פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נשבע לך, לא בוגד

      צילום: AP

      לוואסיליס ספאנוליס היה כל מה שכדורסלן יכול לבקש. אבל ב-2010 הוא החליט שהוא רוצה יותר ולא מוכן לחסות עוד בצל של חברו הטוב, אז הוא חצה את הכביש מפנאתינייקוס לאולימפיאקוס. התופעות ששינו את העשור, והפעם: כך נולד הווינר הגדול של היורוליג בדורנו

      לפני כשבועיים, בעת ביקור פרטי באתונה, התארחתי במשחק בין אולימפיאקוס לחימקי מוסקבה. המחזה שנגלה לנגד עיניי היה די עצוב: היכל השלום והאחווה הפך מוזנח בשנים האחרונות, וכמחצית מהמושבים ביציע נותרו מיותמים. האווירה השקטה, שכל כך אינה טיפוסית לקהל היווני, הסגירה עד כמה גדול הייאוש שמכרסם בכל מי שקשור למועדון הפאר, והקבוצה ששקעה בתחתית היורוליג הייתה בדרכה לעוד הפסד ביתי. אלא שאז, דקה וחצי לסיום, משהו התעורר.

      בפיגור 92:83 הוריד קסטוטיס קמזורה את ואסיליס ספאנוליס לספסל. האוהדים הביעו את זעמם, שרקו בוז צורם והחלו לשיר שירי הלל לכוכב המזדקן. המאמן הליטאי, שהבין כי עדיף לו לכבות את השריפה הזאת לפני שתאיים עליו, מיהר להחזיר אותו לפרקט בתוך שבע שניות. וראו זה פלא: ספאנוליס, שיהיה בן 38 בקיץ הקרוב, מסר שני אסיסטים וקלע שלשת שוויון דרמטית, חולל את הנס המי יודע כמה בקריירה שלו וכפה הארכה. אחר כך, כשהוא נישא על גבי המומנטום, השלים ריצת 0:16 ו-2:22 כדי להעניק לאולימפיאקוס ניצחון מתוק. בשש הדקות האחרונות הוא היה אחראי ל-17 מ-26 הנקודות שצברה הקבוצה בדרך למהפך; שבע קלע בעצמו, ועשר נוספות הגיעו מאסיסטים שלו.

      ואסיליס ספאנוליס שחקן אולימפיאקוס מול לורנזו בראון שחקן הכוכב האדום בלגרד (GettyImages)
      הקסם שלו מסרב לפוג. ואסיליס ספאנוליס (צילום: GettyImages)

      לניצחון הזה, בניגוד לרבים אחרים שספאנוליס דאג להם במו ידיו, לא תהיה משמעות היסטורית מעבר לאנקדוטה חביבה ואופטימית בעונה שכל כולה פסימיות. אבל הוא מלמד כל כך הרבה על האיש והתופעה, שבמחי החלטה אחת שינה את הלך הרוח ביורוליג - וראוי, בעיניי, לתואר כדורסלן העשור באירופה.

      ספאנוליס עמד בקיץ 2010 בפני נקודה קריטית בקריירה. לכאורה, היה לו כל מה שכדורסלן יווני יכול לבקש. אחרי ארבע עונות בפנאתינייקוס הוא הפך לבן בית ולאחד השחקנים הבכירים בקבוצה; הוא זכה בארבע אליפויות יוון, בשלושה גביעים ובתואר שחקן העונה במדינה, ובדרך לזכייה ביורוליג הוכתר גם ל-MVP של הפיינל פור. אבל בגיל 28, הגארד רצה יותר.

      "בילי", כך הוא מכונה בפי חבריו, הבין שכל עוד ישחק בפאו, הוא יזכה להערכה עצומה, יקבל כבוד מכל עבר, יגרוף תארים לאורך כל הקריירה וגם ישמן את חשבון הבנק שלו - אבל תמיד יחסה בצילו של כוכב הקבוצה האמיתי, דימיטריס דיאמנטידיס. אולימפיאקוס זיהתה את ההזדמנות ופנתה אליו עוד לפני סיום עונת 2009/10, ומאמנו ז'ליקו אוברדוביץ' לא השכיל להבין את גודל הסכנה. ספאנוליס נטל סיכון עצום וחצה את הכביש. מעטים עשו זאת לפניו, ורובם נכשלו.

      ואסיליס ספאנוליס עם דימיטריס דיאמנטידיס (אתר רשמי , Action Images)
      נמאס לו לחסות בצילו של החבר. ספאנוליס עם דיאמנטידיס (צילום: Action Images)

      כצפוי, כל ביקור של הגארד באואקה הפך לפסטיבל קללות ושירי נאצה. הקהל הירוק המציא נגדו את הסלוגן $panouli$ כדי לרמוז מה היו המניעים האמיתיים למעברו. שלא כצפוי, הוא עצמו התקשה לתפקד באולם הביתי לשעבר, והפגין תצוגות אימים פעם אחר פעם. באחד המשחקים הוא אף סחט תשואות משפילות משהו מאוהדיו בדימוס: זה קרה בשלהי הרבע הרביעי, כשפנאתינייקוס הבטיחה עוד ניצחון בדרבי, ורק בלב הגארבג' טיים הוא הצליח לקלוע את סל הבכורה שלו במשחק.

      עונתו הראשונה בפיראוס הסתיימה עם הדחה מביכה בפלייאוף האירופי, לאחר שאולימפיאקוס הביסה את מונטפסקי סיינה 41:89 במשחק הראשון והפסידה 3:1 בסדרה. הקבוצה אמנם זכתה בגביע היווני, אך מאזן מושלם בליגה לא הספיק עבורה לאליפות, והיא נכנעה לפאו בגמר הפלייאוף (אחרי שצפתה בה זוכה שוב ביורוליג).

      הכל השתנה ב-13 במאי 2012. אחרי שנים ארוכות שבהן החתימו האדומים כוכבים נוצצים, מינו מאמנים מוערכים והעמידו תקציבי עתק בגובה עשרות מיליוני דולרים, אך התרסקו בכל פעם מחדש, הם קיצצו כשליש מהתקציב והעמידו קבוצה אפורה יחסית, שמסתמכת על שחקניה המקומיים ומונהגת בידי קאמבק מפתיע של דושאן איבקוביץ' לעמדת המאמן בגיל 68.

      ספנוליס (AP)
      הפנים של הקבוצה הלוחמת ההיא. ספאנוליס והגביע (צילום: AP)

      אולימפיאקוס עשתה את כל הדרך לגמר היורוליג, והדהימה את היבשת כולה כשהגויאבה של יורגוס פרינטזיס נחתה בתוך הסל, והביאה לה את גביע אירופה בתום 16 שנים שחונות - לא לפני שמחקה פיגור של 19 נקודות מול צסק"א מוסקבה. ספאנוליס נבחר לחמישיית העונה ול-MVP של הפיינל פור, ומקץ שבועות ספורים דאג לסיים את קדנציית 13 השנים של אוברדוביץ' בפאו בהפסד, כשהצעיד את אולימפיאקוס לאליפות ראשונה ביוון מאז 1997.

      ספאנוליס היה ונותר הפנים של הקבוצה הלוחמת הזאת. אף שאיבדה את איבקוביץ', היא הייתה ליחידה מאז מכבי תל אביב המיתולוגית של 2004 ו-2005 שהצליחה לזכות בשני גביעי אירופה רצופים; בילי לא הסתפק הפעם בתואר המצטיין של הפיינל פור, אלא הוכתר גם לשחקן העונה ביורוליג.

      בצד ההצלחות נחשף באירועי הגאלה של צמרת הענף גם פן אנושי מרתק, כשהוא ואוברדוביץ' הקפידו להתעלם זה מזה ואפילו לא להישיר מבט, זכר לסכסוך העתיק ביניהם שנולד ב-2010. השניים מסרבים עד היום להתייחס לסוגיה בראיונות שונים שהם מעניקים. "הוא יודע מה קרה שם באמת", נוהג כל אחד מהם לומר על השני.

      ספנוליס עם אובראדוביץ (AP)
      הקפידו להתעלם זה מזה ואפילו לא להישיר מבט. ספאנוליס ואוברדוביץ' (צילום: AP)

      אחרי הזכייה בשני הגביעים, הגירסה הרזה של אולימפיאקוס שמרה על מעמדה. בשעה שעשירות היבשת השתלטו על היורוליג, והתארים התחלקו בחמש השנים האחרונות בין ריאל מדריד, צסק"א ופנרבחצ'ה, היא כמעט הצליחה להתגבר על הפערים התקציביים והגיעה לעוד שני גמרים; תחת יאניס ספרופולוס היא זכתה גם בשתי אליפויות, שעל אחת מהן היה חתום ספאנוליס באופן כמעט בלעדי, עם שלשת ניצחון בלתי אפשרית על ראשו של דיאמנטידיס, במשחקו האחרון של מספר 13 בקריירה. זה היה רק אחד מיני סלי ניצחון רבים במהלך השנים הללו.

      אקורד הסיום של ספאנוליס באולימפיאקוס, עם רדת המסך על העשור, עושה עוול לפועלו. טירוף המערכות, שדבק בבעלי המועדון בשנה האחרונה, הפך את הקבוצה להפך הגמור מכל מה שסימלה ברוב שנותיו של הכוכב. זה גם אחד הכתמים הבודדים על הקריירה שלו: על אף מעמדו והשפעתו, הוא לא מנע את ההידרדרות, שהגיעה לשפל חסר תקדים בנטישת המשחק מול פאו בעונה שעברה בהפסקת המחצית, והחמצת כל הדרבים בדרך לירידת הליגה.

      אבל גם זה לא ישנה את הדבר הענק שהוא עשה: האיש שהוכיח שגם בספורט המקצועני אין גבול לכוח הרצון, לנחישות ולדבקות במשימה; לעיתים, מתברר, הם יכולים למחוק אפילו מגבלות עצומות באתלטיות ובכסף.

      גם כעת, כשהאדומים מפיראוס ירדו מגדולתם, הוא בשלו. האחוזים כבר לא מה שהיו, גם הממוצעים ירדו (אף שכמעט כל שחקן יקנה מראש 10.1 נקודות למשחק בגיל 37), ואפילו השאיפה לזכות בתארים הפכה לא ריאלית - אבל כפי שהוכח במשחק מול חימקי לפני שבועיים, יצר הווינריות עדיין בוער בו.

      בלב הסערות בין פאו לאולימפיאקוס, הודיעו השחקנים האדומים כי לא יופיעו הקיץ לנבחרת יוון בגלל שמאמנה הוא ריק פיטינו. בתום הדרבי האחרון התחבק האמריקאי עם ספאנוליס לעיני המצלמות, ופיטינו אמר בראיון לוואלה! ספורט כי "אני רוצה מאוד לראות אותו חוזר הקיץ לנבחרת. אני חושב שזו תהיה דרך נהדרת עבורו לסיים את הקריירה. הוא עובד בלי הפסקה, הוא אוהב את המדינה שלו ואני אופטימי לגבי האפשרות שישחק. נדבר בסיום העונה וננסה לגרום לזה לקרות".

      פיטינו צודק, והופעה במדים הלאומיים באולימפיאדה יכולה להיות תמונת ניצחון שתחתום את הקריירה של ספאנוליס. מהלך שכזה, אם יצלח, יוכל להנמיך את גובה הלהבות במדינה, ולהחזיר את הכדורסל היווני לשפיות; ועל הדרך, כנראה, גם לזכות את המאמן והשחקן בפרס נובל לשלום...

      ואסיליס ספאנוליס, אולימפיאקוס מול ברנדון דייויס, ז'לגיריס קובנה (GettyImages)
      אי אפשר שלא להעריך. ואסיליס ספאנוליס (צילום: GettyImages)

      נ"ב 1: ספאנוליס היה קרוב לסיים את העשור כמלך סלי היורוליג מאז היווסדה, והקרקע הייתה מוכנה לנקודת הציון הכי מושלמת שיש: במשחק האחרון ב-2019, בסוף השבוע בברצלונה, הוא היה יכול לעקוף את חואן קרלוס נבארו שצפה בו מהיציע. אלא שחסרו לו עשר נקודות כדי להשלים את המשימה, ואת היעד הזה הוא כבר יכבוש בראשיתה של 2020.

      נ"ב 2: לספאנוליס ואשתו חמישה ילדים, ובאורח פלא הוא הוביל את קבוצתו לזכייה ביורוליג או לפחות להופעה בגמר בכל עונה שבה אחד מהם נולד. השנה, כשבני הזוג מצפים לילדם השישי, הרצף עומד להישבר. בקיץ, כשרעייתו פירסמה באינסטגרם סרטון שבו היא מבשרת לו על ההריון, חברם הטוב תיאו פפאלוקאס הבטיח: "אני אקנה לכם מנוי לנטפליקס, כדי שתלמדו שיש עוד דברים לעשות חוץ מלקיים יחסי מין".

      נ"ב 3: גם מי שלא אהב את המהלך ההיסטורי של ספאנוליס, וסבל בזמן אמת מהווינריות שלו, לא יכול שלא להעריך אותו. ולא, הכותב לא הפסיד בהתערבות כדי לפרסם את הטור הזה.