בוידאו: צ'ארון שרי מנסה לשמור על כושר בבית
כשהיה מאמן מכבי חיפה, אלי כהן הביא את ריימונדס ז'וטאוטאס. הסיפור עם סרגיי קלשצ'נקו היה שונה, משום שאותו כהן הביא למועדון עוד לפני שחתם עם יעקב שחר על חוזה. הנכונות של המאמן לעזור למועדון והקשרים שלו באירופה סייעו לו לקבל את המשרה. סיפורי השריף, פרק 3.
"כשהסתיימה עונת 1998/9, צלצלו אליי ממכבי חיפה וביקשו להיפגש. אמרתי להם שאני ביום ראשון טס להשתלמות בקלייר פונטן בצרפת. קבענו להיפגש במוצ"ש לפני הטיסה. הגעתי, הייתה פגישה טובה עם יענקל'ה שחר, הוא אמר מה הוא מצפה, אני אמרתי מה אני דורש ובסך הכל הרגשתי טוב. לא סגרנו שום דבר באופן סופי. תוך כדי השיחה, אמרתי לו איך אני רואה את הדברים ואיזה זרים יש לי על הפרק. הבהרתי לו שגם אם לא אהיה מאמן הקבוצה, אשמח להמליץ על שחקן או שניים שיעזרו להם. אחד השחקנים האלה היה סרגיי קלשצ'נקו.
"בזמן שהייתי בהשתלמות בקלייר פונטן עם ויקי פרץ ומאמן הכושר שלומי ישינובסקי, קיבלתי טלפון מהסוכן צביקה קריצר, שהיה גם הסוכן של ריימונדס ז'וטאוטאס, לראות משחק של קלשנקו ומולדובה נגד גרמניה. הוא עדכן גם את מכבי חיפה. דוד 'לולו' ירון התקשר אליי, וצריך לזכור שאני עדיין לא סגור בחיפה, ואמר שהם רוצים שאני אלך לראות את השחקן שדיברתי עליו. לא הזיז לי שאני לא סגור. הוא אמר שמחכה לי כרטיס טיסה בשדה התעופה אורלי בפריז ואני אספיק לחזור עוד באותו יום, כך שלא אפסיד את ההשתלמות. סיימתי השתלמות בשתיים, בארבע כבר הייתי על טיסה לקלן.
"נחתי בקלן. היה ישראלי שהכרתי בשם רוני שפורן. דיברתי איתי לפני כן והוא אמר לי שאגיע והוא ייסע איתי למשחק. הגעתי למלון, התקלחתי, התארגנתי, הוא מתקשר ואומר לי: 'שמע, אני לא יכול לנסוע איתך אבל אשלח איתך מישהו רציני, שעובד עם קבוצות בבונדסליגה. מי שהגיע היה לי מוכר, זה היה שחקן נבחרת דנמרק לשעבר אולריק לה פאבר. הוא שיחק הרבה שנים בבורוסיה מנשנגלאדבך וב-פ.צ.ברוז', זכה פעמיים בבונדסליגה. אני זכרתי אותו בעיקר כי הוא שיחק עם מנשנגלאדבך שהביסה 0:6 את נבחרת ישראל, שחקן מאוד איכותי. אמרתי לו 'המגן שם לא התאושש עד היום ממה שעשית לו על הקו'. אני חושב שזה היה שרגא בר.
אל תפספס
"הוא סידר לי טרמפ איתו. בעיקרון, היה לי כרטיס רגיל, בקהל, לא היינו כאלה מקושרים. עם לה פאבר זה היה עולם אחר. הגענו לאיצטדיון, הוא ראה איפה אני עומד לשבת ואמר לי: "עזוב, בוא איתי". הוא לקח אותי לתא הכבוד , בו ישבו כל גדולי הכדורגל שלהם. זו הייתה חוויה מיוחדת. איך היה המשחק? בוא נגיד שנגמר 0:7 לגרמניה, אלה לא היו ממש כוחות. כבר כשהתחיל שאלתי את עצמי 'מה אני אוכל לראות ממנו? הוא לא נוגע בכדור'. העניין הוא שקלשצ'נקו היה ראשון לכל הכדורים בראש. הקטנצ'יק הזה קפץ לשמיים, הוא לא נגע הרבה בכדור אבל המהירות והניתור שלו חייבו אותי להמשיך ולראות אותו.
"כל זה היה לפני שסגרתי רשמית. אחר כך חתמתי, יצאנו למחנה אימונים שאליו הגיע ז'וטאוטאס וכשחזרנו מהמחנה ביקשתי להמשיך לעקוב אחרי קלשצ'נקו. לקח לו להגיע ממולדובה לארץ יומיים, אחרי שהיה צריך 4 טיסות. הוא לא ידע מה לעשות. הפעלתי חבר שהכרתי בשם מירון, הוא הגיע אליו לקייב והעלה אותו אתו על טיסה לארץ. אז הדברים היו מאוד מסובכים ולכל דבר הייתי צריך איש קשר או ישראלי בחו"ל שאתה מכיר כדי שיתפור לך את הדברים, אחרת זה לא יקרה. בסוף הוא הגיע לארץ, עבר כמה ימי התרשמות ועוד משחק אימון נגד מכבי נתניה. הוא שם שני גולים, היה מצוין והחתמנו אותו".