בווידאו: דינו מנגין במסר לאזרחי ישראל
ההחלטה שעליה הכריזה היום (שלישי) ליגת האלופות בכדורסל, ולפיה יתקיים טורניר פיינל אייט בסוף חודש ספטמבר, פיזרה את עננת חוסר הוודאות שתחתיה התנהלו עשרת המועדונים שנותרו במפעל. משמעותה ברורה: למעשה, העונה הסתיימה. הסגלים שהגיעו לרבע הגמר אינם רלוונטיים, ומי שיתחרו על התואר הם שחקני העונה הבאה בקבוצות השונות.
חצי שנה לפני תאריך היעד של טורניר הגמר, ניתן רק לקוות שהוא יתקיים כסדרו ובמועדו, לעיני יציעים מלאים ובהשתתפות שחקנים מכל המדינות (ובראשן ארה"ב). לאור העתיד המעורפל, קשה לקבוע שזה יתרחש בוודאות.
כך או כך, אם האירוע ייצא לפועל בסופו של דבר, הפועל ירושלים היא אחת המועמדות לאירוחו, כפי שהייתה אמורה לארגן את הפיינל פור המקורי בעוד כחודש וחצי. ההחלטה על המיקום הושארה למועד מאוחר יותר, וקשורה מן הסתם גם במדיניות של הממשלות השונות בנוגע לבאים וליוצאים מהגבולות, אבל האדומים ידרשו מספר הבהרות ויעמידו כמה תנאים לפני שייקחו על עצמם את קיום הפיינל אייט בארנה.
בראש ובראשונה עומד הסעיף בחוזה שנחתם ב-2018 בין ירושלים לליגת האלופות, על פיו אירוח הפיינל פור מובטח לה בפעם הראשונה שתעפיל אליו. במועדון לא ירצו "לשרוף" את מימוש ההבטחה הזו על הטורניר החלופי שעלה לפרק כעת, ולא מן הנמנע שידרשו הבטחה כי אירוחו לא יהיה על חשבון האירוח המקורי.
לצד ירושלים, הגישו עוד שלוש ערים את מועמדותן לאירוח הפיינל פור המקורי בחודש מאי: סראגוסה, אנקרה ובורגוס (ואחת מהן הייתה זוכה בו אם מחזיקת גביע המדינה הייתה מודחת ברבע הגמר, בדומה לעונה שעברה).
אירוח הפיינל אייט דורש היערכות לוגיסטית גדולה יותר מאשר אירוח הפיינל פור, וגורר אחריו הוצאות כספיות גדולות יותר, ולו בשל הסיבה שהוא דורש עוד ערב או שניים של משחקים, הקצאה גבוהה יותר של חדרי מלון ולתקופה ממושכת יותר. ליגת האלופות תצטרך לתת על כך את הדעת כלפי המארחת, תהא אשר תהא.