חסוס רואדה: "זו לא משמעת, זו אכפתיות מהאנושות"

בווידאו: עדכון על מצב המתים היומי מספרד

בגיל 33 ובגלל משבר הקורונה, חסוס רואדה עורך שלושה אימונים ביום בביתו בספרד. רואדה, ששיחק כשנתיים בבית"ר ירושלים בין 2015 ל-2017, תמיד היה יוצא דופן ברמת המקצוענות והעבודה הקשה, וזה נשאר חלק מסדר היום שלו. "אני צריך את זה לנשמה", הוא אומר, "הפכנו את הבית למכון כושר, מתקן אימונים, מה שצריך. זה שנשארים בבית לא אומר שצריך להתאמן פחות. צריך אפילו יותר, הרבה יותר".

ספרד היא המדינה השנייה באירופה במספר הקורבנות בעקבות וירוס הקורונה. ממש היום, יום שני, פורסם כי עוד 462 נפשות נכנעו למחלה. רואדה מבין שזה רק הולך להיות רע יותר. "ממה שאומרים הבכירים", הוא מספר, "המצב שלנו בדרך להיות גרוע יותר מאיטליה. יש אלפי חולים שלא יודעים עליהם ובתקופה הקרובה יכולה להיות כאן קטסטרופה. ההבדל הוא שבאיטליה זה התרכז במחוז אחד בעיקר, לומבארדיה, אצלנו הקורונה היא בעיקר סביב מדריד והתפשטה לכל המדינה. בתי החולים מלאים, חסרות מיטות, אתם שומע כל יום על עוד ועוד הידרדרות. שאלוהים ישמור על כולם ויעצור את הדבר הזה".

גם רואדה, כמו רבים לפניו, מעביר לישראלים את המסר: "אנשים צריכים להישאר בבתים ולהקשיב להוראות. איך אנשים מעזים לצאת? זה לא אחריות קטנה, זאת אחריות גדולה, אלה החיים של האנשים והאנושות. מה, איטליה יוצאת דופן? יכול להיות מצב כזה אצל כולנו, זה בכל פינה בעולם, פשוט צריך להיות ממושמעים ולעצור את זה. כרגע בספרד יש עוצר, כל האנשים בבתים, המשטרה והצבא ברחובות. מי שיוצא שלא לצורך מקבל 600 יורו קנס בשלב ראשון, אין ברירה, מדובר בעניין של חיים ומוות".

אם זה לא נוקב מספיק, רואדה שולח מסר ברור יותר: "לפני הכול צריכים לכבד את אלה שבזכותם אנחנו כאן, ההורים והמבוגרים שנמצאים בסיכון. אנחנו שומרים על ההורים, הם בבית שלהם, מביאים להם אוכל - זה הדבר הכי חשוב, הם בדרגת הסיכון הכי גבוהה ומתים כמו זבובים בגיל הזה. צריך לשמור עליהם ועל האנושות. לא מדובר במשמעת עצמית, אלה ערכים של אנשים, אכפתיות מבני אדם ומהחברה. כל אחד צריך להסתכל על עצמו במראה לפני או אחרי שהוא יוצא מהבית שלא לצורך".

רואדה העביר כמעט את כל הקריירה שלו בוויאדוליד. ב-2015 הוא הגיע לבית"ר ירושלים ולאחר שנתיים טובות עבר לאפואל ניקוסיה, איתה הספיק לעלות לשלב הבתים של ליגת האלופות ולקחת חלק, עד שעבר פציעה שהשביתה אותו קרוב לשנתיים. "עד הקיץ האחרון זה היה סיוט", הוא נזכר, "לקרע ברצועה הצולבת שממנו השתקמתי התווספו פציעות קטנות וככה שנתיים, עד שרופא בברצלונה פתר לי את זה. בקיץ חתמתי באקסטרמדורה מהליגה השניה, המועדון שגדלתי בו, אבל לא שיחקתי הרבה ועברתי לחימנסטיק מהליגה השלישית".

חימנסטיק בחבל קטלוניה, איך שם?

"גם שם יש בעיות קשות וכרגע לא מתאמנים, אבל אני לא נמצא שם עכשיו, אני עם המשפחה שלי בבדחוס, זה נמצא צמוד לפורטוגל. גם אחרי שעברתי לחימנסטיק השארתי את המשפחה בבדחוס כי הילדים בבית הספר ומסגרות ולא רציתי לשנות להם. עכשיו כשאין אימונים ומשחקים, במועדון אמרו לי שהרבה יותר נכון שאסע ואהיה ליד המשפחה שלי. אנחנו עובדים כל אחד בבית שלו לפי תכנית אימונים אישית".

אתה עדיין בקשר עם אנשים מישראל?

יש לי כמה חברים שאני בקשר קבוע איתם. שחקנים, בעיקר איתי שכטר ועידן ורד, שולחים ברכה בחגים, ימי הולדת. היו לי שנתיים נהדרות בישראל שגם עזרו לי בקריירה בהמשך ותמיד אזכור את ישראל. כרגע כבר כנראה לא אעזוב את ספרד יותר בגלל הילדים ובעוד שנתיים-שלוש אפרוש ואמשיך הלאה לאתגר הבא".