פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        התקפי החרדה וההשוואות הלא הוגנות למסי: בויאן מדבר על הנפילה

        ילד הפלא לשעבר סיפר על הלחץ הנפשי בברצלונה והסירוב לשחק ביורו. ואין לו חרטות: "אני יודע שאני לא מסי. גאה בקריירה שלי"

        התקפי החרדה וההשוואות הלא הוגנות למסי: בויאן מדבר על הנפילה
        צילום: רויטרס, עריכת וידאו: טל רזניק

        בווידאו: התגובות לאחר ניצחון ליברפול על זלצבורג

        בגיל 15, הוליך בויאן קרקיץ' את נבחרת הנערים של ספרד לזכייה באליפות אירופה. לאחר מכן, בגיל 17 ו-19 יום, שבר את שיאו של ליאונל מסי והפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות ברצלונה, והשוואות בין השניים שגם הזכירו אחד את השני במבנה הגוף הלכו וגברו.
        אלא שבויאן קרקיץ' לא היה ליאונל מסי - לא אז, וכמובן שלא היום - וההשוואות הללו רק הקשו עליו להפוך לשחקן שאמור היה להפוך. "בגיל 17 חיי השתנו לגמרי", סיפר. "יצאתי לאליפות העולם לנערים כשאף אחד לא הכיר אותי, וכשחזרתי לא יכולתי ללכת ברחוב. הכל היה טוב, אבל הראש שלך מתמלא עד שמגיע הרגע בו הגוף שלך אומר 'עצור'".

        אבל לא רק הגוף מנע מהחלוץ הצעיר להפוך לשחקן בולט בברצלונה, כי אם גם הראש. הלחץ האינסופי שהושם על כתפיו הצנומות לאחר שכבש 900 שערים במחלקות הנוער של ברצלונה היה, לפרקים, בלתי אפשרי. למשל לפני משחק הידידות מול צרפת בפברואר 2008, אז אמור היה בויאן להפוך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות נבחרת ספרד. "הייתי בסדר, אבל אז הלכתי לחדר ההלבשה והתחלתי להרגיש סחרחורת חזקה, חרדה, השכיבו אותי על מיטת הרופא. זו היתה הפעם הראשונה, אבל היו לי עוד אפיזודות קשות כאלה".

        תחילת דרכו בקבוצה הבוגרת של ברצלונה אמנם היתה מבטיחה - עשרה שערים בעונה הראשונה - אלא שמעונה לעונה ברור היה לכולם שבויאן לא יוכל לעמוד בציפיות של אחרים. מאמן לה רוחה לואיס ארגונס רצה להזמין את קרקיץ' ליורו 2008, אולם החלוץ הצעיר סירב. "החלטתי שאני פשוט לא מסוגל ללכת, הייתי צריך לבודד את עצמי", סיפר. "כולם בהתאחדות ידעו על החרדות שלי. יום לפני ההודעה על הסגל צלצלו אלי ואמרו, 'בויאן, אנחנו הולכים לזמן אותך'. אמרתי, 'כואב לי להגיד את זה, אבל אני לא יכול'". את הקריירה הבינלאומית שלו סיים עם הופעה אחת בלבד - אותה בכורה מול צרפת, שם חווה את התקף החרדה הראשון שלו.

        שחקני ברצלונה ב-2009, ליאונל מסי, בויאן קרקיץ' (AP)
        היו ימים. בויאן ומסי חוגגים ב-2009 (צילום: AP)

        לאחר שעונת 2010/11, בה כבש שישה שערי ליגה בלבד הסתיימה, החליט בויאן שעליו לעזוב את בה גדל. "היה קל לי להישאר ולא לשחק, אבל ידעתי שעלי ללכת". הנדודים שלו לקחו אותו לרומא, אייאקס, סטוק סיטי, מיינץ, אלאבס וגם למונטריאול מה-MLS, בה הוא משחק כיום. "הדבר הכי חשוב הוא לא התארים, אלא החוויות", טען. "מה שעברת, מה שנמצא בלב שלך, מה אתה יודע, מה שעברת. אני אוהב כדורגל ואף אחד לא יוכל לקחת את זה ממני. אני גאה בקריירה שלי וגאה במה שעברתי, אפילו אם היו רגעים קשים".

        והוא רק בן 29, למי שתהה. "בסופו של דבר אני יודע את האיכויות שלי ויודע שאני לא מסי", אמר. "אני בויאן. אם אנשים רוצים להגיד, 'הבחור הזה הוא לא מסי החדש', בסדר, לא הייתי מסי החדש".