לגיהנום ובחזרה

Bust.

בתרגום חופשי: פספוס, אכזבה, כישלון.

המילה שכל שחקן NBA טרי הכי פוחד ממנה. ההגדרה הכי אכזרית וסופית בעולם הכדורסל. אות קלון תמידית, כמעט בלתי ניתנת לשינוי. מונח שלא מבחין בין פספוס אחד למשנהו - Bust יישאר Bust - בין אם הטייטל המעליב ניתן בשל מחסור בכישרון ובין אם בשל חוסר מזל.

התגובה הטבעית של באסטים מפוארים מהעבר היתה להתרחק כמה שיותר. דרקו מיליצ'יץ' כל כך התקשה לשאת את העלבון, עד שניתק כל מגע עם ה-NBA והלך לגדל תפוחים בסרביה; אנדראה ברניאני שנא עד כדי כך את התדמית הקלוקלת, עד שמחק לגמרי את פרק ה-NBA מהקו"ח.

אבל גרג אודן, מזוכיסט שכמותו, עושה הכל כדי להתקרב בחזרה לזירת הפשע. הוא כבר לא יהיה ביל ראסל החדש כפי שהבטיחו הפרשנים ערב דראפט 2007. ועדיין, מאז ועד היום, הלב נצבט מצפייה בקווין דוראנט, האיש שנבחר אחריו והפך לקריפטונייט הנצחי שלו. סביר שהיה חולם אפילו על קריירות כמו של אל הורפורד, מייק קונלי וג'ואקים נואה שנבחרו לאחר מכן;

אבל אחרי ששם סוף לקריירה מפוספסת וסוערת כשחקן פעיל, הוא מקווה שבכובעו החדש - כמי שמעניק ליווי כלכלי ומנטלי לשחקני NBA - הוא מקווה להותיר חותם אחר על הליגה, הרחק מאור הזרקורים.

מי כמוהו יודע כמה זה חשוב, כמה זה לא מובן מאליו.

כשהברכיים של גרג אודן קרסו, הכל קרס יחד איתן. ההייפ התחלף בלעג, כתר "הסנטר הגדול הבא" הומר ב"פלופ הגדול הבא", ואת ההשפעות אפשר היה לחוש על בשרו של אודן תרתי משמע. אחרי הניתוח הראשון הוא העלה קרוב ל-20 ק"ג, ובמקביל גם מדדי האלכוהול בדם זינקו. אודן השתכר מדי יום ביומו, "משמונה בבוקר עד שמונה בערב" לדבריו, גם בזמן המועט שבו המפרקים אפשרו לו לעלות על הפרקט. "שתיתי כדי לחגוג משחק טוב ושתיתי כדי לשכוח משחק רע, אבל תמיד שתיתי", סיפר ל"גרנטלנד" ב-2012, בזמן שעדיין חלם להחיות את קריירת ה-NBA.

בני משפחתו של אודן ראו את המצב, והיו משוכנעים שהוא זקוק לליווי קרוב. היתה רק בעיה אחת: במקום להצמיד לו מנטור, הם חיברו אותו לאלכוהוליסט אנונימי. בן דודו עבר לגור איתו, והשילוב עם אודן יצר קוקטייל קטלני. "שם הגעתי לתחתית. הוא היה עורך מסיבות שתייה בבית שלנו, מזמין עשרות אנשים, והיינו משתכרים כמו משוגעים. אורח החיים שלי היה כמו של צעיר שמגלה את העולם בקולג', לא כמו כדורסלן מקצועני שחולם להיות כוכב NBA", נזכר אודן בשבוע שעבר בראיון לפודקאסט של בליצ'ר ריפורט.

אחרי עוד פציעה, עוד ניתוח ועוד עונה שהסתיימה לפני שהתחילה, אודן החל להתמכר גם למשככי כאבים. בהתחשב בעברו הרפואי, היתה לו גישה בלתי מוגבלת אליהם. גם במקרה הזה, הוא ניצל לרעה את הגישה הזו, עד תום.

אודן הספיק להראות קמצוץ מהכישרון המיוחד שהפך אותו לשם כל כך גדול עוד לפני שבאה תווית הבאסט. ב-105 ההופעות ב-NBA הוא אמנם לא נראה מלוטש במיוחד מבחינה התקפית (על כך יעיד ממוצע 8 הנקודות למשחק), אבל בהחלט הסתמן כגיים צ'יינגר הגנתי כפי שקיוו שיהיה. בשום שלב הוא לא נראה כמו האנתוני בנטים וההאשים תאביטים של העולם - שחקנים שנבחרו גבוה מאוד בדראפט, בורכו בגוף מתפקד וקיבלו מספיק הזדמנויות בליגה לפני שנפלטו ממנה מבלי להותיר שום חותם. אודן, לצד טרגדיה ספורטיבית אחרת העונה לשם ברנדון רוי, משתייך לאחת מקבוצות ה"מה אם" הגדולות בתולדות ה-NBA אם להסתמך על המספרים: אודן, רוי ולמרכוס אולדריג' הספיקו לשתף פעולה ב-62 משחקים בלבד - ב-50 הבלייזרס ניצחו.

"אם היה כשיר, גרג אודן היה הופך למועמד קבוע לשחקן ההגנה של העונה. הוא היה שחקן ששווה אליפויות. נקודה", אמר לאחרונה קווין פריצ'ארד, שגורלו נקשר בזה של אודן כשבחר בו בתור הג'נרל מנג'ר של פורטלנד בזמנו. "בניגוד לכולם, אני צפיתי בו מדי יום באימונים. ראיתי במו עיניי כמה טוב הוא היה. הוא היה חוסם זריקות באימונים, והייתי אומר לעצמי, 'לעזאזל, יש אולי חמישה שחקנים בהיסטוריה של ה-NBA שמסוגלים לעשות דברים כאלה".

אבל אודן המשיך לספק יותר דיאגנוזות ממשחקים, והתנהלותו הפכה פחות ופחות מקצוענית ככל שהזמן עבר. במקביל להשתעבדות לאלכוהול ולתרופות ("ידענו שהוא שקע בדיכאון, אבל לא הצלחנו לעשות שום דבר כדי לעצור את זה", מספר פריצ'ארד), הוא הפך לשם דבר בארצות הברית מהסיבות הלא נכונות. זה קרה כשתמונות עירום ששלח לאחת מעשרות הנשים בחייו דלפו לרשת, והמראות הבולטים - נסתפק בתיאור הזה - גררו הצעות להסבת מקצוע מאתרי פורנו.

"אני לא מתחרט על זה. נשים משליכות את עצמן עליי מדי יום, וכשבחורה שולחת לך 100 תמונות עירום שלה, אתה חייב לשלוח משהו בחזרה. אני לא חרא", אמר בחיוך, אבל במקביל ניסה להסתיר את הכאוס שמתרחש מתחת לפני השטח.

הגורל רצה, וההופעה האחרונה של אודן ב-NBA היתה בגמר הפלייאוף. הוא היה שחקן שולי במיאמי, ועלה לפרקט לדקה חסרת משמעות אחרי שהיריבה סן אנטוניו כבר הבטיחה את האליפות. השורה הסטטיסטית שלו - דקה אחת, עבירה אחת, 0 בכל שאר העמודות - סימלה היטב את כל קריירת ה-NBA שלו.

אבל אודן לא ידע שהשפל האמיתי עוד לפניו. זה קרה בשעת לילה מאוחרת ב-11 באוגוסט 2014. אודן, שוב ללא קבוצה, שוב ללא עתיד, שוב שיכור, נכנס לוויכוח קולני עם האקסית כריסטינה גרין, שבסיומו מצאה את עצמה שכובה על הספה שותתת דם ובוכייה. כשהמשטרה הגיעה, היא סירבה להתלונן וטענה שמעדה. רק התערבות של חברים קרובים העמידה דברים על דיוקם: אודן היכה אותה באגרופים שלוש פעמים, המשיך בכל הכוח כשהיתה חסרת אונים על הרצפה, והפסיק רק אחרי שבני משפחה הגיעו למקום והפרידו.

בסיכומה של הפרשה אודן הודה באשמה, נקנס, קיבל צו הרחקה לצמיתות מהאקסית ועבודות שירות, והוכרח להיכנס למוסד גמילה מאלכוהול. שם, לטענתו, הגיעה נקודת המפנה.

"הקדשתי את כל חיי לכדורסל, התאמנתי מגיל 4, חלמתי על ה-NBA מגיל 8, ופתאום ברגע אחד לקחו את זה ממני. הייתי אבוד לחלוטין והגעתי למקומות קשים. הלוואי שהייתי יכול למחוק את היום הזה, הלוואי שיכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, אבל זה בלתי אפשרי. מכאן אפשר רק לבקש סליחה, ללמוד מהטעויות ולהבין מה צריך לעשות אחרת בעתיד", אמר ל"הופסהייפ".

מה שאודן היה צריך זו משמעות חדשה. את הגוף האנושי הוא לא ינצח, בטח לא עם ברכיים מתפצחות כאלה; גם הקרב על התודעה של חובבי ה-NBA כבר אבוד; אבל את המאבק על חיים הגונים ונורמליים אפשר לנצח. את זה אודן משתדל לעשות כל יום, הוא אומר, בעזרת נשק תודעתי חדש: כיום הוא איש משפחה, בעל לאישה ואב לתינוקת בת שלוש. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לקבל פרופורציות.

ועכשיו, כשהחיים חזרו למסלולם לראשונה מאז הלילה שבו דייויד סטרן קרא בשמו, הוא מסוגל לחזור ל-NBA ממקום אחר, מפויס יותר. הוא מעיד על עצמו כעכבר כדורסל, צופה באדיקות גם במשחקים של קליבלנד ושארלוט הזניחות, שיחק בעצמו עד לאחרונה בליגת הוותיקים של אייס קיוב, ונהנה לייעץ לשחקנים בשני תחומים שה-NBA לא סיפקה להם מענה ראוי בזמן שהיה כדורסלן פעיל: בריאות הנפש והתנהגות כלכלית. אף אחד לא יחזיר לו את השנים ההן, אף אחד גם לא יחזיר את 24 מיליון הדולר שהרוויח במהלך הקריירה ובזבז, אבל אף אחד גם לא ייקח ממנו את השיעורים שלמד בדרך.

"אני עדיין מרגיש פספוס, עדיין צופה לפעמים בסרטונים מימי השיא שלו ובוכה. וכן, לא אשקר - עדיין מתבאס לפעמים כשאני רואה כמה קווין דוראנט מצליח", אמר בשבוע שעבר. "אבל יש בי גם הכרת תודה על הדברים שהכדורסל העניק לי, ועל הכלים שנתן לי לחיים עצמם".