"יש הרבה כאב ראש בארגון טורניר כזה גדול", יורה משה פונטי כשאנחנו מתיישבים בחדר של אבי אליהו, מנהל היכל קבוצת שלמה בתל אביב, שם ייערך בסוף השבוע טורניר גרנד פרי תל אביב בג'ודו. "הנה, הלילה למשל, התעוררתי מהשינה. ממש כך. המשלחות מוונצואלה ואוזבקיסטן טרם קיבלו את הוויזות שלהן ואותי זה מאוד מטריד, עד כדי כך שהתעוררתי משינה. אני שרץ בכל העולם כדי שלא ידירו אותנו מטורנירים בגלל שאנחנו מישראל, מוצא את עצמי עכשיו נלחם ולחוץ כי שתי מדינות עדיין לא קיבלו ויזות. אני צריך שוונצואלה תגיע לנתב"ג ויעכבו אותה? אני צריך שיפרסמו שאוזבקיסטן לא הורשתה לעלות על טיסה לישראל, כי אין לה ויזה? אני הפנים באירוע הזה. למזלי, השרה רגב עוזרת לי מאוד".
אז אתה מבסוט שהיא עדיין בתפקיד.
"בוודאי. ואני מקווה שהיא תמשיך בתפקיד הזה גם הלאה ואם לא בתפקיד הזה, אז שתהיה בתפקיד משפיע אחר כי היא עוזרת לנו הרבה".
אז יש כאב ראש גדול לקראת טורניר כזה. אתה לא מצטער שהבאת טורניר כזה לתל אביב?
"ממש לא מצטער. זה הטורניר הגדול הרביעי שאנחנו מארגנים בתקופתי כיו"ר איגוד הג'ודו. התחלנו עם אליפות אירופה עד גיל 23 ואחרי זה עשינו את אליפות אירופה המלאה וזו הפעם השנייה שאנחנו עושים את גרנד פרי תל אביב. אנחנו רוצים, ביחד עם השרה, להפוך את הגרנד פרי הזה לגרנד סלאם שזה טורניר יותר נחשב בסבב העולמי".
מעבר לקטע הארגוני, יש לך גם זמן להתעסק בקטע המקצועי לקראת תחרות כזו?
"אני סומך על המאמנים אורן סמדג'ה ושני הרשקו, אבל אני גם נותן את ההערות שלי".
כמו?
"בגרנד פרי הזה אני לא רוצה שיהיו לנו ארבעה ג'ודאים בכל משקל. מותר לנו כמארחים לרשום ארבעה לכל משקל ואני לא רוצה שיקרה מה שהיה בשנה שעברה, שנרשמו הרבה צעירים שהפסידו בסיבובים הראשונים. זה לא בריא להפסיד. אני מלמד אותם לנצח ובתחרות כזו לרשום חבר'ה כל כך צעירים שאין להם ניסיון זה מסוכן. אי אפשר ללמד ספורטאי להפסיד".
האכזבה הגדולה עוד לפני התחרות זו הפרישה של אלוף העולם שגיא מוקי. אנשים רכשו כרטיסים כדי לראות אותו.
"זה מאכזב כי הקהל הרחב באמת רצה לראות אותו. הפציעה שלו היא בצלעות והיא פציעה מסוכנת כי אם אתה לא מחלים עד הסוף, אתה עלול לסכן את עצמך ואולי אפילו להיעדר חצי שנה".
גם טוהר בוטבול (עד 73 ק"ג) שעשה התקדמות נהדרת ועבר שנת קרבות מצוינת, ייעדר.
"טוהר נפצע במרפק ועכשיו יש לו גם בעיה בברך והוא הולך אפילו עם מגן. הוא עשה באמת עונה מצוינת".
אתה מאוכזב ששניהם לא יתחרו?
"מאוד. שמע הטורניר הזה זה הפנים של האיגוד ושל הג'ודו בישראל. יגיעו אלפי צופים. מאוד רציתי שיהיו לנו כל הלוחמים בכשירות מלאה, אבל מה לעשות, טורניר המאסטרס בסין לפני חודש שהיה מצוין מבחינת שגיא וטוהר, גבה מחיר יקר. טוהר ניצח את הכי טובים במשקל שלו במאסטרס והפציעות שלו יותר קשות. הוא גם היה צריך להתחרות בגרנד סלאם פריס וירד".
מוקי ובוטבול עשו בשנה שעברה תחרויות מצוינות. אבל ב-66 ק"ג ברוך שמאילוב וטל פליקר יתחרו על מקום אחד בטוקיו, ופליקר קצת בירידה.
"פליקר סובל מהגרלות קשות. יש לו 'באד לאק' בהגרלות. הוא לוחם מצוין".
אם יש משהו שהורג את פונטי אלה הרשתות החברתיות והשימוש הבלתי פוסק במכשירים הסלולריים. במהלך הראיון איתו הוא קיבל למעלה מ-10 שיחות טלפון ובכל פעם על הצג שלו מופיעה תמונתו.
"אתה שואל למה הפנים שלי על המסך? זה כדי שיראו למי שייך הטלפון. אתה יודע כמה פעמים אני מאבד את הפלאפון? אני עושה כל כך הרבה דברים במקביל והראש מלא ואני שוכח את המכשיר. כך יודעים לזהות למי שייך המכשיר ומחזירים לי".
היום הכול קורה במכשיר הסלולרי.
"אמרו לי ששגיא פרסם פוסט ובו הודיע שהוא פורש מהטורניר הזה. אתה יודע שאפילו לא ידעתי? הייתי מעדיף שהוא ידחה את ההודעה עד לטורניר עצמו ולא יודיע שבוע מראש, אבל זה מה שהוא הרגיש לנכון. באבו דאבי כשהיו כמה אצלנו שהפסידו בסיבובים הראשונים, אני כעסתי פחות על ההפסדים ויותר על זה שכל דבר הם מתעדים ברשתות החברתיות. זה לא בשבילי הדברים האלה. עד סוף חודש ינואר אני נותן להם חופש לשטויות האלה, אבל אחרי ינואר, כשכבר נדע יותר דברים על הסגל שלנו, דברים ישתנו ונהיה יותר סגורים".
בוא נעבור למשקלים היותר גבוהים. אורי ששון ופיטר פלצ'יק עוד לא מוצאים את הקצב הנכון בטורנירים. אתה אופטימי לגביהם?
"כן. אני יודע שהם בעלייה. אורי ששון עולה. אני רואה אותו. הוא מתאמן מאוד קשה ומאוד רציני. הוא לא מוותר על דברים".
אבל המשקל שלו נהיה אפילו יותר קשה.
"נכון, אבל הוא מסוגל להתגבר על הרבה מיריביו. אני לא אתפלא אם אורי יעשה משהו בגרנד פרי הזה".
מה זה משהו?
"משהו זה מדליה. אורי יכול לעשות מדליה וגם פיטר, אבל אצל פיטר יותר קשה כי במשקל שלו הגיעו תותחים. יפנים, שני קוריאנים אדירים".
חסר לי שמות חדשים אצל הגברים. אנחנו מצומצמים.
"טוהר היה בריו?".
לא.
"יפה. מה שאני אומר הוא שאנחנו החלטנו שלרחוק ב-2020 אנחנו הולכים עם השמות האלה שאתה מכיר ולפריס 2024 נלך עם ספורטאים חדשים שהיום הם בני 18 פלוס. כמו שלא הכרתם את טוהר בוטבול לפני ריו ועכשיו לקראת הרחוק אתם יודעים שהוא יכול להביא מדליה, כך אתם לא מכירים כעת שמות חדשים שיהיו ידועים לקראת הקמפיין הבא".
מה זה הרחוק? זה טוקיו?
"אני לא אומר טוקיו. אני אומר הרחוק".
בראיון המקיף עם פונטי שנערך כאן באפריל 2017, הוא הצהיר כי אחרי טוקיו 2020, הוא עוזב את איגוד הג'ודו. בראיון הזה שנערך שלשום, הוא לא היה נחרץ באשר לעתידו וגם השאיר בערפל את האפשרות שהוא יתמודד על תפקיד יו"ר הוועד האולימפי במקום יגאל כרמי שפורש אחרי האולימפיאדה הקרובה. "אני לא יודע מה אני עושה אחרי האולימפיאדה הקרובה. כדי שאפרוש צריכה להיות לי תכנית מסודרת על המשך החיים שלי וכרגע אין לי תכנית מסודרת. בכל מקרה זה שאני אולי אפרוש מהתפקיד, לא אומר שאני לא צריך לדאוג לעתודה ולג'ודאים שיילכו לפריס 2024".
אם תחליט לפרוש מהג'ודו, תרוץ לתפקיד בוועד האולימפי?
"אני עוד לא יודע. אבל תגיד לי, הג'ודו הוא איגוד מצליח?".
כן. אבל גם ההתעמלות הוא איגוד מצליח.
"נכון ואני מכבד מאוד את הניהול שם עם כינרת. יש שם כרגע שקט וזה טוב".
יש שם מאמנת שכל הרעש היה סביבה.
"עכשיו אין סביבה רעש כי היא עושה רק התעמלות ומאמנת כמו שצריך".
אתה חושב שאם תלך לוועד האולימפי תוכל להיבחר? אני לא חושב שאתה מספיק מקושר שם ויודע להתנהל בעניינים הפוליטיים שם.
"אני בכלל לא מקושר בתוך ההנהלה".
אז למה אתה לא מגיע לישיבות ההנהלה לפחות? איך תיבחר לראשות הוועד האולימפי עם ההתנהלות הזו?
"איך נבחרתי לאיגוד הג'ודו? ליו"ר הקודם היו 95 אחוז ולי היו רק 5 אחוז".
אז איך נבחרת?
"עבדתי על זה. אם אחליט לרוץ לוועד האולימפי, אני כבר אדע איך לפעול. אני בטוח לא אשאר מחוץ לספורט. אני אשפיע במקום שאני יכול להשפיע ובג'ודו הצלחתי להשפיע ועשיתי שינוי".
הוא אוהב להחזיק צמוד אליו דפים וכלי כתיבה. לפני שהתיישב לראיון לקח כמה דפים מהמדפסת וליווה את דבריו בסקיצות ומשפטים. אם יש משהו שהוא גאה בו במיוחד זה הפרויקט שהוציא לדרך - בתחילה רק עם ראש עיריית רעננה זאב ביילסקי - של שיעורי ג'ודו בבתי ספר. "זה הכול במימון של האיגוד. יש לנו היום 100 בתי ספר והמטרה שלי היתה שהילדים שהולכים בבוקר לבית הספר ומקבלים שיעור ג'ודו, יבואו בערב להתאמן בצורה מסודרת. ברגע שתהיה כאן ממשלה ויהיה שר חינוך חדש, אני דופק אצלו בדלת ומבקש תקציב להמשך הפרויקט הזה".
אז מתי נראה שמות חדשים?
"ב-2022. אבל יש כבר את הג'ודאים שאנחנו יודעים שיגיעו רחוק. בן שני בגברים וכרם פרימו בנשים, אחות של גפן, הם דוגמאות. כרם תהיה אחת הטובות בעולם לדעתי. היא לקחה עכשיו את אליפות ישראל כשהיא רק בת 14".
אמרת פעם שהג'ודו צריך להביא כל אולימפיאדה מדליה אחת לפחות.
"אמת. לקחנו מדליות ב-1992, אחרי זה ב-2004 ואחרי זה ב-2016. כל 12 שנים מדליות. אתה רוצה שנחכה עכשיו לאולימפיאדה ב-2028? ממש לא. אנחנו צריכים להביא מדליה באולימפיאדה הקרובה. כל ארבע שנים מדליה. היום יש לנו סיכוי יותר גדול מאשר בריו להביא מדליות".
למרות שאין לך את ירדן ג'רבי.
"נכון, אבל יש לי ספורטאים אחרים".
צריך להודות שבנשים התרחקנו ממדליות.
"אין לי לחץ להביא מדליה אצל הנשים בטוקיו. אבל יש לי ציפייה שהן תראנה את הפוטנציאל ותראנה שהן יכולות להביא מדליה ב-2024. יש לנו את גפן פרימו, גילי שריר, תמנע שיכולה גם לעשות משהו בטוקיו, ענבל שמש, רז".
אתה אומר לנשים שאתה לא מצפה מהן למדליות? זה דווקא יכול להוריד לחץ.
"גם אם אגיד 200 פעם לגפן פרימו שהיא לא צריכה להביא מדליה בטוקיו, היא לא תקשיב לי. גפן יכולה להפתיע. היא ווינרית אמיתית".
בניגוד לנשים, אצל הגברים אתה לוחץ.
"לא לוחץ, אבל הם יודעים שאני מצפה מהם למדליה אולימפית. כל ספורטאי שיביא לנו מדליה אולימפית, ייצר לנו את התשתיות. זה לא שהתשתית תביא את המדליה, אלא שהמדליה תביא את התשתית".
בוא נדבר על איגוד השייט המקביל אליך. איך אתה רואה את הרומן שהתפתח שם בין המאמן לאחת הגולשות והאם אצלך זה גם יכול לקרות?
"ברוך השם אצלי אין כלום ואני לא אענה ולא אתייחס לאיגוד אחר. אני לא אתייחס לנושאים כאלה במישרין או בעקיפין".
מעניין לדעת מה אתה חושב.
"אני לא רוצה להיכנס לזה. לא הגבתי ואני מעדיף לא לדבר על קשרים כאלה".
גם בג'ודו היו בעבר דברים כאלה.
"אצלי לא יכול להיות מצב שיהיה ספורטאי שיהיה לו מאמן משלו בזמן שיתר הנבחרת תתאמן עם מאמן אחר. זה היה בעבר עם אריק זאבי ואליס שלזינגר וזה לא יהיה יותר כל עוד אני באיגוד הג'ודו".
למה לא היית בערב שערכו בוועד האולימפי לסיכום שנת 2019?
"הייתי בחו"ל. גם לפני שנה הייתי בחו"ל בתאריכים האלה וגם לפני שנתיים ולפני שלוש שנים. עשיתי סקי באיטליה. אלה תאריכים קבועים אצלי".
למה לא דחית את זה והגעת להשתתף?
"כולם אומרים לי שאני צריך להראות את עצמי יותר באירועים האלה, אבל אני לא כזה".
אתה כועס על מישהו?
"לא כועס על אף אחד".
מישהו פגע בך?
"אף אחד".
אז מה הבעיה?
"יש לי שאלה אליך: 'מה התפקיד של הוועד האולימפי?'".
לדאוג לספורטאים האולימפיים.
"התפקיד שלו זה להיות ארגון הגג של האיגודים האולימפיים. אני איגוד אולימפי. אתה יודע מה היה ב-2013? נבחרתי שנה קודם ולא היה לי כסף באיגוד לנסוע לאליפות העולם. מה ביקשתי? שיעזרו לי. אבל זהו. אני לא רוצה לפתוח את זה יותר".
בוא נעבור לאליס שלזינגר. מאיפה התביעה הזו? אתה קם בוקר אחד ומגלה שיש נגד איגוד הג'ודו ונגדך תביעה על סך ארבעה מיליון שקל. נשמע מטורף.
"במקרה שלה אתה תשאל ואתה גם תענה. יש תביעה ואני אגיב ואתייחס במקום שאני צריך להגיב ולהתייחס ויש לי הרבה מה לומר".
היא טוענת להרבה עוולות ובין היתר שדרשת ממנה לעלות למשקל יותר גבוה.
"שגיא מוקי עלה משקל והיום הוא מהטובים בעולם. אורי ששון עלה משקל ולקח מדליה. אבל זהו אני לא רוצה לדבר יותר".
הראיון הקודם בינינו היה אחרי שאריק זאבי יצא נגד אורן סמדג'ה ובעקיפין גם נגדך. אמרת אז שאתה אוהב את אריק ושהכול פתוח בפניו באיגוד, למעט משרת מאמן הבוגרים. והנה עברו שלוש שנים והוא עדיין לא חזר.
"עכשיו זה לא יכול לקרות. אריק היה יקר לי מאוד ושמתי אותו כמאמן נבחרת קדטים. לא יכולתי לתת לאריק לאמן נבחרת בדרך שלו כי הייתה דרך אחת מהקדטים עד הבוגרים".
אריק ואורן לא יכולים להיות יחד?
"מה לעשות? הצעתי לו כמה הצעות כבר אז כשהיו בעיות".
אבל שלוש שנים לא הצעת כלום.
"נכון. אריק לא פגע בי, אבל הוא פגע באורן. אני לא פיטרתי אותו באמצע הלילה כמו שאמרו לו. אני רציתי לפתור את הדברים ולא נתנו לי צ'אנס".
אי אפשר היה לאחות את הקרעים במשך שלוש שנים? הפסדת מאמן טוב?
"הפסדתי מאמן טוב שיכול היה להיות מאמן מעולה. הוא יכול היה להיות גם חבר בוועדה המקצועית".
אורן סמדג'ה ימשיך כמאמן הנבחרת אחרי טוקיו?
"הוא יכול להמשיך גם לקמפיין הבא, בטח אם תהיה מדליה. אם אורן ירצה להמשיך, הוא ימשיך".
אי אפשר לסיים את הראיון הזה בלי להתייחס לסעיד מולאי. זה הרי אחד הסיפורים הכי מטלטלים שעברת.
"שמע, כל מה שקרה באליפות העולם איתו זה היה כמו סרט מתח. עובדה שמריוס ויזר הוריד אחרי זה הנחייה שאיראנים לא ישתתפו בג'ודו באולימפיאדה והוא עצמו ערק למונגוליה".
הזמנת אותו לגרנד פרי הזה?
"שאלתי אותו. הוא אמר שיהיו זמנים אחרים. הוא לא יכול לשים אצבע בעין של האיראנים. יש לו משפחה שנשארה שם בזמן שהוא עבר לגרמניה ומתחרה תחת דגל מונגוליה. בוא אספר לך סיפור מהמאסטרס האחרון בסין. הוא מאוד ריגש אותי שם. עליתי במדרגות וראיתי את המשלחת המונגולית והוא היה ביניהם. לא רציתי להביך אותו ועשיתי עיקוף. פתאום הוא צעק לי: 'פרזידנט' ורץ אלי. אמרתי לו שלא רציתי להביך אותו, אבל הוא ביקש לדבר ואפילו ביקש לעשות סלפי. זה היה מרגש. הוא אמר לי שהוא מרגיש חופשי ושאף אחד לא שולט בו. הוא לא יחזור יותר לאירן. הוא סיפר לי שאח שלו דיבר איתו בזמן אליפות העולם בטוקיו ואמר לו שיש אנשים אצלם בבית. זה היה סרט מה שהוא עבר שם באליפות העולם".
אתה רואה תסריט שהוא ושגיא מוקי בגמר האולימפי?
"הלוואי הלוואי. כמובן שארצה ששגיא ינצח, אבל זה לא יהיה משנה מי ינצח. אם שגיא יפסיד, לפחות שזה יהיה למולאי. אם שגיא ומולאי יגיעו לגמר, אהיה האדם המאושר בעולם. אני מעריך אותו מאוד. הוא אדם אמיץ. הייתי נותן הכול כדי שסעיד יהיה כאן בגרנד פרי".
