצה לראות את הנכדים שלי ושיחזור הספורט, שנתחיל לראות אימונים ואז משחקים. אני רוצה לאמן ולחזור לרדיו".
- אתה מוכן להישאר עוד תקופה ארוכה בבית?
"אני ריאליסט. אני שומע את כל המומחים פה ומבין שזה ייקח עוד הרבה זמן. זה לא ייגמר מחר. בארה"ב זה רק מסתבך, ואני לא רואה איך ספרד ואיטליה חוזרות לחיים. גם סין לא לגמרי חזרה לעצמה. ראיתי את השידורים של זהבי משם, זה לא רגיל לחלוטין".