עניין של גנטיקה: מרכוס יורנטה, נצר לשושלת כוכבי ריאל מדריד, מפתיע באתלטיקו

מאי 1958. מילאן הובילה פעמיים בגמר גביע האלופות בבריסל, אבל ריאל מדריד הישוותה פעמיים, גררה את המשחק להארכה, ואז הבקיע פאקו חנטו את שער הניצחון בדקה ה-107 כדי לקבוע 2:3 ולהביא את התואר לבירת ספרד בפעם השלישית ברציפות.

חנטו הוא אחד משלושה שחקנים בלבד מתוך ה-22 שהיו אז על הדשא ועדיין נותרו בחיים. הוא נבחר לנשיא הכבוד של ריאל אחרי מותו של אלפרדו די סטפאנו, ולא בכדי. הוא אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון, היחיד שזכה שש פעמים בגביע האלופות, שיאן התארים של המועדון עם 23, שיאן הזכיות באליפות ספרד עם 12. למעשה, הוא אחד הקיצונים השמאליים הטובים ביותר בתולדות המשחק כולו. אתם מוזמנים לקרוא את סיפורו המיוחד כאן.






עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

מאי 1966. חנטו כבר הקפטן הוותיק, והוא משתף פעולה בצד שמאל של ההתקפה עם רמון גרוסו, הצעיר ממנו בעשור. הם מגיעים בצוותא לגמר גביע האלופות מול פרטיזן בלגרד, שוב בבריסל, וריאל שוב נקלעת לפיגור, אבל ממש לא מתכוונת לוותר. הקבוצה המלכותית מבצעת מהפך ומנצחת 1:2.
עבור גרוסו, יליד מדריד ובוגר האקדמיה הלבנה, היתה זו עונה שניה בלבד בסגל הבכיר, והוא המשיך לצמוח במהירות מסחררת. החלוץ הרב גוני היה ידוע בהספק עבודה אדיר, וגם בקור רוח מול השער. הוא הקדיש את כל חייו למועדון, זכה בשבע אליפויות, נשאר כמאמן נוער גם אחרי שתלה את הנעליים, ולימים התכבד לאמן גם את קבוצת המילואים והקבוצה הראשונה. הוא הלך לעולמו מסרטן בגיל 58 בלבד ב-2002, אבל כבד מאוד ירד על הבירה.

נובמבר 1987. ריאל מדריד בפיגור 1:0 במשחק הביתי מול מחזיקת גביע האלופות הגאה פורטו בשמינית הגמר. הקיצוני השמאלי פאקו יורנטה נשלח כמחליף לקראת הסיום - והלבנים כובשים שני שערים מאוחרים בדרך לניצחון 1:2. בחלוף שבועיים, מובילה פורטו 0:1 בהפסקה בגומלין, שולטת ונראית בדרך להעפלה. פאקו יורנטה שוב נכנס כמחליף במחצית, משנה לחלוטין את הכל, משגע את ההגנה הפורטוגלית באגף, ושתי פריצות מסחררות שלו מסתיימות בבישולים לצמד של מיצ'ל. ריאל מבצעת עוד מהפך, מנצחת 1:2 ועולה.

יורנטה, שגדל בנוער של ריאל, אך נאלץ לעזוב וחזר בדיוק בעיתוי מצוין ב-1987 מאתלטיקו מדריד כרכש מבטיח, הוא אחיינו של פאקו חנטו, כלומר הבן של אחותו. הוא אף נקרא על שמו, וגם ירש את תפקידו על המגרש. ואולי פאקו החדש לא הגיע לגדולתו של הדוד - כי זה, עם כל הכבוד, פשוט בלתי אפשרי - וגם לא זכה בגביע האלופות, אבל יש במאזנו שלוש אליפויות ספרד, והוא היה חלק חשוב ואינטגרלי מהקבוצה במשך שבע שנים.

במהלך תקופה זו הוא גם הכיר את מריה אנחלה, בתו של רמון גרוסו. הם התאהבו והקימו משפחה, ובנם מרקוס נולד בינואר 1995, זמן קצר אחרי שפאקו עזב את סנטיאגו ברנבאו. מבחינה גנטית, אם כך, אי אפשר לבקש יותר. אביו הוא שחקן מצוין בריאל מדריד. סבו מצד האם הוא כוכב גדול בריאל מדריד. דוד רבא מצד האב הוא כוכב על מיתולוגי בריאל מדריד. למרקוס לא נותרה כל ברירה אלא להפוך לכדורגלן בעצמו, ובמשפחה ידעו לספר הכל על קאמבקים מפוארים במסגרת גביע האלופות. זה אצלם בדם.

מרץ 2020. אתלטיקו מדריד ניצחה 0:1 את ליברפול במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות, אבל התבצרה בבונקר בגומלין באנפילד, וזה הלך קשה מאוד. האדומים כבשו שער אחד במחצית הראשונה, יאן אובלק דאג בתצוגת תכלית שהמשחק לא יוכרע לפני ההארכה, אבל אז הגיע רוברטו פירמינו וקבע 0:2. זמן למהפך מול מחזיקת הגביע? טוב שיש מומחה עם רזומה משפחתי על המגרש.

כמו אביו לפני 33 שנה, נכנס מרכוס יורנטה למחצית השניה ודאג לשנות את הכל. הוא ניצל טעות של השוער אדריאן כדי לכבוש שער חוץ קריטי בדקה ה-97, ואז הפך לשחקן הראשון בתולדות קולצ'ונרוס שהבקיע צמד בליגת האלופות בבעיטות מחוץ לרחבה כדי לקבוע 2:2 בדקה ה-105. זה היה הסוף של המארחת, אבל יורנטה דאג לנעוץ גם את המסמר האחרון עם בישול לאלברו מוראטה בזמן פציעות.

את החגיגה האמוציונלית שלו לא ישכחו האוהדים עוד זמן רב, אבל למה לכל הרוחות משחק כיום הנצר לאגדות ריאל דווקא בשורות היריבה העירונית? התשובה פשוטה - הייחוס לא עזר לו לפלס את דרכו להרכב בברנבאו, על אף המחמאות שקיבל מנשיא הכבוד. "זה לא יהיה פשוט, כי התחרות קשה, אבל ראיתי את מרקוס הרבה מאוד פעמים, ויש לו סיכוי מצוין להפוך לשחקן גדול", הצהיר חנטו עוד ב-2014, כאשר הקשר הצעיר הצטיין בקבוצת הנוער. המעבר לקבוצת המילואים היה חלק מאוד, ויורנטה ביסס שם את מעמדו גם כאשר זינדין זידאן עמד על הקווים. לכן, כאשר חזר הביתה בתום עונת השאלה נהדרת באלאבס בעונת 2016/17, הוא ציפה לפרוח בהדרכת הצרפתי גם בסגל הבכיר. לצערו הרב, זה לא קרה.

יורנטה היה דומיננטי מאוד בקישור המרכזי במדי נציגת הבאסקים הצנועה, דורג בצמרת הגבוהה ברשימות חוטפי הכדורים ומבצעי התיקולים המוצלחים, ואף הניע באופן מעורר התפעלות את ההתקפות המתפרצות. ואולם, התברר כי בריאל הדרישות אחרות, ולהדיח את קאסמירו מההרכב זו משימה בלתי אפשרית. דייגו סימאונה החל לגשש בשלב מוקדם יחסית, ואבא פאקו - אשר התנסה בעצמו כשחקן גם בפסי אדום-לבן, הצהיר לפני שנתיים: "מרקוס רוצה לשחק בריאל, אך יותר מכך הוא רוצה פשוט לשחק. אתלטיקו היא קבוצת פאר נוספת בה אפשר לעשות זאת".

גם קבוצות פרמיירליג, ובראשן ארסנל ומנצ'סטר יונייטד, הוזכרו באופן תדיר כמועמדות, אבל דווקא מעבר אחר לאנגליה הכריע לבסוף את הכל. אתלטיקו מכרה את רודרי למנצ'סטר סיטי וסימנה סופית את יורנטה כמחליפו האופטימלי. זידאן הצהיר מראש שהקשר יהיה רשאי לעזוב, גם אם הכוונה המקורית היתה השאלה נוספת. כאשר הוגשה הצעה בגובה 40 מיליון יורו, הנשיא פלורנטינו פרס לקח את הכסף, גם אם לא כל האוהדים היו מרוצים מכך.

אחרי שחצה את הכביש, התנהג יורנטה באופן מופתי. הוא לא התפתה לבקר את זידאן, אלא עשה בדיוק את ההיפך. "המאמן היה הוגן מאוד כלפיי, וזכותו לקבל את ההחלטות המקצועיות כרצונו. אין לי מילה רעה על ריאל מדריד, והיא תישאר תמיד בליבי, אבל עכשיו אני פותח דף חדש בקבוצה נהדרת, וזה מרגש. כאשר אמרו לי שאתלטיקו באמת רוצה אותי, לא חשבתי על שום אפשרות אחרת, וגם מוראטה אמר לי שאהנה פה", הוא הצהיר. הקשר לא היסס לקחת את את החולצה מספר 14 של רודרי, אותה לבשו בעבר גיבורים גדולים הרבה יותר - הקפטן גבי, וגם צ'ולו סימאונה בכבודו ובעצמו.

המטרה היתה ברורה - יורנטה היה אמור להוביל אמור להנהיג את הקישור, ולהיות יד ימינו של המאמן. הוא מחוייב, בעל מוטיבציה עצומה, מקצוען למופת, בעל חושים טקטיים מפותחים, וגם ספורטאי נדיר. כאשר נשאל לגבי תחביב עיקרי בשעות הפנאי, למשל, הוא ציין אימונים בחדר הכושר. על הנייר, ההתאמה היתה מצוינת. בפועל, המצב היה שונה בתכלית. יורנטה התקשה להשתלב במחזורים הראשונים, תומאס פארטי הנהדר תפס את מקומו, ובמהרה התברר כי גם בצד השני של מדריד נותר הקשר בן ה-25 על הספסל.

בגיל הזה, העסק התחיל להיות בלתי נסבל, כי אך אפשר לבזבז את כל הקריירה. כאשר מנצ'סטר יונייטד התעניינה שוב בחלון ההעברות בינואר בעקבות הפציעה של סקוט מקטומיניי, עברו בראשו של הספרדי מחשבות על עזיבה, אבל השדים האדומים נרתעו מהמחיר בכל מקרה. אז הוא נשאר, ובשבועות האחרונים חלה תפנית חדשה ומרעננת בעלילה. סימאונה, אשר מעריך את כישוריו של חניכו החדש למרות מצבו, החליט לנסות אותו בעמדה קדמית הרבה יותר, בין היתר באגף הימני. כאשר מסתכלים על זה מבחינה תורשתית, זה הרעיון המתבקש והטבעי ביותר.

כי הרי דוד רבא שלו היה קיצוני פנומנלי, סבא שלו היה חלוץ מדולפם, אבא שלו היה קיצוני מהיר ותחבולן. מה מרקוס עושה בקישור? למה לא להזיז אותו קדימה? אולי הוא מסוגל לבשל ולהבקיע כמו כל בני משפחתו? ייתכן מאוד שהתשובה חיובית, כי נגד ולנסיה הבקיע יורנטה לפני פחות מחודש את שער הבכורה שלו בליגה. באנפילד, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-56 במקומו של דייגו קוסטה שזעם על החילוף כאשר אתלטיקו פיגרה 1:0, סברו כל הפרשנים כי צ'ולו מוותר לגמרי על השאיפות להבקיע ורוצה לגרור את ההתמודדות לפנדלים. הם טעו. יורנטה רץ קדימה בכל הזדמנות, ובא על שכרו עם צמד אישי היסטורי ואסיסט. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר באחד החילופים המפתיעים והמוצלחים בתולדות המפעל.

"החיים יכולים להשתנות ברגע, ולכן תמיד צריך להמשיך לעבוד. אסור להרים ידיים", אמר יורנטה עוד בשלהי 2018 כאשר עדיין האמין ביכולתו להוכיח את עצמו בריאל. אתמול אכן השתנו החיים שלו ברגע, וכעת נותר לראות אם תהיה לכך המשכיות בתפקיד החדש. באופן ביזארי, יורנטה עשוי ללכת בליגת האלופות רחוק יותר מהאקסית, ואפילו חנטו יעודד אותה בלב שלם - תבנאי שהעונה לא תופסק, והעולם ימשיך להתקיים.