גם כאן איביץ' הרבה מעל כולם? דירוג כל מאמני ליגת העל כשחקנים

בווידאו: כוכבי ליגת העל לשעבר מנסים לחזור לכושר בהכנות למשחק השלום

דיון נוסטלגי במערכת וואלה! ספורט הביא אותנו להחליט לדרג את כל מאמני ליגת העל, אבל לא על פי יכולותיהם כמאמנים - אלא דווקא על פי ימיהם כשחקנים. אז מי היה גדול יותר - יוסי אבוקסיס או ניר קלינגר? מי זכור כחלוץ טוב יותר - אופיר חיים או קובי רפואה? והאם גם כאן ולאדן איביץ' יסתכל על שאר יריביו מלמעלה? לפניכם הדירוג המלא, שלפחות בחלקו העליון והתחתון דומה באופן מפתיע לטבלה הנוכחית של ליגת העל.

לא היה כדורגלן מקצוען ותופס את המקום האחרון. קודמו בתפקיד, עמיר תורג'מן, היה מתברג במקום הרבה יותר גבוה.

חלוץ שגדל בהפועל באר שבע, הצפין באמצע שנות ה-90 להפועל תל אביב ובני יהודה, אבל מלבד שתי עונות בהן הגיע למספר דו ספרתי של כיבושים, לא הותיר חותם בליגת העל. הצטיין בעיקר בכיבוש שערים מתוך הרחבה וזכור בזכות רביעייה במשחק האחרון שלו במדי הפועל תל אביב, בניצחון 2:6 על הפועל פתח תקוה במחזור האחרון של עונת 1996/97.

שחקן הגנה כלבויניק תוצרת הפועל תל אביב, ששיחק בעיקר כבלם, אבל היה מסוגל למלא כל תפקיד דפנסיבי, כולל קשר אחורי. שחקן מסור, יריב עיקש, אבל אף פעם לא היה שחקן בולט בליגה הבכירה והעביר זמן רב בליגות נמוכות יותר. היה חלק מהאדומים בשנים האפורות של משה סיני ושוחרר רגע לפני שהם החלו לשחזר את ימיהם הגדולים. נדד מכפר סבא לאשקלון, מנצרת עילית לקרית גת ובסך הכל עבר 11 קבוצות.

קשר שהתחיל וסיים את הקריירה במדי הפועל בית שאן בליגות הנמוכות וכשחקן לא הגיע לגבהים אליהם נסק כמאמן. בשיאו הגיע למכבי חיפה, שאת מדיה לבש 23 פעמים ואפילו ענד את סרט הקפטן. אחר כך שיחק כמה שנים במכבי פתח תקוה בליגה הלאומית (הליגה הבכירה), לפני שחזר לבית שאן.

בלם/קשר אחורי פיזי וקשוח שבשנים הלא רבות שלו בליגה שלנו, נחשב לשחקן סולידי. התחיל את הקריירה בנובי סאד מליגת המשנה ביוגוסלביה ובעקבות משפחתו התגלגל לישראל. רשם הופעה אחת בנבחרת ישראל, זמן קצר אחרי שהשלים את העלייה לארץ, ושיחק שבע שנים במכבי נתניה. בגיל 30, אחרי שהיהלומים נשרו לליגת המשנה, פרש בגלל פציעה.

אם השיפוט היה על פי כישרון בלבד, סילבס היה מתברג בשלישייה הראשונה. מצד שני, אילולא הכישרון שלו, אולי גם היה יורד כמה מקומות. אבל זה סיפור של קשר התקפי, טכני ומבריק, שסומן בגיל צעיר ולא מימש את הפוטנציאל שלו. ערך הופעת בכורה במכבי חיפה בגיל 17, אבל בשש העונות שלו בקבוצה בה גדל, רשם רק 79 משחקי ליגה, רבים מהם כמחליף. פציעות ברגעי מפתח עצרו אותו ובגיל 26 כבר ירד לליגה הלאומית, שם הפך ל"קבלן עליות". שותף ב-3 משחקי ידידות של נבחרת ישראל ב-1998.

מלך שערי ליגת העל בעונת 2001/2 במדי מכבי פתח תקוה. גדל במכבי תל אביב, חזר אליה לתקופה קצרה בהמשך (אפילו כבש צמד ב-1:10 הזכור על עירוני ראשון לציון), אבל את השנים היפות שלו עשה בעיקר בבני יהודה ומכבי פתח תקוה. כובש מחונן, חלוץ עם רגל שמאל מחודדת וסיומת מרשימה. פנדליסט מצוין ושחקן קבוצתי שניחן גם ביכולת מסירה גבוהה. פרש בגיל 31 בגלל פציעה ואולי פספס עוד כמה שנים טובות ומיקום קצת יותר גבוה.

מלך שערי ליגת העל בעונת 2003/4 במדי הפועל באר שבע, קבוצה איתה הוא הפך להיות מזוהה למרות שגדל במכבי תל אביב. חלוץ טכני מאוד ובעל חוש לשערים יפים, שהרבה לעבור קבוצות ואפילו הגיע לתקופה קצרה באיסטנבולספור הטורקית. רשם כמה עליות ליגה כשחקן עוד לפני שעשה זאת כמאמן. מקדים את קובי רפואה בדירוג רק בזכות העובדה שהיה שחקן משמעותי תקופה מסוימת בקבוצה גדולה, מכבי תל אביב.

שחקן הגנה ורסטילי, שהתחיל את הקריירה כמגן ימני ובהמשך מילא כל תפקיד דפנסיבי. מלבד שנתיים במכבי תל אביב, העביר את כל הקריירה במכבי חיפה וזכה איתה ב-5 אליפויות ו-3 גביעים. תמיד היה אחד השחקנים הפחות נוצצים בקבוצה - ולא רק בשל תפקידו ההגנתי - אבל המאמנים שלו נהגו לסמוך עליו. רשם 9 הופעות בנבחרת ישראל, מהן 5 רשמיות במוקדמות יורו 1996. ממוקם גבוה יותר משחקנים שהיו כישרוניים יותר, בזכות העובדה ששיחק לאורך כל הקריירה בקבוצות גדולות.

בלם טכני ונבון, קפטן ומנהיג, שחקן שהאיכות הגדולה ביותר שלו הייתה בהבנה של המשחק ובעזרתה הוא חיפה על אתלטיות מאוד לא מרשימה. היה אחד הסמלים הבולטים של הפועל חיפה המפוארת של סוף המילניום הקודם ותחילת הנוכחי וזכה איתה באליפות היחידה בתולדותיה. רשם 34 הופעות בנבחרת ישראל - האחרונה ביניהן בתבוסה 5:0 לדנמרק בנובמבר 1999. למרות שהפועל חיפה הגיעה לפסגות של הכדורגל הישראלי בתקופתו, בן שמעון הגיע לקבוצות הגדולות והלחוצות של ליגת העל רק אחרי שפרש והפך למאמן.

קשר אחורי תוצרת מכבי נתניה, שהיה שותף בכיר ללא מעט רגעים משמעותיים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. שימש בורג מרכזי באליפות היחידה בתולדות בני יהודה (בה שיחק בעמדה מעט קדמית יותר) ואחר כך היה שותף מלא לעונה החלומית של מכבי חיפה הגדולה מודל 1993/94. שלט במרכז המגרש, בלט בתבונה הרבה שלו והוסיף הרבה אגרסיביות. אחד הקשרים האחוריים הישראלים הטובים בשנות ה-90, מסוג השחקנים שמביאים אליפות ומאפשרים לאחרים לקצור את התהילה. לבש את מדי נבחרת ישראל 15 פעמים ושיחק 90 דקות באותו 2:3 מפורסם על צרפת בפארק דה פראנס. פרש בגיל 31 בלבד בגלל פציעה.

אחד הקשרים האחוריים הטובים בישראל בשנות ה-90 ותחילת ה-2000. גדל בהפועל תל אביב (ואף היה חלק מסגל הקבוצה בעונת האליפות ב-1987/88), הפך לסמל הגדול של בית"ר ירושלים בדמדומי הקריירה של אלי אוחנה ונטש בחזרה לאדומים. עם הקבוצה מהבירה זכה בשתי אליפויות וב-1997/98 הוכתר לכדורגלן העונה, עם הפועל תל אביב הניף שני גביעים. שחקן אגרסיבי ובעיקר דומיננטי, שהנוכחות שלו הורגשה בכל שנייה במשחק ובכל מקום במגרש. לבש את מדי נבחרת ישראל 35 פעמים ואם רק היה קצת יותר מהיר, אולי גם היה עושה קריירה נאה באירופה.

שחקן העונה ב-1988/89, אז עוד במדי מכבי חיפה. זללן תארים (5 אליפויות, 2 גביעים) שעשה את המעבר הסנסציוני מהמדים הירוקים לאלו של מכבי תל אביב והפך לאחד מהעוגנים הבולטים בקבוצה הגדולה של שנות ה-90. קפטן אמיתי, קשר אחורי שהפך לבלם והיה מאמן עוד הרבה לפני שעמד על הקווים. התדמית של "שחקן נשמה" השכיחה קצת שהיו לו גם יכולות טכניות לא רעות בכלל. צבר 83 הופעות בנבחרת ישראל וענד את סרט הקפטן שלה במשך שנים ארוכות. הקדים את אבוקסיס אחרי התלבטות שעדיין לא נגמרה, כשכמות האליפויות משמשת שובר שוויון.

עם כל הכבוד לקריירות המפוארות של קלינגר ואבוקסיס, ולאדן איביץ' עשה את זה על במה הרבה יותר גדולה. קשר התקפי קצת גמלוני, אבל אלגנטי ואינטליגנטי, שהבין את המשחק עד תום ובזכות מיקום מצוין, קור רוח ושימוש נכון בפיזיות שלו, ידע לכבוש הרבה מאוד שערים. בפרטיזן בלגרד היו לו עונות של 18 ו-20 גולים, הוא הבקיע נגד אייאקס במוקדמות ליגת האלופות, ערך 54 הופעות במפעלים אירופאים, לבש את מדי בורוסיה מנשנגלדבאך ונבחרת סרביה. הכדורגלן הכי טוב בין מאמני ליגת העל.