בין שחקני מכבי תל אביב לבין חולצותיהן אתמול (שני) חצצו 43 שנים ובין מכבי תל אביב לבין הפועל תל אביב נראה כאילו חוצצות יותר. אנחנו יכולים לדבר הבוקר על עומר אצילי לסגל הנבחרת (נו כבר, הרצוג!) או על אייל גולסה להרכב הנבחרת (נו כבר, הרצוג!) ועל כניסה לשורטליסט של שחקן העונה (תנו לזה להתבשל) או על יונתן כהן לעמדת החלוץ (נו כבר, איביץ'! כולם נפצעו לך, אתה לא רואה מה הגורל מסמן?!) אבל זה לשים את המצלמה על מקסימום זום, ואז הכל נראה מטושטש. אז בואו נרחיק את העדשה: נזוז אחורה מפברואר 2020 ונכניס לפריים את כל הדרבים האחרונים מאז שדגני ודמארי, היחידים שפתחו גם אתמול, כבשו ועשו 1:3 נדיר ואדום - בסדר הזה.
וזו התמונה שאנחנו מקבלים: במסגרת הליגה, ותודה לרון עמיקם על הנתון, הצהובים שברו שיא מועדון עם 10 משחקי דרבי ללא הפסד. כולל גביע הטוטו ולא כולל הדרבי שפוצץ, רשמנו מאז ההפסד הצהוב האחרון 13 דרבים תל-אביביים שהתחילו וגם הסתיימו - מכבי ניצחה ב-10, שלושה הסתיימו בתיקו, 4:27 בגולים. נוריד טוטו? הולי שיט של 2:17 בגולים. האדומים לא כבשו יותר משער למשחק במהלך התקופה, וזכוכית המגדלת להבנת התופעה טמונה בשני הדרבים האחרונים: בראשון מכבי היתה חלשה ונגמר 0:3, אתמול היא פירקה את המשחק בשני מהלכים שגררו שתי עבירות במחצית הראשונה ונגמר רק 0:3. היו ימים ש-0:3 בדרבי, לא משנה לאיזה צד, הרגיש כמו רעידת אדמה. אירוע. להיות אוהד מכבי בדרבים בתקופה האחרונה זה כמו לגלות שהשלט של הממיר בסלון שולט גם בווליום של הטלוויזיה בחדר השינה. אתה שמח, אבל לא משתולל מבפנים. ככה אמורים לייצר אותו.
זה לא אומר שמכבי לא שלטה בדרבים הללו - ברובם המכריע שלטה באופן הרמטי. להפך, מרוב ששליטה צהובה זו הנורמה, אתה מתלהב פחות. מרוב שליטה זה כבר לא מרגיש דומיננטי. איך אפשר להרטיב ים, איך אפשר לרמוס שטיח?
הפער בין המועדונים כל כך עצום ואפשר לראות את זה דרך מבצע הרטרו הצהוב - הלבשת שחקנים ואוהדים לפי הסטייל של עונת 1977. כשהאדומים חושבים על עונות קודמות הם חושבים על התביעות שעומדות להתלבש עליהם. מכבי ממשיכה לעשות כסף על חשבון העבר, בעוד שהעבר ממשיך לעשות כסף על חשבון הפועל.
המשחק אתמול אפילו לא מוריד ממה שחשבנו על האדומים תחת קלינגר, וזה אומר הכול. בית"ר טובה מהם אבל נמצאת אי שם בליגה שלהם. שש שנים שהיריבה הכי גדולה של הפועל, מכבי, אמנם חולקת איתה עיר אבל לא ענף. מול מכבי חיפה הקלינגרים שיחקו פתוח וחטפו. מול הירושלמים הם שיבשו והפתיעו. מול מכבי הם לא ניסו במחצית אחת ולא יכלו במחצית השנייה. זו לא הרתעה אפילו, האדומים לא מפחדים, זו פשוט עובדה, כישרון, יכולת. גם בסוכנות המקומית היחס עמד על פי 5.75 לניצחון אדום. זה "לדרבי חוקים משלו"?
לא רק הפילוסופיה וההיסטוריה הקרובה בזה לאמרה הזו, גם המתמטיקה. מכבי הרסה את הדרבים עוד קודם, זה לא התחיל אתמול - ומתישהו האדומים יחזרו לנצח, ככה זה, אבל עד אז בואו נשכיב לישון את "לדרבי חוקים משלו" באותה מיטה עם "אם שכחת את מה שרצית להגיד כנראה זה לא היה מספיק חשוב". לפעמים שוכחים גם דברים חשובים, אמא, ולכל משחק של הפועל בליגה חוקים משלו - פרט למשחק אחד: לדרבי התל אביבי חוקים משל מכבי.
לפי תיאוריית נדידת היבשות מפת העולם השתנתה ללא הכר - אנטרקטיקה למשל הייתה צמודה לאוסטרליה ואירופה לצפון אמריקה או משהו הזוי ומגניב כזה, וזה מדהים כי יש גם תיאוריה גיאוגרפית מקומית על נדידת קבוצות בגוש דן: פעם היתה יבשת של מכבי והפועל תל אביב והרחק משם מיני יבשת זהובה של בני יהודה. עם השנים הלוחות הטקטוניים של מכבי והפועל התנתקו זה מזה, אוקיאנוס נפער בין השתיים והאדומים הידרדרו עם הזרם עד שנדבקו לבני יהודה. מכבי יבשת בפני עצמה. הפער הכללי כל כך גדול שאפילו פנצ'ר צהוב חד פעמי לא יפנצ'ר שום דבר בתזה, עד כדי כך גדול שאפילו אם חס וחלילה היו מגלים בטריטוריה האדומה נגיף מסוכן ומדבק, בסופרמרקטים על האי של מכבי אפילו לא היו מוכרים מסכות.
orenjos@walla.co.il