בווידאו: שחקנים מבצעים את אתגר נייר הטואלט
היום (שני) נזכר רדונדו בנקודת המפנה מלפני 20 שנה ואמר בראיון: "פלורנטינו התחייב אז בקמפיין שלו להביא את לואיס פיגו שעלה הרבה כסף. מילאן הציעה לו 18 מיליון יורו כדי להחתים אותי, וזה היה הרבה מאוד כסף עבור שחקן בן 31. בריאל הבהירו לי שיקבלו את ההצעה הזו".
רדונדו נפגש אז עם אנשי מילאן בסנטיאגו ברנבאו, בזמן שמאות מאוהדי ריאל מחו מחוץ לשערים וקראו לנשיא לעצור את העסקה. פרס דרש אז שרדונדו יחתום ראשון, כדי להראות לאוהדים שהשחקן רוצה לעזוב ולא המועדון הוא זה שמראה לו את הדרך החוצה. "הייתי לי תחושה שהם רוצים למכור אותי, וזה צבט לי. מצד שני, הייתה פה מילאן על הפרק וסילביו ברלוסקוני התקשר כדי לשכנע אותי".
הארגנטינאי הגיע למילאן וגם היה שותף לזכייה בליגת האלופות ב-2003 שהייתה השלישית שלו בקריירה, אבל זה קרה רק אחרי יותר משנתיים מחוץ למגרשים. "הגעתי למילאן, לסגנון אימונים שונה לגמרי, עם הרבה עבודה על כוח", נזכר. "לא אמרתי כלום, כנראה מרוב גאווה, אבל השרירים שלי כבר היו מתים. בשבוע הראשון קרעתי את הרצועות בברך ימין ולא יכולתי לשחק במשך שנתיים. זה משהו מטורף".
ואז החל השיקום הבלתי נגמר: "הם שלחו אותי למנתח, הרימו לי שם את הרגליים, ניקזו את הדם שלי והלעיטו אותי בתרופות. היה סיכון שהכול יגיע ללב וזה יגרום לי לבעיות. אחר כך שלחו אותי לקנוקה, עיר קיט בצפון בלגיה. אבל זה היה בחורף! הייתי צריך לרוץ במים שהגיעו לי עד המותניים".
לסיום, הוסיף רדונדו אנקדוטה קטנה על ברלוסקוני: "התאמנו במילאנלו ופתאום הגיעו רכבים עם חלונות כהים שהמתינו למסוק שנחת. ברלוסקוני יצא ממנו, בירך אותנו ועשה לנו מעין שיחה טקטית".