בליץ של אחווה: כשיונייטד נדדה לאצטדיון של סיטי אחרי הפצצת אולד טראפורד

הדרבי של מנצ'סטר הפך לגדול עוד יותר בשנים האחרונות, בזכות ההצלחה של פפ וסיטי מול רכבת המאמנים הכושלים של יונייטד, אבל היו זמנים שהדברים נראו קצת אחת, ושתי היריבות הפכו פתאום לשותפות ברגע נדיר שהראה כמה הכדורגל חזק יותר מהכל. זה קרה במלחמת העולם השנייה, במהלכה הפכה מנצ'סטר ליעד גם לתקיפות של מבנים תרבותיים ומגרשי ספורט.

אולד טראפורד נבנה ב-1909 אחרי שהיו"ר דאז, ג'ון הנרי דייויס, הבין שאי אפשר יותר לשחק במגרש בנק סטריט הבוצי והמכוער ולכן השקיע כסף רב להקמת אצטדיון חדש. הוא שכר אדריכלים ומהנדסים וראה אותם מקימים מבנה חדש לתפארת עם 10,000 מקומות, שינוי שעזר ליונייטד בהפיכתה למי שהיא. ב-1938 עלתה ליגה, החלה לעצב את עצמה כמועדון לגיטימי, אבל לצערה בגלל גודלו של האצטדיון החדש צבא אנגליה דרש להשתמש בו כמחסן עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

לא עבר זמן רב מרגע תחילת המלחמה ועד שגרמניה הנאצית פגעה במבנה ששימש כעת כמקום לוגיסטי חשוב עבור הצבא האנגלי. הוא מוקם ליד מפעל תעשייה בפארק טראפורד והיווה מטרה אסטרטגית חשובה. יונייטד עוד שיחקה בו בסוף שנות ה-30, מתגמשת ומבינה את מקומה כשולית במהלך האירועים, אך שנה וקצת לתוך המלחמה, בדצמבר 1940, גרמניה כבר הצליחה במשימה שלה ופגעה באצטדיון. אנשי יונייטד הרכינו ראש, אוהדיה תהו מה יהיה, ואת משחק חג המולד נגד סטוקפורט היא נאלצה לשחק בחוץ. למזלה ולמזלה של אנגליה כולה, הליגה נכנסה לפגרת החגים ולאחר מכן נעצרה לחלוטין.

כמה חודשים לאחר המקרה, ב-8.3.1941, יונייטד חזרה סוף סוף להתאמן בביתה, אולם המלחמה ברקע רק התחזקה. שלושה ימים לאחר מכן גרמניה יצאה לתקיפה אווירית נוספת והנחיתה עוד מכה על העיר ועל אולד טראפורד, הפעם כזאת שהרסה חלק גדול ממנו. 'בליץ מנצ'סטר' כונו התקיפות על העיר, והכאוס הגדול סגר סופית כל תקוות תחייה של כדורגל באצטדיון ההרוס, או באנגליה בכלל, מה שהוביל בשנים ההן לשיבוש תחרויות ספורט כמעט לגמרי.

"היו לכולנו מקלטים מוכנים", סיפר רוברט ג'ון אלכסנדר, נער אוהד יונייטד שראה את ההפצצות מקרוב. "המקלט שלנו היה בחצר האחורית והיה יחסית רחב, שישה מטרים על שני מטרים, עם אזור מחודד כלפיי חוץ שנוכל לצאת ממנו אם הוא יתחיל להיקבר תחת הריסות. מעולם לא ראיתי שריפות כמו שראיתי אז, חלקן פגעו בבית שלנו".

יו"ר השדים האדומים ג'ון וו גיבסון לא הסכים להיכנע והחליט להעביר את כל פעילותה של הקבוצה לקורנברוק, שם לפחות הצליח המועדון להתנהל בצורה שקטה קצת יותר עד סוף המלחמה. גיבסון, יזם טקסטיל ממולח שעשה את הונו ממכירת בדים, אף לקח את הדברים הלאה, למחוזות משפטיים, ודרש פיצויים עבור כל מה שנגרם למועדון ולאצטדיון שלו. הוא נכח באופן קבוע במשרדים ממשלתיים אחרי הקמת הוועדה לפגיעה במלחמה ולא ויתר עד שיצא עם מבוקשו.

5,000 ליש"ט על מנת להוציא את הפסולת מהמגרש ועוד 75,000 עבור שיפוץ היציעים וטיפול בדשא. הדברים לקחו זמן, ובינתיים, כשיונייטד חיפשה מגרש טוב יותר לארח בו, היא קיבלה עזרה מפתיעה מהשכנה שלה, מנצ'סטר סיטי. אבל לא בחינם כמובן. מבחינת ראשי סיטי, אצטדיון מיין רואד קדוש מדי מכדי לתת ליריבה המרה לשחק בו ללא תמורה, והם דרשו דמי שכירות של 5,000 ליש"ט עבור כל משחק ועוד אחוזים נוספים ממכירת כרטיסים.

יונייטד, שגם ככה ניסתה לצאת מחובות בתקופה ההיא, הייתה על סף קריסה טוטאלית. חבר הפרלמנט אליס סמית', אוהד שרוף של יונייטד, עתר לממשלה וביקש להגדיל את כספיי הפיצויים לשדים האדומים, אך לא הצליח לעשות שום דבר מעבר להשניא את הצד האדום עוד יותר על אוהדי סיטי, שכעת מצאו עוד סיבה לרדת על יריבתם. לא רק שהמועדון התכול נאלץ להשאיל בעבר מדים ישנים לשכנו ואיפשר לאוהדיו לכנות את יריביהם 'השטיחים הישנים', כעת הוא גם השכיר לו את אצטדיונו, מה שהעלה את רף הכעס של האוהדים בתכלת.

דבר די דומה, אך כזה שיצר חיבור חזק יותר, קרה במהלך הימים שלאחר הפיגוע הנורא במנצ'סטר ארנה ב-2017, לרגע אחד היריבות הזאת פסקה. קצת כמו אחרי הפצצת האולד טראפורד והאדיבות המסוימת של סיטי במתן האפשרות ליריבתה לארח באצטדיון שלה, גם אחרי הפיגוע דברים נראו פתאום חזקים מהכל. אוהדים אדומים מספרים שהיו צופים במשחק בפאב והיו רואים בכניסה אוהדים תכולים מריעים בגולים של יונייטד במפעלים אירופיים, מחווה נהדרת שכאילו אומרת 'עכשיו העיר עצמה היא הדבר החשוב'. אוהדים באדום עשו מחוות אחרות בעצמם, יוצרים לזמן מסוים סולידריות נפלאה של כדורגל.

רק כמעט עשור אחרי שעזבה את אולד טראפורד חזרה מנצ'סטר יונייטד לארח בו. עונת 1949/50 נפתחה בחגיגה במשחק ביתי נגד בולטון, האוהדים מילאו את היציעים וראו 0:3 מרשים. יונייטד סיימה את העונה ההיא במקום השני, סיטי סיימה רק שביעית, והיריבות רק הלכה והתגברה עם השנים. כעת הן שוב נפגשות, באולד טראפורד, בתאריך שמעלה נוסטלגיה מסוימת לעבר - התאריך שבו מנצ'סטר יונייטד קיוותה לחזור להתאמן בצורה שפויה במגרש שלה, מלחמת העולם הרסה אותו ועצרה את התקווה, אך בסופו של דבר, הכדורגל ניצח.