היעד מספר 1

פגרת האולסטאר של ה-NBA היא מעין נקודת ציון שמאפשרת לאנשי הליגה להסתכל על התמונה הרחבה ולהתחיל להתארגן למשימות של כל קבוצה בטווח הקצר. בשלב זה של העונה, כשהמגמות ברורות והמיקומים מתחילים להתבהר, כבר אפשר לחלק את קבוצות הליגה לשניים: אלו שיתחילו כעת להתכונן לפלייאוף, ואלו שיעסקו מעתה והלאה בעיקר בדראפט.

מנקודת מבט פרובינציאלית, זה אומר שמעכשיו הזרקור על דני אבדיה יהיה אפילו יותר חזק ויותר בוהק. במובן הזה הקפיצה הגדולה ביכולת, בדקות ובהייפ סביבו בשבועות האחרונים מגיעה בעיתוי מצוין. כבר הגענו לשלב שבו תחזיות הדראפט השונות נשענות גם על דעות מוצקות למדי של מנהלים בליגה, ואם אבדיה מוזכר כבחירת טופ חמש במרביתן המכריע, אפשר לקבוע שזהו מיקומו הריאלי בדראפט הקרוב.

על פניו, התחזיות המחמיאות לא בהכרח משרתות אותו בטווח המיידי. ככל שגוברים השבחים בארצו של הדוד סם, כך גדל גם הסיכוי שינחת בקבוצה לא מתפקדת, עם תרבות ארגונית גרועה ואופק שחור. מצד שני, להיבחרות גבוהה יש ערך מוסף: היא קונה את שני המצרכים היקרים ביותר עבור כדורסלן צעיר - הזדמנויות וזמן. אם אכן יקרא אדם סילבר בשמו של אבדיה באחת מחמש הפעמים הראשונות בליל הדראפט, יידע הכישרון הצעיר של מכבי תל אביב שיקבל מעתה ואילך במה כדי להוכיח את עצמו פי כמה מבחירת סיבוב ראשון אחרת, "רגילה" שכזו. לקבוצה שתבחר בה, תהא זהותה אשר תהא, תהיה מחויבות מיוחדת כלפיו, גם אם לא ישתלב באופן מיידי. סטטיסטית הסיכוי להיפלט מה-NBA יקטן משמעותית - אם לא יצליח בקבוצת האם, סביר שיקבל צ'אנסים נוספים בקבוצות אחרות. הוא יקבל ביטחון תעסוקתי של כמה שנים - לא דבר של מה בכך במציאות הנזילה של ה-NBA.

בהינתן כל הנתונים הללו, אפשר כבר להתחיל לחשב רווחים וסיכונים עבור אבדיה. כמו כל שחקן NBA אחר, ליל הדראפט יהיה רגע מכונן בקריירה שלו - זהות הקבוצה שתבחר בו עשויה במידה רבה לגזור את גורלו בליגה. מתוך 14 אופציות, ניסינו לצמצם לחמש האפשרויות הטובות ביותר ולדרג אותן.

חשוב לציין: נקודת המוצא של הטור היא שאבדיה הוא אמנם כישרון מרשים מאוד, אבל לא כזה שבונים סביבו קבוצה ב-NBA. במילים אחרות, לא נראה שהוא משתייך לרשימה הסופר-מצומצמת של שחקנים שיבלטו בכל מקום, כל סיטואציה, כל תנאי (מישהו אמר לוקה דונצ'יץ'?). זו הסיבה שהקבוצות שמופיעות בדירוג מצויות בשלב קצת יותר מתקדם בתהליך הבנייה מחדש, ומחפשות עוד פיסה חשובה בפאזל שכבר התחיל לקבל צורה.

הווריירס יהיו העוף המוזר של הדראפט הקרוב: מצד אחד יתכן שיסיימו את העונה עם המאזן הגרוע ב-NBA, ומצד שני את העונה הבאה יפתחו עם שאיפות גלויות לרוץ לאליפות. האנומליה הזו עשויה לגרום להם להשתמש בבחירה הגבוהה לטרייד על שחקן מוכח - כך על פי הדיווחים האחרונים מארצות הברית - אולם אם הם לא ימצאו פרטנר, ייתכן שאבדיה יהיה הפתרון. הדראפט הקרוב מלא בשחקנים לא מספיק בשלים ולא מספיק מוכחים, ובמובן הזה אבדיה, שחקן רוטציה בקבוצת צמרת בליגה השנייה הכי טובה בעולם, הוא כנראה הפרוספקט המחושל מכולם.

בגולדן סטייט אולי לא יחכו לאבדיה דקות למכביר, אבל תחכה לו טוענת לכתר שנואשת לשחקני ספסל תורמים. יש מקרים שזה כל מה ששחקן צעיר צריך עבור ספתח חיובי - תשאלו את הידו טורקוגלו, למשל, שחקן עם רקע ונתוני פתיחה דומים לשל אבדיה, שהצטרף למכונה המשומנת של סקרמנטו המלהיבה בשנת 2000, למד לשחק כדורסל מנצח למרות שקיבל דקות מדודות, הפגין ניצוצות בפלייאוף והמשיך לקריירת NBA ארוכה ומרשימה. להיות זנב לאריות בארגון משובח, עם סגנון משחק קבוצתי, כשמסביב קרי, תומפסון, גרין ואנדרו וויגינס - ייתכן ששווה יותר מלהיות ראש לשועלים בקבוצה כושלת אחרת.

להוקס יש את מרבית המרכיבים כדי להפוך ליעד מוצלח עבור אבדיה: כוכב על שהפך לשחקן חמישייה באולסטאר כבר בעונתו השנייה בליגה, תווית של אחת מקבוצות העתיד, ומאגר כמעט בלתי נדלה של צלפי שלשות, שיחפו על מה שמסתמן נכון לעכשיו כעקב האכילס של הכישרון הישראלי. בעונה הבאה הם אמורים להתחיל לעשות קפיצה כלפי מעלה, ובמזרח הדליל בכישרון ואיכות בקבוצות "הבטן", זה עוד בהחלט עשוי להסתיים בהעפלה מוקדמת מהצפוי לפלייאוף.

הצירוף של קלינט קאפלה בחלון הטריידים ככל הנראה סותם את הגולל על האפשרות שההוקס יבחרו בדראפט בסנטר ג'יימס ווייזמן, ובהתחשב במצבת הגארדים האיכותית ספק אם יהמרו גם על רכז בכיר. זה מגדיל את האפשרות שיבחרו באבדיה, שכן מאגר הפורוורדים בדראפט קטן למדי. לאטלנטה חסר שחקן עם פוטנציאל מגוון כמו של אבדיה, אבל מצד שני גם בעמדות הפורוורדים צפוי פקק תנועה, בטח אם לוקחים בחשבון את ההשקעה בדיאנדרה האנטר וקם רדיש, שתי בחירות טופ 10 מהשנתיים האחרונות, שמראים לאחרונה סימני שיפור. זו גם הסיבה שההוקס רק במקום הרביעי.

כמו ההוקס, גם אצל הטימברוולבס העתיד מבטיח בהרבה מההווה. על ההגה מופקד הג'נרל מנג'ר גרסון רוסאס שמסתמן כמנהל מוכשר, ועל הפרקט מתרוצצים שני כוכבים מוכחים שמאיישים את שתיים מהעמדות הכי חשובות בכדורסל. קארל אנתוני טאונס ודיאנג'לו ראסל הם צמד מעניין שזקוק לצלע נוספת שאותה אבדיה יכול למלא בתסריט אופטימי, אם ימשיך להתקדם בצד ההגנתי בקצב שהתקדם בו בחודשים האחרונים במכבי תל אביב.

התחרות של אבדיה על דקות תהיה מאתגרת, אבל לא בלתי אפשרית: ג'ארט קולבר שנבחר שישי בדראפט 2019 משחק בסגנון אחר לחלוטין ומסוגל לאייש גם את עמדת השוטינג גארד, ג'וש אוקוגי ומאליק ביזלי משלימים רוטציית כנפיים עמוסה יחסית, אבל לא בהכרח בהמון כישרון. מבין קבוצות הלוטרי שאמורות לבחור בטופ חמש, מינסוטה היא כנראה ההתאמה הטובה ביותר.

הוויזארדס עדיין מפנטזים על הפלייאוף, אבל בהנחה סבירה שלא יצליחו למחוק את פער 5.5 המשחקים מאורלנדו, גם הם עשויים להיות אופציה מעניינת מאוד עבור אבדיה. ראשית, בגלל החור בעמדת הסמול הפורוורד שאותה מאיישים טרוי בראון ואיסק בונגה, שני שחקנים עם תקרה נמוכה בהרבה משל אבדיה. אחר כך גם בזכות קצב המשחק המסחרר, שיחמיא לאיכויות של אבדיה במגרש הפתוח.

ושלישית, בזכות התחרותיות שלהם - בראדלי ביל שהולך ומשתכלל מדי שנה האריך חוזה, ג'ון וול יחזור בעונה הבאה וייתן מענה לשיממון בעמדת הרכז, ורוי האצ'ימורה מראה סימנים של שחקן פנים חביב מאוד. יש פה בסיס לפלייאוף במזרח, ובמקביל גם למנת דקות נכבדת בעמדת הסמול פורוורד.

באמת יש צורך בנימוקים? כי זה גרג פופוביץ'; כי זו הקבוצה הכי אירופאית באמריקה; כי זה המקום המושלם לשחקנים בינלאומיים; כי היא מתפארת במחלקת פיתוח השחקנים הטובה ב-NBA; כי יש לה את צ'יפ אנגלנד, מאמן הקליעה הטוב בעסק; ועוד ועוד סיבות.

מצד שני, סביר שזו לא יותר מפנטזיה: הפעם האחרונה שהספרס קיבלו בחירה בטופ 10 הייתה בשנת 1997, אז בחרה בבחור צעיר שעונה לשם טים דאנקן. היום הוא עוזר המאמן, ומסייע בתחום ההתמחות המיוחד של הספרס בשנים האחרונות: איתור מציאות בקצה הסיבוב הראשון. ובכלל, ההיסטוריה אומרת שהספרס עוד ימצאו את עצמם בפלייאוף גם העונה, למרות המרחק המשמעותי ממנו כעת.

אבל אולי, מי יודע, זה כן יוכל לקרות. אחרי הכל, רק אשתקד קיבלה ניו אורלינס את הבחירה הראשונה בדראפט למרות שהסבירות עמדה על שישה אחוזים.

והיינו כחולמים.