השאגה האחרונה

זלאטן איברהימוביץ' היה אמור להגיע למילאן כבר לפני שנה. סיכום כספי הושג מול המנהל הספורטיבי דאז, לאונרדו, אבל ברגע האחרון העסקה נפלה. "מילאן תחתים שחקנים מעל גיל 30 רק במקרים נדירים", הבהיר לאנשי המועדון היו"ר איוון גאזידיס את הנחיית הבעלים, חברת ההשקעות האמריקאית אליוט. הווטו של גאזידיס חל גם על ססק פברגאס, שסיכם אף הוא בינואר, ועל רדאמל פלקאו שהציע את עצמו בסוף העונה שעברה למועדון.

שנה עברה. מילאן הצעירה התרסקה מקצועית, החליפה מאמנים ומצאה את עצמה העונה במקום ה-11 עם מאזן אומלל של 16 שערים ב-17 משחקים. עם חצי מכמות הנקודות של המוליכה והיריבה העירונית אינטר. בדרך הבטוחה לעוד עונה בלי כלום. הווטו הוסר. בגיל 38, זלאטן חזר למילאן בעיקר כדי לעורר מועדון בקריסה. להוות השראה לצעירים בלי הכוונה. ההחתמה שלו מזכירה קצת מינוי מאמן מוטיבטור לקבוצת תחתית. מילאן חיפשה מישהו שיצעק ויגרום לכולם להסתכל, רגע לפני שהיא שוקעת לתהומות הבינוניות והופכת לקבוצה לא רלוונטית.

סופרים את הימים: זלאטן חוזר לדרבי של מילאנו בעוד חודש
לאקסית של זלאטן, סן ז'רמן, מצפה חתיכת משחק בליגת האלופות
איך נשמע לכם מרץ בברצלונה? מסי מול קבוצת הבית של מראדונה

לאורך הקריירה זלאטן חיפש סיטואציות ספציפיות במועדונים בהם שיחק. מקום שלא יהיה קטן מדי כדי שיוכל להכיל אותו, אבל לא גדול מדי בו הוא ייבלע. במילים אחרות, זלאטן חיפש להיות ראש לגורי אריות. בלי יותר מדי תחרות. למילאן הגיע בקדנציה הראשונה אחרי קרבות האגו מול ליאו מסי ובעיקר פפ גווארדיולה בברצלונה. איטליה היא מגרש המשחקים הפרטי של השבדי. המקום בו הוא מרגיש הכי בנוח. לפיכך, היה לו ברור שהיום שאחרי לוס אנג'לס גלאקסי ייקח אותו לארץ המגף. גם אשתו הלנה דחפה לשוב למילאנו.

גלאקסי הייתה טובה לזלאטן, אבל קצת קטנה עליו. "באתי, ראיתי כבשתי. תודה גלאקסי שגרמת לי להרגיש חי שוב", כתב בנאום הפרידה המפורסם. "לאוהדי גלאקסי, רציתם זלאטן, נתתי לכם זלאטן. על לא דבר. הסיפור נמשך... עכשיו תחזרו לצפות בבייסבול". זלאטן קלאסי. המשך ישיר לשלל הציטוטים שסיפק במהלך העונה: "אני כמו פרארי במפעל של פיאט", או "זה כמו אימון בשבילי. האצטדיון קטן עליי. אני רגיל לשחק מול 80 אלף איש, זה טיול בפארק... אם לא אשאר, אף אחד לא יזכור מה זה ה-MLS".

גלאקסי שירתה חלקית את המטרה לשמה הגיע זלאטן ל-MLS. היא עזרה לו לחזור לעצמו אחרי פציעה ותקופה מתחת לממוצע שלו במנצ'סטר יונייטד. זלאטן כבש בסערה את אמריקה עם ממוצע ההבקעות הטוב בהיסטוריה של הליגה (52 שערים ב-53 משחקים). הוא כנראה הכוכב המזדקן הכי גדול שהצליח ב-MLS ואולי הוא גם האחרון. העזיבה שלו ושל וויין רוני מסמלת במובן מסוים את המעבר של הליגה לאיתור כישרונות במרכז ודרום אמריקה וזניחת המירוץ אחרי האירופאים המבוגרים.

ישנה גם שאלת המורשת. זלאטן, לראשונה בחייו, עוזב קבוצה בלי שום תואר. הוא עוזב עם שלל ביקורות על הליגה והשיטה האמריקאית וכידוע, אין דבר שהאמריקאים שונאים יותר משאומרים להם מה הם לא יכולים לעשות או במה הם לא טובים. דו קרב האגואים הסתיים בפרידה. זלאטן מיצה והליגה מיצתה כוכבים כמוהו. לשמחתו, הוא היה מספיק טוב כדי להמשיך הלאה כמעט לכל מקום שרצה. וחוץ מזה, זלאטן נמצא במקום בו הוא יכול להרשות לעצמו להגיד הכל, כמו שהסביר גיז'רמו בארוס שלוטו, המאמן הארגנטינאי של גלאקסי: "למי שלא מכיר אותו, ההערות יכולות להישמע חצופות ובוטות. אבל אם אתה מכיר אותו, אתה מבין שזה חלק מהעולם של זלאטן. הוא לא מנסה להעליב אף אחד".

עם החזרה הנדירה לכדורגל האירופאי בגיל 38, זלאטן מחזק את מעמדו בחבורה אקסקלוסיבית של ספורטאי על מאריכי קריירה שהגיל לא משחק אצלם תפקיד למרות הדרישות ההולכות ועולות במשחק. מסי, כריסטיאנו, פדרר, נדאל, ג'וקוביץ', לברון והרשימה עוד ארוכה. אף אחד מהם לא מגלה סימני דעיכה. "מועדונים גדולים עשו עסקאות עם הכוכבים: 'אנחנו נשלם לכם הון כדי שתחיו כמו מקצוענים'. איברהימוביץ' אמר פעם שאם יש לך כישרון, הצלחה היא בחירה - אתה צריך לבחור לעבוד בשבילה. כוכבים מבינים את זה והמחלקות הרפואיות של המועדונים שיפרו את היכולת לדאוג להם", כתב סיימון קופר ב-ESPN.

זלאטן לא רואה את עצמו כאנושי. הוא אריה. אגדה. גיבור על. אלוהים. "הוא ברמה מעל כל השאר, כמו מסי או כריסטיאנו", טען שלוטו אחרי העזיבה. השאלה היא: מה יכול זלאטן לתרום למילאן הנוכחית הכל כך שונה מהקבוצה אותה עזב ב-2012 ואותה הוביל לסקודטו האחרון שלה שנה קודם לכן. ברור שמילאן תשרת את זלאטן ותשמש עוד פרק בסיפור האגדה. אבל כמה משמעותי יהיה הפרק לעלילה? מה באמת ייחשב כהצלחה עבורו? גביע? השגת הכרטיס לליגה האירופית? הישגים כאלה היו בקושי הערות שוליים בספרי האוטוביוגרפיה של השבדי.

פאולו מאלדיני וזבונימיר בובאן, המנהלים המקצועיים של מילאן העכשווית, הם אלו שלחצו ושכנעו את גאזידיס שמילאן צריכה את זלאטן כמו שהוא צריך אותה. גאזידיס התעקש על נושא אחד - חוזה עד סוף העונה עם אופציה לעונה הבאה. "טייק איט אור ליב איט", שמע זלאטן. הוא לקח. ייקח איתו גם שכר של 3.5 מיליון יורו עד סוף העונה. ומרגע ההודעה, הכל נדלק בבת אחת, מילאן הגדולה חזרה לכותרות. חזרה לסקרן.

"איברה הוא לוחם, מנהיג, שחקן כריזמטי עם תחושת אחריות ורצון אדיר לנצח", השתפך המאמן הנוכחי סטפנו פיולי. "הוא יעורר את הקבוצה והתרומה שלו תהיה מכרעת. אנחנו הקבוצה הצעירה בליגה ונתקלנו במגבלות בכל הקשור לתחרותיות. איברה הוא השחקן שיעזור לנו למלא את החלל. הוא יכול לעשות הכל". כשפיולי מדבר על לעורר את הקבוצה, הוא מתכוון לתוצאות. גאזידיס בטח חשב גם על חולצות ומכירת כרטיסים - על צמצום הפסדים בעונה מתה. זה קריטי עבור מועדון עם קרוב ל-150 מיליון יורו חובות.

פה קבור הכלב. מילאן לא הביאה את זלאטן כדי להיאבק על תארים עכשיו, אלא כדי שיעזור להשביח את הדור הנוכחי. הוא לא יפתור לבד את כל הבעיות. הוא לא יספיק להפוך את מילאן למנצחת גם אם יישאר בעונה הבאה, אבל הוא יעזור לקופה וזה מה שחשוב לבעלים. לצדו, מילאן מקווה לקבל יותר מפיונטק, פאקטה, הרננדס, לאאו ושאר הכישרונות. גם גאזידיס מבין שאף אחד לא מסתכל על שחקנים מקבוצה בינונית בחלק התחתון של הטבלה האיטלקית. לפיכך, ההחתמה של זלאטן שקולה לעוד החלפת מאמן. אתם יודעים מה, זה כנראה מהלך מוצלח ובטוח יותר.

"החתמה מבריקה גם בזכות מה שהוא יביא וגם בזכות מה שייתן לאחרים", אמר קשר נבחרת שבדיה וסמפדוריה, אלבין אקדאל. "כשהוא על המגרש, כולם משחקים טוב יותר כי אף אחד לא אמיץ מספיק לאכזב אותו. כל מי ששיחק איתו יודע למה אני מתכוון. הוא תמיד רוצה לנצח, גם באימון, גם כשזה לא נחשב. אם הוא לא מנצח, הוא עצבני - קודם כל על עצמו ואחר כך על מי שלא נתן הכל כדי לגרום לו לנצח. מנטליות הווינר שלו מתפשטת לכל שחקן בקבוצה. הוא ירים את הרמה במילאן".

אנטוניו קסאנו, ששיחק עם זלאטן במילאן בקדנציה הקודמת, היה אפילו נחרץ יותר: "זלאטן גורם לשחקנים לצדו לתת 110 אחוז והוא עדיין יכול לעשות את ההבדל בסרייה A. הוא יהיה חייב לעשות את זה כי 80-85 אחוזים מהסגל לא ראויים להיות במילאן. אני בטוח שאיברה יוציא מהם את הטוב ביותר כי אם הם לא ייתנו הכל בכל אימון, הוא ירים את הקול, וכשהוא עושה את זה, כדאי שתתחיל לפחד".

זלאטן ידבר הרבה. יבטיח הבטחות. ייצר כותרות ליומיים, יסתום את הפה למי שינסה לשאול אותו על פרישה וייתן שואו כמו שרק הוא יודע לעשות. הוא מגיע כגיבור כמו שהוא אוהב, אבל גם עם סימן שאלה גדול לגבי סיכויי ההצלחה ועם דד ליין לוחץ. כי אחרי שידבר, החלוץ יתחיל מסע בן ארבעה חודשים וחצי במהלכו שני הצדדים יבחנו אחד את השני. זלאטן יחליט: האם מילאן הנוכחית מתאימה לצורה בה הוא תופס את עצמו? ומילאן תחליט: האם זלאטן הוא מקרה נדיר מספיק ששווה לשבור עבורו מדיניות?