פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פעם מיוחד, תמיד מיוחד

      צילום: GettyImages

      הקאמבק מעורר ההשראה של דרק רוז מזכיר שוב: אי אפשר להיות MVP ב-NBA רק בזכות יכולות אתלטיות, צריך להיות שחקן עם אקס פקטור ייחודי. רביץ על עקומת קריירה יוצאת דופן שעשויה לקבל עוד תפנית חיובית בקרוב

      בראייה לאחור, פלייאוף 2012 היה אחד הדרמטיים והחשובים של המאה הנוכחית. זה היה הפלייאוף בו לברון ג'יימס הסיר את כל הקופים שסחב על הגב וזכה באליפות הראשונה שלו, זה היה פלייאוף הפריצה של OKC של קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן, זה היה הפלייאוף האחרון של קובי בריאנט, זה היה הפלייאוף שהוביל לטרייד המרובע שהביא את דוויט הווארד ללייקרס ושינה את הגורל של כל מועדון וכל שחקן שהיה מעורב בו.

      אך אחד הרגעים הדרמטיים ביותר של הפלייאוף הזה התרחש כבר במשחק הראשון שלו, בין שיקגו שסיימה במקום הראשון במזרח לבין פילדלפיה. דקה ועשרים שניות לסיום המשחק דרק רוז ביצע תנועה לא טובה וקרע את הרצועה הצולבת. ה-MVP מהעונה שלפני כן אמור היה להיות אחד השחקנים הבכירים של העשור, שחקן שייאבק על תארים אישיים וקבוצתיים באופן קבוע, אך לאחר המשחק הזה הוא לא חזר להיות אותו השחקן. הרכז הסקורר שהתבסס על כוח הפריצה שלו המשיך לסבול מפציעות, ונראה היה שכל נסיון חזרה שלו מסוכל. ב-2014/15 הוא עוד הצליח להיות רלוונטי במאבקי פלייאוף משמעותיים, בעיקר בסדרה המותחת מול קליבלנד של לברון (ודיוויד בלאט), אבל מאז הוא רק הלך ודעך. ללא קליעה מבחוץ או יכולת הגנתית סבירה, הוא לא נראה כמו שחקן שמסוגל להמציא את עצמו מחדש.

      עד השנתיים האחרונות. עם הכניסה לעשור הרביעי לחייו, רוז הפך לאחד המחליפים הטובים בליגה. בשנה שעברה במינסוטה והשנה בדטרויט הוא משמש כגארד הסקורר המחליף האולטימטיבי, כזה שמספק הרבה נקודות באחוזים טובים במעט דקות וגם מנהל את היחידה השנייה. כשצריך, הוא גם נשלח לחמישייה הראשונה ומוכיח שהוא יעיל באותה מידה גם נגד שחקנים פותחים. בשנה שעברה הוא סיפק לוולבס 18 נקודות ב-48.2 אחוזים מהשדה ו-4.3 אסיסטים, השנה בדטרויט הוא קולע 18.5 נקודות ב-49.7 אחוזים מהשדה ומוסיף 5.9 אסיסטים, כל זה ב-26 דקות משחק. אחוז הקליעה המשוקלל שלו בשנתיים האלה הוא הגבוה בקריירה, יותר מאשר בעונת ה-MVP.

      דרק רוז תון מאקר, דטרויט פיסטונס (GettyImages)
      מרשים יותר ויותר עם כל יום שעובר. רוז (צילום: GettyImages)

      בשבועות האחרונים הוא נראה יותר ויותר מרשים. מכת הפציעות של הפיסטונס הפכה את התפקיד שלו בקבוצה למשמעותי יותר. הוא נמצא בעיצומו של רצף של עשרה משחקים בהם קלע לפחות 20 נקודות, הממוצעים שלו בתקופה הזאת הם של 23.6 נקודות ב-52.7 אחוזים מהשדה, 3.9 זריקות עונשין ב-89.7 אחוזים ו-6.2 אסיסטים. אלה מספרים של דרק רוז מודל 2011, לא 2020. דטרויט ניצחה חמישה מהמשחקים האלה למרות סגל דליל, כולל ניצחונות קלים ויפים בבוסטון ועל סקרמנטו, כאשר רוז מתפקד ככוכב הבלתי מעורער של הקבוצה בזמן שהראש של אנדרה דראמונד כבר נמצא במקומות אחרים.

      הקאמבק של רוז מדגיש נקודה שחשוב לזכור: אי אפשר להיות MVP ב-NBA רק בזכות יכולות אתלטיות, צריך להיות שחקן כדורסל מיוחד. מסוג השחקנים שיודעים להתאים את עצמם לסיטואציות, ללמוד מהנסיון וליצור גרסא מעודכנת של עצמם ברגע שהגוף מאפשר להם לשחק באופן רציף. הגרסא המעודכנת של רוז כוללת פחות אתלטיות ויותר חוכמת משחק ונסיון, אך חוכמת המשחק תמיד הייתה חלק מהרפרטואר שלו.

      כיף לראות את רוז משחק כיום. המשחק שלו עדיין מתבסס בעיקר על יכולת החדירה והצעד הראשון שלו עדיין מהיר מספיק כדי לעבור את רוב השומרים בליגה, אבל הסגנון שלו יותר מחושב מאשר בעבר. הוא מסיים נהדר מכל איזור בצבע וסביבתו. כשהוא מגיע עד לטבעת הוא מסיים מצוין עם מגע, הוא קולע ב-65.1 אחוזים מתחת לסל, שישי מבין 34 גארדים שזרקו לפחות 150 זריקות כאלה. הוא פיתח מגוון רחב מאוד של זריקות מתוך הצבע וקולע ב-47.5 אחוזים מהחלק של הצבע שרחוק מהסל, שלישי מבין 29 גארדים עם לפחות 100 זריקות כאלה. הוא יודע לקלוע מזוויות לא פשוטות ולהשתמש בקרש באופן לא שגרתי.

      יכולת המסירה שלו לא פחות מרשימה לאחרונה מיכולת החדירה. משהו בתזמון וחדות המסירה שלו בפיק נ' רול מזכיר לי את כריס פול, אולי האמן הגדול ביותר בתחום הזה. רוז יכול למסור בכל שלב של המהלך ובדרך כלל מוצא את הרגע שמפתיע את ההגנה. הוא מסוגל למצוא את השחקן הרחוק ביותר ממנו, משתמש בהטעיות ראש כדי לבלבל את שחקני ההגנה ומוסר עם אקסטרה חדות כשהוא יודע שהוא מפנה שחקן לזריקה. כל הגורמים הקטנים האלה הופכים את המסירות שלו לכאלה שנותנות לשחקן שמקבל את הכדור יותר זמן ומרחב מהרגיל, הרבה פעמים זה ההבדל בין זריקה נוחה ללא נוחה.

      דרק רוז, דטרויט פיסטונס (AP)
      השתפר בכל האספקטים. רוז (צילום: AP)

      בעוד שהקאמבק של רוז מרגש מאוד גם כעת, הוא יושלם באמת רק כאשר הוא יחזור לקחת חלק בקבוצות גדולות ובמאבקי פלייאוף רציניים. הוא נראה כמו מועמד קלאסי להיות שחקן שישי בקונטנדרית, מהסוג שיכול לשנות משחקים וסדרות בהם ההתקפה תקועה. הוא בסך הכל בן 31, ועם הרפואה כיום ניתן לדמיין אותו ממשיך לעוד שנים רבות בתפקיד כזה. ההיסטוריה של הליגה מלאה בגארדים וותיקים שמצאו לעצמם קריירה שנייה מסוג כזה, אף אחד מהם לא היה MVP בעברו.

      אם וכאשר זה יקרה, הקליעה מבחוץ וההגנה יהוו סימני שאלה משמעותיים סביב יכולתו של רוז לשחק במאני טיים של משחקי פלייאוף, לצד הכוכבים הגדולים. בכל הקשור לקליעה, יש מקום לאופטימיות זהירה. רוז ממעט מאוד לזרוק שלשות בקאץ'-אנד-שוט, אך כאשר זה קורה הוא קולע אותן השנה ב-43.8 אחוזים, כולל 8 מ-14 בשלשות מהפינה. כאשר ההגנה מתעלמת ממנו הוא יודע גם לחתוך לסל בתזמון נכון, לכן הוא בהחלט עשוי להתברר כשחקן שיכול לשחק רחוק מהכדור.

      בהגנה, הוא מספיק מנוסה ומספיק ערני כדי לבצע את רוב הפעולות הנכונות ולא להיות חור מוגזם. יריבים קולעים מולו ב-2.5 אחוזים יותר מהצפוי, לא טוב אך גם לא קטסטרופה. אבל ההגנה האישית שלו חלשה מאוד, ושחקנים איכותיים עוברים אותו בקלילות. בפלייאוף ניתן לצפות לכך שיריבות יחפשו חילופים שישאירו אותו מול הכוכבים שלהן, ויש שחקנים שלא מצליחים להישאר על הפרקט במאני טיים מהסיבה הזאת. אך רוב הקבוצות למדו להסתדר הגנתית עם חוליה אחת חלשה, ואם היתרונות ההתקפיים שלו יהיו מספיק משמעותיים צוות האימון שלו יוכל לחשוב על פתרונות יצירתיים להגנה.

      אם לא יהיו הפתעות, רוז ימצא את עצמו בקבוצה בכירה כבר בשבועות הקרובים. הוא נחשב לאחד השמות החמים של הדד-ליין, הזדמנות עבור קבוצות גדולות להשיג סקורר נוסף במחיר לא מוגזם ועם חוזה נוח (15 מליון דולר לשנתיים). דטרויט אמנם מדורגת תשיעית במזרח ולא מאוד רחוקה מהפלייאוף, אך נראה שפניה לעבר בנייה מחדש. אנדרה דראמונד הוא השם הגדול ביותר שמועמד לטרייד כרגע, בין אם הוא יעבור או לא התחושה היא שהנהלת הפיסטונס לא תפספס את ההזדמנות להשיג נכסים עתידיים תמורת רוז.

      לברון ג'יימס, לוס אנג'לס לייקרס, מטביע מול דרק רוז, קארל אנתוני טאונס, מינסוטה טימברוולבס (AP)
      ישלבו כוחות? רוז (משמאל) מול לברון (צילום: AP)

      לכן, אחד מקווי העלילה האפשריים המסקרנים ביותר בליגה לקראת הפלייאוף הקרוב הוא זה שבו דרק רוז חוזר להיות גורם משמעותי במאבק האליפות. בתקווה שהגוף לא יבגוד בו, השאלה המרכזית שנותרה היא היכן זה יקרה. כמעט כל קבוצה תשמח לקבל אותו, אבל יש כאלה שזקוקות פחות לשחקן מסוגו. לקליפרס, למשל, יש כבר את לו וויליאמס שמבצע תפקיד דומה, למיאמי יש את גוראן דראגיץ' ולמילווקי את ג'ורג' היל. ניתן להניח ששלושתן יחפשו שחקנים מסוג אחר. אלה המועמדות המעניינות ביותר:

      הלייקרס: שמועה חמה מדברת על טרייד של רוז תמורת קייל קוזמה. לא בטוח שבלייקרס ימהרו לוותר על קוזמה תמורת שחקן מועד לפציעות בן 31, אך אולי עם השלמה מתאימה מצד דטרויט טרייד כזה יוכל לקרות. אין ללייקרס דרך אחרת להשיג שחקן בקליבר של רוז. הלייקרס מחפשים את הסקורר השלישי שכרגע אין להם בסגל, ורוז יכול מאוד להתאים להם. כרגע קשה להם מאוד בדקות המנוחה של לברון ג'יימס, ורוז הוא בדיוק השחקן שיידע גם לספק נקודות, גם להפעיל את אנתוני דיוויס בפיק נ' רול וגם לסדר זריקות לקלעי החוץ.

      פילדלפיה: הקבוצה של ברט בראון מסתמנת כיחידה הגנתית מובחרת, כזו שתקשה על כל התקפה בסדרת פלייאוף, אבל בהתקפה נותרים כמה סימני שאלה. שחקן שיוצר לעצמו ולאחרים מצבי זריקה זה משהו שאין לבראון על הספסל, למרות שלא בטוח שהפתרון הטוב ביותר הוא עוד שחקן שמרחב המחייה הטבעי שלו הוא הצבע. בפילדלפיה סביר יותר שרוז לא ישחק במאני טיים אלא יספק עוד איכות התקפית בדקות המנוחה של שחקני החמישייה. יש לסיקסרס כמה צעירים מסקרנים והמון בחירות סיבוב שני שחייבים להם, כך שהם יוכלו להרכיב חבילה אטרקטיבית די בקלות.

      דנבר: בשנה שעברה הספסל של דנבר היה אחת מהפתעות העונה, השנה הוא נראה הרבה פחות מרשים, בעיקר בגזרת הגארדים. מונטה מוריס ומאליק ביזלי מתקשים לשכנע שהם מסוגלים לספק דקות איכותיות בסדרות קשות, ואני לא חושב שלנאגטס צריכה להיות בעיה לתת את שניהם, ו/או את חואן הרננגומז, תמורת רוז. ההתקפה של דנבר נוטה להיתקע מדי פעם ותלויה יותר מדי בניקולה יוקיץ', היכולות והנסיון של רוז זה בדיוק מה שחסר לספסל של מייק מאלון.

      דאלאס: היא אחת החלוצות בתחום הקריירה השנייה של גארדים סקוררים, ניק ואן אקסל וג'ייסון טרי המציאו את עצמם מחדש אצלה. לא בטוח האם מארק קיובן וההנהלה שלו מתכוונים לרוץ לאליפות כבר השנה ולהקריב לשם כך נכסים עתידיים, אך אם כן רוז בהחלט יוכל לספק את יכולת היצירה שחסרה בכל שחקן שלא קוראים לו לוקה דונצ'יץ'. השמועה הטרייה קושרת את דראמונד למאבס, רוז יוכל להיות תוספת מעניינת לטרייד כזה. אבל קשה לראות מה דאלאס יכולה לתת בתמורה לדראמונד שיספק את דטרויט, רוז לבד עשוי להיות הרבה יותר קל להשגה.